תחת הכותרת "שורת מחדלים בניהול משבר הקורונה" נפתח הדו"ח הסופי של הוועדה לנושא הקורונה בכנסת שפורסם הבוקר (חמישי). "למרות זמן לא מועט להיערכות, משבר הקורונה נוהל באופן לא סדור", הדגיש יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח מיש עתיד-תל"ם.
ארכיון: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
בתחילת הדו"ח נכתב כי "כבר ב-2007 עוצבה תוכנית להכנת מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, ובפברואר 2018 הציג עוזר שר הביטחון להתגוננות את תוכנית 'נחשול בריא' - תוכנית לאומית להיערכות לתרחיש פנדמיה. בפועל לא בוצעו תכניות אלה. גופים כדוגמת רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהיו אמורים להוביל את ההתמודדות עם תרחיש שכזה, נוונו והוחלשו, ולא היו מעורבים כלל בהתמודדות עם הקורונה".
בהמשך ציינו בוועדה כי בידיהם "מסמכים שהוכנו על ידי מרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה (משל"ט), שהוקם בסוף מרץ כיוזמה של המוסד וצה"ל, אחרי חודשיים שבהם לא הוקם או הופעל שום גוף אופרטיבי לעיסוק במשבר. בהדרגה התרחב המשל"ט מתחום הרכש לתפקידי ביצוע אחרים, תוך גיוס היכולות העצומות של גופי הביטחון לשעת חירום. דו"ח הסיכום של המשל"ט, אישש רבות ממסקנותיה של הוועדה בדו"ח הביניים שלה וסייע לגיבוש ההמלצות".
עוד בנושא:
• "באף מדינה לא שיתקו את הכלכלה - גם לא בגרמניה ובאיטליה"
• ממצאי ועדת הקורונה נחשפים: "מידע סותר, סגר שגוי, מדיניות בדיקות לקויה וכשל בקבלת החלטות"
• דו"ח ועדת הקורונה: כשהפוליטי גובר על האמת
הוועדה מיפתה את המסקנות על פי תחומים, ופתחה בהתייחסות לניהול המשבר על ידי גופי הממשל. בוועדה ציינו את "תקופת ההיערכות" למגפה וכתבו: "החודשיים הראשונים מאז הוכרזה הקורונה כמגפה עולמית לא נוצלו כלל להתכוננות להתמודדות עם המשבר - לא בהיבטי רכש, לא בהיבטים של עבודת המטה וגיבוש תמונת המודיעין הנדרש לקבלת החלטות, ולא בהיבטי ההתכוננות המערכתית: הקמת קבינט, חלוקת תחומי אחריות בין גופי הממשל השונים וגיבוש מערכת הבריאות להתמודדות המנצלת את מירב המשאבים".
מהדו"ח עולה נתון משמעותי נוסף: "ממסמך המשל"ט עולה כי בשלהי מרץ לא היה עדיין מודל אחוד לחיזוי צריכה וניהול מלאים, ורק ב-21 במרץ הוגדר הצורך בתרחיש ייחוס".
באשר לאיסוף המידע לצורך לקבלת החלטות, נכתב בדו"ח הוועדה כי במהלך כל דיוניה "עלה במלוא חומרתו המחסור במידע אמין, מקיף ורלוונטי, שישמש הן בתהליך קבלת ההחלטות והן להסברה לציבור".
בוועדה הוסיפו כי בדו"ח המשל"ט תואר מצב זה במילים "היעדר מתודה, איסוף, ניתוח ואינטגרציה של המידע הרלווטי, והיעדר בניית תמונת מידע ויצירת ידע רלבנטי להתמודדות הלאומית עם הנגיף".
בהמשך הובא בדו"ח הוועדה פירוט מדאיג באשר לתהליך קבלת ההחלטות: "תרחיש הייחוס לקבלת ההחלטות שעובד במכון גרטנר התבסס על הנחות מתמטיות בלבד לשיעור הדבקה, לא עובדו נתונים מהעולם ולא חושבו הנחות לגבי השפעת הצעדים. התוצאה הייתה תרחיש ייחוס לא רלוונטי, בפועל, גורמים שונים עיצבו 'אסטרטגיית יציאה' ללא בסיס עובדתי משותף של ממש. הבלבול הזה הוקרן גם לציבור והגביר את אי-האמון בהחלטות".
לעיקרי הדו"ח - לחצו כאן:
תחת הקטגוריה "רכש והצטיידות" נכתב בדו"ח: "ממסמכי המשל"ט שהוצגו בפני הוועדה עולה כי למרות עבודתם המאומצת של גופי מערכת הביטחון שהובילו את התחום, עמדה ההצטיידות בפריטים חיוניים להתמודדות עם הקורונה על שיעור נמוך יחסית למה שנדרש, ויותר מכך, המערכות הקיימות בשגרה במשרד הבריאות, ובראשם חברת 'שראל', הוכחו כלא מספקות בעת חירום".
עוד צוין כי "למרות העיסוק הציבורי הנרחב והיעד שהוגדר למכונות הנשמה (7,000), עד ל-1.5 נוספו למערכת רק 426 מכונות. תמונה דומה עולה ביחס לרכיבי מיגון שונים. המסקנה העיקרית היא שאין לסמוך, בעת מגפה עולמית, על רכש בחו"ל".
