לפני כארבע שנים רשות התחרות התנגדה לאותה בקשה של סלקום להתמזג עם גולן; אלא שמאז התחרות בתחום התגבשה והתבססה ולמרות שנותרו 3 רשתות סלולר, הרי שיש שישה מפעילים וחמישה מפעלים וירטואליים.
במצב הנוכחי מעריכים ברשות, כי אם סלקום תעלה מחירים היא תחזק את המתחרות בתחום, שיוכלו להתחרות בה ביתר קלות. מנגד, צריך לזכור שהגבלה של פעילות עסקית לגיטימית, כמו מיזוג של חברות, צריכה להיעשות רק בשם פגיעה אפשרית ממשית בשוק ולא מהנחות ספקולטיביות. מה גם שמצבה הפיננסי של סלקום הולך ומתערער, כך שסירוב למיזוג עלול להתברר בדיעבד כמסמר נוסף בארון הקבורה שלה.
שלא באשמתה סלקום נפלה למלכודת המהפכה הדיגיטלית. היא נבנתה באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. זה היה עידן אחר, בו היא הצילה את השוק מציפורניה של בזק ופלאפון וצמחה עם הטכנולוגיה והשוק הבתולי לממדים של בנק. היא הפכה למדפסת מזומנים עשירה במשך שני עשורים וכעת הגיעה תורה להיות קורבן הטכנולוגיה שהצמיחה אותה.
עוד בנושא:
• בעקבות הפיטורים: עובדי סלקום פתחו בשביתה
• סלקום צפויה לפטר מאות עובדים
כעת הגודל שלה הוא החיסרון הגדול שלה. חברה כזו יכולת לתת את השירותים שהיא מספקת גם ב-20% מכוח האדם שלה, אבל פיל לא יודע להיות ארנב, גם אם תשכנעו אותו שזה כדאי. אז בינתיים היא מרוויחה זמן, תוך חיפוש מוקדי רווח חדשים. המיזוג הזה נועד להרוויח זמן. הוא לא יפתור לה את הבעיה, אבל הוא ייתן לה עוד נשימה, אם הוא אכן ייצא לפועל. אחרי האישורים הדרושים ולפני האישור הסופי של משרד התקשורת, גולן צריכה לעמוד במחיר. ראינו שאחרי כל האישורים למיזוג מזרחי טפחות עם איגוד פרץ משבר הקורונה והערכות השווי משתנות, כך שעד שהגופים הרגולטורים זזים השוק עוד ישתנה והשאלה היא אם זה יהיה אקטואלי כשזה יהיה אפשרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו