"מעבורת" הוא מרחב דיגיטלי שמאגד כ־3,000 סיפורים קצרים מכל העולם שמתורגמים לעברית, במסגרת האתר "פרויקט הסיפור הקצר" (shortstoryproject.com). לכבוד יום השואה, הועלו לאתר שורה של סיפורים קצרים בנושא השואה שתורגמו לעברית משפות שונות.
"לקחנו סיפורים שנוגעים ישירות בנרטיב של השואה או כאלה שמשקפים חוויה של השואה במגוון שפות: עברית, אנגלית, ספרדית, פולנית, גרמנית. יש גם סיפור אחד בערבית ואחד בטורקית - את כולם תרגמנו לעברית", מספר יפתח אלוני, מי שהקים את "מעבורת" לפני כשש שנים.
 .jpg)
לדבריו, "מעבורת זה בעצם מרחב של סיפורים קצרים שנאצרים גם כטקסט וגם כאודיו. נכון להיום יש בו 3,000 סיפורים קצרים ב־42 שפות, מיותר מ־50 מדינות. יש שם סיפורים שהם בקצה הסקאלה של האוונגרדיות לצד סיפורים קלאסיים. הסיפורים נבחרים על ידי עורכים מכל העולם, שאנחנו מבקשים מהם המלצות. הפרויקט הוא רב־לשוני מתוך מטרה לאפשר לסיפורים להיות גשר תרבותי. דמייני לך חדר שמסתובבים בו הרבה סיפורים כמו בלונים, וכל אחד יכול להרים את היד ולמשוך לעצמו בלון. את יכולה להרכיב לעצמך רשימת קריאה, כמו שעושים עם פליילסט במוזיקה. כל סיפור מתורגם קודם כל לאנגלית, אחר כך לעברית, ואחר כך הממשק של הפרויקט מדבר בחמש שפות: אנגלית, עברית, ערבית, ספרדית וגרמנית".
למה דווקא סיפורים קצרים?
"אני חושב שאין דבר שמיטיב להעביר את הדברים בצינור הדורות טוב יותר מסיפורים קצרים. עם התקצרות אורך הרוח, סיפורים קצרים נהיו יותר בון טון. זו אהבת חיי. יש לי אהבה גדולה לסיפורים קצרים ואמונה גדולה שקריאה היא שריר שחייבים לעודד אותו. סיפורים קצרים הם הזדמנות לאפשר קריאה דיגיטלית בלי מתווכים בצורת מוציאים לאור".
ספר על הפרויקט ליום השואה.
"נושא השואה רלוונטי לכולם, לא רק ליהודים. זה נושא שכל אדם צריך להתייחס אליו. ברמה הרחבה זה שיקוף של האופי האנושי, עד כמה הוא מסוכן, כמה הקליפה התרבותית דקה ובאיזו מהירות יוצאת החיה. בין הסיפורים שאספנו יש סיפורים שעוסקים ישירות בשואה, כמו של הסבא שהיה בשואה, יש סיפורים של התבוננות משפחתית, יש סיפורי התבגרות של הדור השני.
"יש, למשל, סיפור שנקרא 'המתאגרף הפולני', שכתב אדוארדו חלפון ותרגמה מספרדית ליה נירגד. זה סיפור של נכד שרואה את המספר המקועקע על הזרוע של סבו, שהוא גם מספר הטלפון של הבית שלהם. דרך זה הוא מגלה את החוויה שסבו עבר במחנות. יש את הסיפור 'הבאג המהופך' מאת לורי סגל, שתרגמה מאנגלית מאיה פלדמן. זה סיפור שהתפרסם לראשונה ב־2007 והוא נכלל בקובץ ששמו 'המטבח של שייקספיר'. הסיפור מתאר כנס אקדמי בנושא רצח עם, ואת הניסיון להתמודד עם מורשת הזוועות שירשנו מהמאה ה־20 וממשיכות לרדוף אותנו גם במאה ה־21. עוד סיפור, לדוגמה, הוא 'והים איננו מלא' שכתבה עדנה שמש, שמתאר התבגרות בצל טראומות השואה.
"אני חושב שהרבה מהסיפורים הזרים שעוסקים בשואה מלווים באשמה. יש בגרמניה סופרים צעירים שמתייחסים לשואה בכל מיני צורות לא בנאליות. יש בעולם היום התייחסות רבה בספרות לעניין של פליטים, הגירה ורצח עם".
• הלם: בן זיני וטיילור מלכוב נפרדו
• מי איים לשלוח לגל גדות צואה בדואר?
• 5 סיבות להצלחה של "טייגר קינג"
• "חתונה ממבט ראשון": איפה המתח?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו