בימים האחרונים מתקיימים דיונים בלתי פוסקים בנוגע להחזרת ליגות הכדורגל האירופיות לפעילות בצל מגיפת הקורונה והשלכותיה. בחלק מהמדינות כבר החליטו לעשות סטופ לעונה - צרפת, הולנד ובלגיה, למשל - אבל באחרות, כמו ספרד, גרמניה, אנגליה ואיטליה, יש ניסיון אמיתי לחדש את המשחקים כמה שיותר מהר כדי להספיק לסיים את העונה בפרק זמן סביר.
בשיחות הקדחתניות מעורבים נשיאי מדינות, ראשי ממשלה, שרי ספורט ובריאות, ולעיתים גם מדענים ורופאים, בעלי מועדונים, ראשי התאחדויות, אנשי הנהלה וכל המי ומי. אולם את השחקנים עצמם - אלה שבסופו של דבר יעלו על הדשא, יזיעו, יתקלו, ידחפו, וכנראה גם יסכנו את עצמם ואת סביבתם - פחות שומעים.
מעטים מביעים דעה, כל אחד מסיבותיו, אבל אלה שכן עושים זאת מעלים נקודה מעניינת שכדאי לשמוע וצריך להקשיב לה. "אני אוהב כדורגל, אוהב את המועדון שלי ואוהב לשמח את האוהדים", כתב השבוע הבלם הברזילאי של ולנסיה גבריאל פאוליסטה, "אבל לפני הכל, אני אוהב ומכבד את הבריאות ואת החיים של בני האדם". את עמדתו הברורה תמצת למשפט אחד: "קודם כל חיים! אחר כך כדורגל!"
גבריאל. "כסף הוא לא הכל" // צילום: מתוך טוויטר
"גם אנחנו בני אדם"
בפוסט ארוך ברשתות החברתיות פאוליסטה הציג את הדאגות שמלוות אותו לקראת החזרה לאימונים ולמשחקים. הוא דיבר בגלוי על הפחד להדביק ולהידבק, על החשש שתוכנית החזרה לפעילות לא מפורטת דייה, ועל כך שאין מי שיבטיח לשחקנים שיהיה בסדר. "אני יודע ששחקני כדורגל נחשבים אנשים עם פריבילגיה, אבל אנחנו גם בני אדם.
"מבחינתי, ואני בטוח שגם מבחינת שחקנים אחרים, כסף הוא לא הכל. אחרי התקופה הקשה שעברנו ואנחנו עדיין עוברים, צריך לעשות הכל כדי שאף אחד לא יידבק או ימות מהמחלה הזאת".
הבלם הברזילאי חווה את הקורונה מקרוב לאחר ש-35 אחוזים מאנשי ולנסיה נדבקו בנגיף בעקבות המפגש מול אטאלנטה בליגת האלופות, אבל הוא ממש לא היחיד שמביע פחד ודאגה. בראיון ל-""OLE הארגנטינאי, שיתף חלוצה של מנצ'סטר סיטי סרחיו אגווארו בתחושותיו: "רוב השחקנים מפחדים כי יש להם משפחה וילדים. אני מניח שכשנחזור לשחק יהיה הרבה מאוד מתח וחשש, במיוחד אם אחד השחקנים ירגיש רע".
חלוץ ברייטון גלן מארי היה אפילו נחרץ יותר ואמר ל"דיילי מייל": "זה לא רק שני סגלים של 25 שחקנים שמשחקים אחד מול השני, אלא הרבה יותר אנשים שמעורבים. הבנתי שיכריזו על ריחוק חברתי עד לשנה החדשה, ואני לא מצליח להבין איך אפשר לשמור על ריחוק חברתי בכדור קרן!"
"אי אפשר להכריח אותנו"
הדברים של מארי ואגווארו מתכתבים עם תחקיר שערך השבוע "THE ATHLETIC" הבריטי תחת הכותרת "שחקנים מפחדים וכועסים לנוכח התוכניות לחזור לשחק כדורגל".
באותו תחקיר כדורגלנים מכל הליגות האנגליות (חלקם בעילום שם) מספרים מדוע הם חושבים שהחזרה למגרשים היא חציית גבול במלחמה נגד נגיף הקורונה. הם טוענים שחזרה ביוני היא מוקדמת, בלתי אחראית ולא ריאלית. בעיקר הם מתקשים להבין את "מחנות הבידוד" המתוכננים להם.
שחקן פרמיירליג, שלא הזדהה, אמר: "אם המגיפה כל כך קיצונית שצריך לכלוא אותנו, צריך לחשוב למה לעזאזל חוזרים לשחק". ג'ובי מקאנוף מלייטון אוריינט הוסיף: "אי אפשר להכריח אותנו לעשות משהו כשהבריאות של משפחתנו על הפרק".
לפי צ'מה בוטקה, פסיכולוג ספורט ספרדי ומאמן נבחרת הכדורסל בעבר, הפחד הזה טבעי וילווה את תהליך החזרה. "זה מצב חדש לכולם, ונצטרך לכבד את השחקנים שמפחדים", אמר בוטקה ל","EL ESPANOL "הם לא רק כדורגלנים, הם אנשי משפחה". ובאמת, קשה שלא להסכים עם דבריו ועם הדברים של השחקנים עצמם. הפחד והחשש שלהם לגיטימיים לגמרי, וצריך להביא גם את הדברים האלה בחשבון כשמדברים ומתכננים חזרה מהירה למגרשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
