בתום מאבק משפטי ארוך גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את עונשו של אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד: שלושה חודשי מאסר על תנאי ו-150 שעות עבודה לתועלת הציבור. עונש מקל מאוד ביחס לעונשים שקיבלו נאשמים אחרים באותו תיק.
צילום: Newsenders
הדיון אצל השופט המחוזי יואל עדן, הגיע בעקבות החלטת בית המשפט העליון, בדצמבר אשתקד, שקיבל חלקית את ערעורה של המדינה בפרשת נמל אשדוד, והרשיע את אלון חסן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. החלטת העליון התקבלה לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע, עם אותו שופט, זיכה מכל אשמה את חסן.
חסן כיהן במועדים הרלוונטיים לכתב האישום נגדו כיו"ר ועד העובדים של נמל אשדוד, והיו לו קשרים משפחתיים, קשרי חברות וקשרים עסקיים עם חברת "דנה לוגיסטיקה בע"מ" שפעלה בתחומי הנמל ונתנה שירותים שונים ללקוחותיו. על פי החלטת ההרשעה של העליון, בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, חסן היה יו"ר ועד העובדים וככזה הוציא פרוטוקולים של דירקטוריון נמל אשדוד ודו"ח ביקורת פנימי של הנמל, ומסר אותם לחברת 'דנה', כשהוא שם את עצמו בניגוד עניינים מובהק בתוצאות הליך משפטי שנקטה חברת דנה נגד הנמל. הוא הורשע גם בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור, ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, בגלל מעורבותו בפרשת "יצואני הגרוטאות".
בית המשפט העליון קבע כי התמונה הכוללת מלמדת כי לא פעם נהג חסן בנמל אשדוד במידה מסוימת כבשלו. הוא לא חשש להתערב בנושאים רבים, והילך על החבל הדק המפריד בין התנהגות פלילית לבין זו שאינה, ואף שלא נמצא שיש להרשיעו בחלק מהאישומים בדין הפלילי - אין בכך כדי להביע עמדה ביחס לתקינותם במישור המנהלי-משמעתי. עם ההרשעה, בית המשפט החזיר את עניינו של חסן לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע למתן גזר דין.
פרקליטות המדינה היא שהגישה לבית המשפט העליון את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 29.03.18, בו זיכה את אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד ובן דודו, דוד חסן, מכל העבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום. וכן את מנכ"ל נמל אשדוד, יהושוע (שוקי) סגיס.
במסגרת נימוקי הערעור לביהמ"ש העליון טענה המדינה כי להותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו השלכות משפטיות וחברתיות קשות. ככל שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יוותר בעינו, המסר הנורמטיבי ששני הנאשמים, אלון ודוד חסן, וכלל הציבור נותרים עמו הוא שמותר - ואף ראוי - לעובד ציבור לפעול ולהימצא במצב של ניגוד עניינים בין טובת תפקידו הציבורי לבין טובתו האישית או טובתם של מקורביו. וזאת, אף אם עובד הציבור הוא בעל מעמד וכוח השפעה עצומים – כמו אלון חסן – ואף אם כתוצאה מפעולותיו בפועל צומח לו ולמקורביו רווח כלכלי רב, כפי שהיה בנסיבות מקרה זה. על כן, מבהירה המדינה, עיקרו של ערעור זה מתמקד בהשגה על קביעות נורמטיביות של בית המשפט המחוזי.
יצוין כי שלושה נאשמים אחרים - יניב בלטר, אורי בלטר, וחברת "דנה לוגיסטיקה", שהואשמו יחד עם אלון ודוד חסן בכתב האישום המקורי על בסיס אותה מסכת עובדתית ואותן עבירות – הגיעו להסדר טיעון עם המדינה כבר עם הגשת כתב האישום, במסגרתו הודו השלושה ברוב העובדות והאישומים שיוחסו להם, שהיו זהים לאישומים שיוחסו לאלון ודוד חסן ושמהם זוכו. הסדר הטיעון כלל עונש מוסכם שבמסגרתו נגזרו על יניב בלטר 18 חודשי מאסר בפועל ועל אורי בלטר 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. כן הושתו על השניים ועל חברת דנה עונשים כספיים משמעותיים. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
