לא מעט ח"כים שנאלצו להיפרד מהכנסת האחרונה אינם מוכנים לוותר על הפעילות הציבורית שלהם. חלקם מתלבטים, וחלקם נחושים בדעתם להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר.
יוצא דופן הוא הח"כ לשעבר זאב בילסקי (64), שכבר כיהן במשך 16 שנים כראש עיריית רעננה ונחשב לראש עיר מצטיין. "יש לי תנאי פתיחה מצוינים ואני זוכה באהבה של תושבים רבים שמפצירים בי להציג מועמדות, אבל עדיין לא החלטתי סופית. ברור לי שאם אתמודד, שעתיים אחרי שאכנס ללשכת ראש העירייה אשכח מה עשיתי קודם לכן". בילסקי הספיק מאז לשמש יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, והיה ח"כ במשך ארבע שנים (2013-2009). "התפקיד של ראש עירייה הוא הרבה יותר תובעני משל חבר כנסת", הוא מודה. "כראש עירייה עליך לתפקד במשך 24 שעות ביממה. זה תפקיד הרבה יותר ביצועי מזה של ח"כ ואפילו של שר. הח"כים לשעבר שמתכוונים להתמודד ברשויות המקומיות, חייבים לדעת שכראשי עיריות יהיה עליהם להשקיע הרבה יותר ולדעת שהם נבחנים בכל יום על מעשיהם".
"הראש בי־ם, הלב בר"ג"
כרמל שאמה־הכהן (40) אינו מתלבט. הוא כבר החליט להתמודד על ראשות עיריית רמת גן, אף שיש לו סיכויים טובים לחזור לכנסת בקרוב (מקום 32 ברשימת הליכוד ביתנו). "הגעתי לכנסת לאחר שש שנים במועצת עיריית רמת גן, ומאז היו לי התלבטויות אם להמשיך בכנסת או לרוץ לראשות העירייה", אומר שאמה־הכהן, "הראש שלי היה בירושלים, אבל הלב ברמת גן".
הוא משוכנע שהניסיון שצבר, בעיקר בשנתיים וחצי שכיהן כיו"ר ועדת הכלכלה, יעזור לו כראש עירייה. "אני יודע איך מתנהלים העניינים בכנסת, איך אפשר למשל לגייס את משרדי האוצר והתחבורה כדי לפתור את בעיית הפקקים ברמת גן. זהו ערך מוסף שלא כל ראש עירייה יכול להביא עימו". הוא מגלה כי "אשתי התנגדה נמרצות כי היא חשבה שנוכל לחזור לחיים נורמליים. שיכנעתי אותה כשאמרתי לה שאעבוד ליד הבית והילדים יוכלו לבקר אותי בעירייה".
גם הח"כ לשעבר יואל חסון (40) נמצא על סף כניסה לכנסת ה־19. הוא נמצא במקום השביעי ברשימת התנועה, שקיבלה שישה מנדטים בבחירות, אבל שוקל ברצינות להתמודד על ראשות עיריית ראשון לציון: "אני רוצה להתמקד במה שקורה בעיר שבה אני חי. הרזולוציות ברשות מקומית יותר נמוכות מאשר בכנסת, אבל ראש עירייה הוא הרבה יותר עצמאי מח"כ בפעילות שלו".
להיכנס לנעליו של רון נחמן
מי שעדיין לא הכריזה רשמית, אך נערכת ברצינות להתמודד על ראשות עיריית פתח תקווה, היא רוחמה אברהם־בלילא (49), שפרשה מהכנסת בצורה מכובדת. בניגוד לכמה מחבריה מקדימה, היא לא חיזרה אחרי מפלגה אחרת. אברהם־בלילא, שכיהנה בכנסת שלוש קדנציות והיתה במשך שנה שרת התיירות וסגנית שר הפנים, אומרת כי "החלטתי להמשיך בעשייה הציבורית. אני מכירה את התחום המוניציפלי היטב מהתקופה שהייתי מ"מ שר הפנים. הגיעה העת שיצטרפו עוד אנשים טובים לתחום המוניציפלי. אני לא פוחדת מעשייה. העשייה היא בנפשי. אני רואה בראש עירייה מנהיג מקומי".
לאחר שתי קדנציות גם אלכס מילר (36) מהליכוד ביתנו, שהיה יו"ר ועדת החינוך, נשאר מחוץ לכנסת. הוא שוקל להתמודד בבחירות הקרובות על ראשות עיריית אריאל. "זה לא דבר פשוט להיכנס לנעליו של רון נחמן ז"ל, שעמד בראש עיריית אריאל כל השנים, היה ממקימיה והיה מראשי הערים הבולטים בארץ", הוא מודה. מילר סבור שיש הבדל משמעותי בין התפקיד של ח"כ לזה של ראש רשות מקומית. "בכנסת אתה עוסק יותר בחקיקה ובפיקוח על משרדי הממשלה. כראש עירייה התושבים מצפים ממך שתתמודד עם כל הבעיות שמתעוררות בעיר".
* * *
ראש עיריית חיפה יונה יהב:
"אין דמיון בין העבודה בעירייה לזו שבכנסת"
יונה יהב, שהיה ח"כ מטעם העבודה, מכהן כעשר שנים כראש עיריית חיפה. "מי שלא מכיר את העבודה של ראש עירייה, צפויה לו הפתעה קשה, עד כדי התרסקות", הוא מזהיר, "העבודה בעירייה אינה דומה כלל לעבודה בכנסת. פרלמנט מקורו במילה פארלֶה, כלומר לדבר. כל תפקידם של הח"כים הוא לדבר ולזכות בכותרות. המבחן של ראש עירייה הוא בעשייה. הוא נדרש לבצע עבודות שנועדו לשרת את הציבור. לפני שנים רבות יצקתי מים על ידיו של טדי קולק. לדבר הוא לא ידע, אך לעשות הוא ידע ועוד איך. עד היום רואים את מעשי ידיו בירושלים".
מצד אחר, לדברי יהב, לח"כים לשעבר יהיה קל יותר להתנהל מול השרים והכנסת, כי הם מכירים מקרוב את נוהלי העבודה, וזה לא מעט.