גם בנוגע למצבת כוח האדם הנוכחית בישראל נרשמה ביקורת חריפה שמתריעה מפני האפשרות של התפשטות הקורונה באופן שעלול להתפתח לכמות הידבקויות בקנה המידה של איטליה, שבה נרשמה התפרצות קשה של המגפה וכעת מדווח בה על יותר מ-220 אלף נדבקים.
הוועדה ציינה בדו"ח שבמרכז השליטה דיווחו כי "הפער המשמעותי ביותר להתמודדות עם תרחישי קיצון עלול להיות הפער בכוח אדם. במצבת הנוכחית לא יהיה אפשר לטפל כראוי ב-5,000 מונשמים, גם אם יהיה מצאי מספיק של מכונות הנשמה, חומרי הרדמה וחמצן. המספר המקסימלי שבו יכולה המערכת לעמוד בתנאי כוח האדם הקיים הוא 3,000 מונשמים בלבד, דבר העלול להביא אותנו ל'תרחיש איטלקי' בהיקף נרחב".
בנוגע למספר בדיקות הקורונה שמבוצעות בישראל, כתבה הוועדה: "הנתונים מגלים כי לא חלה התקדמות של ממש בתחום הבדיקות בחודשי המשבר והבדיקות בפועל לא עברו את סף העשרת אלפים הבדיקות באף אחד מימי חודש מאי. במקביל, לא חל שיפור של ממש בקיצור פרק הזמן הקריטי שבין הבדיקה לקבלת תוצאותיה, ניטור החולה וסביבתו וקטיעת מעגל ההדבקה".
היערכות, הסברה והצטיידות - ההמלצות
את הדו"ח חתמה הוועדה בהמלצות לפעולה בכל אחד מהמישורים שנבדקו. בנוגע להתנהלות הממשל נכתב, בין היתר, כי "יש להקים ולמסד את הרשות הלאומית לשעת משבר, על פי הצעת החוק שהגישו חברי הוועדה, ולהעמיד בראשה אדם בעל ידע וניסיון בהפעלת מערכות גדולות".
בהמשך צוין כי "יש להכין תיקים לפעולה לסוגי המשבר השונים. בין השאר, יש לקבוע בהם תפקידים אופרטיביים נדרשים לתחומים שונים, שהנושאים בהם יפעלו תחת הרשות הלאומית לשעת משבר. כך לדוגמה, נדרשו במשבר הקורונה אופרטור לסוגיית בתי האבות (שלא היה בנמצא עד למינויו של פרופ' רוני גמזו ב-12.4); אופרטור לטיפול במגזר החרדי מרגע שהתברר כי היישובים החרדיים הם מוקד עיקרי להידבקות וכו'".
עוד המליצה הוועדה "לגבש תהליך סדור לעיצוב תרחיש הייחוס, שישלב בתוכו את מקסימום המידע הקיים והניסיון שנצבר בישראל ובעולם".
כמו כן, הוועדה מדגישה את החשיבות בהרכבת "מערך הסברה חזק ויציב במסגרת הרשות הלאומית לשעת משבר, שיתוגבר בשעת הצורך ביועצים חיצוניים מן השוק הפרטי ש'יגויסו למילואים'".
"יש לקבוע, במסגרת מיסודה של הרשות הלאומית לשעת משבר, נציגים למגזר הערבי ולמגזר החרדי שיהיו חלק קבוע מצוות קבלת ההחלטות ברשות. נציגים אלה אף ישמשו כאופרטורים ייעודיים עם הפעלתה של הרשות", נכתב בדו"ח.
בוועדה המליצו "להגדיר אמצעים חיוניים, הנדרשים בכל מקרה של מגיפה, אסון טבע או אירוע רפואי אחר בסדר גודל דומה (כדוגמת מכונות הנשמה, חומרי הרדמה, אמצעים לבדיקות וכו')", להגדיר קווי ייצור חיוניים במפעלים ישראליים עבור האמצעים המדוברים ולוודא שבמשרד הבריאות יממנו מתוך תקציב מיוחד את ההצטיידות השנתית המינימלית באמצעים אלה.
עוד הודגש בדו"ח הוועדה: "יש לממש את תוכנית 'מגן אבות ואימהות' של הצוות בראשות פרופ' רוני גמזו, תוך הקדשת האמצעים הדרושים ושימור התקנים, כולל של אופרטור-על לחירום בתחום זה". בוועדה הוסיפו: " יש לחזק את מערכי בריאות הנפש ולעצב תכניות פעולה ייחודיות להתמודדות עם השלכות המגיפה, במיוחד בקרב קשישים וצוותים רפואיים".
בדו"ח כתב יו"ר הוועדה שלח כי "הוועדה משלימה היום את עבודתה, ומניחה המלצות ליישום מיידי. למרות זמן לא מועט להיערכות, משבר הקורונה נוהל באופן לא סדור, דבר שיש לו השלכות כלכליות וחברתיות קשות, שאיתן נתמודד עוד זמן רב. יישום ההמלצות שלנו והפקת הלקחים חיוניים, אם ברצוננו לצאת מן המשבר הנוכחי ולהיות מוכנים טוב יותר לעתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו