בימים כסדרם היתה האומה הצרפתית מציינת בכבוד הראוי את יום השנה הראשון לשריפה שאיימה לכלות בלהבותיה את אחד הסמלים הידועים ביותר של פריז - כנסיית נוטרדאם, "גבירתנו", החולשת מאז המאה ה־14 על ליבה של בירת צרפת.
אך הימים ימי מגיפת הקורונה, ו"הגבירה" הקשישה של פריז, שידעה כבר רגעים קשים בכ־700 שנותיה, מוצאת את עצמה בבידוד, בליבה של אוכלוסייה מבודדת, מפוחדת מנגיף שקטל יותר מ־15 אלף צרפתים.
עבודות הבנייה מחדש והשיקום של הכנסייה הגותית המפוארת נקטעו בעודן באיבן עם החלטת הממשלה להטיל סגר נרחב ברחבי המדינה. וכך נותרו בכנסייה שהפכה לאתר בנייה רק צוותי מאבטחים, ששומרים על המקום ומפקחים שלא יקרו אסונות נוספים, שכן הסכנה לא חלפה: כ־40 אלף מוטות פיגומי מתכת במשקל של 250 טון, שהונחו מסביב בתחילת עבודות השיפוץ, מהווים כעת איום מרכזי על מבנה האבן. הסרת הפיגומים היתה אמורה להתבצע בימים אלו כשלב מקדים להערכה מדויקת של הנזקים שנגרמו לחלקי הכנסייה. רק לאחר הסרת הפיגומים אפשר יהיה לדעת ביתר ודאות מה יציבות חלקי המבנה שנותרו על תילם.
הגנרל בדימוס, ז'ן־לואי ג'אורג'לן, שהופקד על ידי הנשיא עמנואל מקרון לנצח על עבודות השיקום של הנוטרדאם, מעריך שלמרות העיכוב בלוחות הזמנים ניתן יהיה לעמוד בתאריך היעד לפתיחתה מחדש: אפריל 2024, לקראת המשחקים האולימפיים שייערכו באותה שנה בפריז.
אחת המשימות הראשיות שעומדת בפני הצוות היא לא רק להשיב לכנסייה את הדרה הקודם, אלא גם לשחזר את האקוסטיקה הייחודית שהיתה בחלל הכנסייה.
מתוך כוונה לשגר לאוכלוסייה הצרפתית מסר של תקווה, ב"יום שישי הטוב" בשבוע שעבר, ערך הארכיבישוף של פריז, למרגלות צלב הזהב הגדול שבלב הכנסייה ואשר לא נפגע מהאש, מיסה בפני קהל מצומצם של שבעה אנשים, בנוכחות תזמורת נגנים מצומצמת. "היום אנחנו עומדים בכנסייה חצי נפולה זו, כדי לומר שהחיים עדיין כאן", דרש הארכיבישוף ודבריו הדהדו כהתייחסות למצבה של צרפת כולה כיום.
