ה"רמזור" של פומפאו: גיבוי ביטחוני, דחיית הריבונות ומאבק בסין

מהתמיכה בפעילות הצבאית של ישראל נגד הארסנל האיראני בסוריה, דרך הצידוד בהתקדמות מבוקרת בנתיב החלת הריבונות, ועד הקו האדום סביב המגעים מול סין • הסוגיות והעמדות שליוו את מזכיר המדינה האמריקני בביקורו בישראל • פרשנות

צילום: קובי גדעון - לע"מ // פומפאו ונתניהו

במבט ראשון מעוררת החלטתו של פומפאו לערוך את ביקורו הראשון מעבר לים מאז פריצת משבר הקורונה דווקא בישראל ודווקא ערב השבעתה של הממשלה החדשה - תמיהה לא מעטה. האם על סדר היום האמריקני־ישראלי נמצא מכלול של סוגיות כה דחופות, שהטיפול בהן מחייב את הגעתו לביקור בזק, וזאת עוד בטרם נשזרו זה לזה חוטים אחרונים בתצריף הקואליציוני החדש?

התשובה לתהייה זו מצויה בשלושה הקשרים, שפומפאו עצמו האיר לפחות את קצה הקרחון שלהם ערב הביקור ובמהלכו. מבחינה ויזואלית, נראה שמזכיר המדינה נשא באמתחתו לירושלים מסר משולש דמוי רמזור, שצבעיו מתחלפים בהתאם לנושא הדיון. המסר הראשון, הצבוע ירוק, משמעותו גיבוי ועידוד מלאים לפעילות הצבאית הישראלית נגד מערכות נשק ובסיסים איראניים בסוריה. זאת כדי לנצל את חולשתה המעמיקה של טהרן ולגרום להאצת תהליך ההתנתקות שלה מאדמת סוריה.

המסר השני, הצבוע צהוב, קשור לעיתוי החלטת נתניהו להשיק את יוזמת החקיקה בזיקה להחלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן ובצפון ים המלח. במכלול זה הדגיש פומפאו שישראל זכאית אמנם להפעיל שיקול דעת עצמאי בסוגיה זו, ולכן המסר אינו כולל תביעה אמריקנית מפורשת לדחות את המהלך.

עם זאת, מדובר באור צהוב, שכן הממשל היה מעדיף שהפעולה תתבצע בתיאום מרבי עם וושינגטון, ותצא לפועל רק לאחר שתושלם עבודת המטה של הצוותים המשותפים למיפוי מדויק של השטחים שייכללו במרחב הריבוני החדש. עמדה זו, שתומכת בהתקדמות מבוקרת וזהירה בנתיב החלת הריבונות, משקפת את החששות הרווחים בקרב גורמים בממשל, בעיקר בקרב קהילת המודיעין, מפני ההשלכות האזוריות של החלת הריבונות בתוך חודשיים, ואת שאיפתם לאחות את הקצוות שנותרו עדיין פרומים בתוכנית.

עוד בנושא:

• "לישראל הזכות והחובה לקבל החלטה על ריבונות ביהודה ושומרון"

• פומפאו נועד עם נתניהו: "גם בזמן הקורונה האייתולות באיראן המשיכו להפיץ רוע"

• פומפאו: "להאריך את אמברגו הנשק על איראן, השעון מתקתק"

מבחינת הבית הלבן טמון יתרון מרכזי נוסף בהעתקת מועד החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן מראשית הקיץ לסוף הסתיו של 2020. יישום המתווה על ידי ישראל בתמיכה נשיאותית מוצהרת ערב הליכה לקלפי בארה"ב ב־3 בנובמבר, עשוי להיות אופטימלי מבחינת טראמפ, כגורם מדרבן עבור קהל היעד האוונגליסטי. רובו המכריע תומך ללא סייג בנדבך זה של תוכנית המאה, וכן חלק מהקול היהודי.

לנוכח המאבק הקשה שבו נתון כיום הנשיא אל מול יריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן, רצוי מבחינתו להשאיר תמריץ זה על המדף בשלב הנוכחי, וכך למנוע מצב שבו השפעת ההכרזה על החלת הריבונות תתפוגג ותשקע לשולי הבמה ביום המבחן האמיתי עבורו.

פומפאו ונתניהו // צילום: קובי גדעון - לע"מ
פומפאו ונתניהו // צילום: קובי גדעון - לע"מ

לבסוף - האור האדום. אף שיחסיה של ישראל עם הממשל הדוקים ורחוקים שנות אור מתקופת המשבר החריף שהעיב על יחסיו של רה"מ לשעבר ברק עם הנשיא קלינטון בשלהי תקופת כהונתו השנייה ואילץ אותו לבטל את עסקת הפאלקון עם סין בשעתו, שרטט פומפאו בביקורו קו אדום בוהק במרחב הסיני. במרחב הגלובלי נוצרו נסיבות גיאו־אסטרטגיות חדשות, המחייבות הקפדת יתר על כך שלא ייחצו קווים אדומים בכל הקשור להעברתם בעתיד של תשתיות ונכסים אסטרטגיים וטכנולוגיים רבי ערך לשליטת הענק הסיני.

המערכת הבינלאומית נמצאת היום בשחר של מלחמה קרה חדשה בין וושינגטון לבין בייג'ין. ההודעה הישראלית מאתמול על הכוונה לשקול מחדש את כניסת סין למיזם ההתפלה בדרום, אכן מצביעה על שאיפת נתניהו לצמצם את פוטנציאל החיכוך במישור טעון זה עם ארה"ב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר