בדיון סוער בוועדת הכספים אתמול בעניין עתידה של אל על, גם כחלק מסיוע לחברות התעופה ולחברות במצוקה בכלל, תמכו מרבית המשתתפים בצורך לסייע לחברה.
אל על דורשת סיוע בהיקף של 350-400 מיליון דולר, שיהיה גם בתזרים ולא רק כהלוואה. המתווה המדובר הוא שבנק דיסקונט יהיה הבנק המלווה להלוואה שהמדינה תערוב לה ב־%75 והיתר בערבות בעלי המניות.
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר בדיון כי "התקיימו מפגשים עם חברות התעופה השונות בשבועות האחרונים. הפגישות האינטנסיביות ביותר היו עם אל על, כדי לייצר סיטואציה שאנחנו מוודאים שנשארת תעופה ישראלית. לא חברה כזו או אחרת, אלא להשאיר תעופה ישראלית שהיא יתרון אסטרטגי. אנחנו במתווה סיוע לחברת אל על שיוצע גם לחברות אחרות. המדינה תסייע באמצעות בנק מלווה, כאשר רוב הנטל על המדינה ולא על הבנק, אחרי שהחברה תראה תוכנית התייעלות מאוד משמעותית לפי פרמטרים שסוכמו מולה, כדי שהחברה תוכל לעמוד בתזרים ההחזר גם בתקופת המשבר וגם אחריו. תהיה תקופת הסתגלות לאחר מכן, לא יחזרו מייד לטוס רגיל. אנחנו מקווים שבימים הקרובים, אולי אפילו היום, נצליח להתכנס לנוסחה עם הבנק המלווה. אם אל על תקבל את ההלוואה, לאחר מכן גם ישראייר וארקיע יוכלו לקבל את אותו סיוע בדרך קלה יותר, לנוכח מצבה של אל על לעומתן. מדובר על הלוואה שתיפרס לאורך כ־6 שנים".
על הדרישה לסייע לחברה במענק, לא רק בהלוואה, הגיב באב"ד "זו התוכנית הכלכלית הכי גדולה שנעשתה במדינת ישראל, תוכנית כלכלית של 80 מיליארד שקל. נתנו מענה כרשת סוציאלית שמחזיקה את המשק. כשהעובדים בחל"ת, המעסיק לא צריך לשלם להם שכר והוא לא משלם ארנונה לעסק, זה נותן לו את הביטחון. ויתרנו גם על תשלומי חשמל ומים, עם זאת, נייצר מענקים בסך 6-7 מיליארד שקלים גם לעסקים קטנים וגם לחברות בעלות מחזור של עד 20-30 מיליון שקל, שם אנחנו מזהים את הסכנה הגדולה ביותר. בסיוע אותם מענקים העסקים יוכלו לשרוד". למעשה, %95 מעובדי אל על הוצאו לחל"ת, אחרי כשאלף עובדים פוטרו, כך שהמדינה משלמת כעת בגין מרבית עובדי החברה, כמו יתר החברות המושבתות במשק".
