הבורסה והמשקיעים כבר מתמחרים חזרה לשגרה

אמש דנו צוותים מקצועיים במועצה לביטחון לאומי (מל"ל) על ההצעות השונות לחזרה לשגרה אחרי הפסח. הדיונים התעכבו בשל העיסוק בהרכבת הממשלה. היום מתוכנן דיון בממשלה על ההצעות של הדרגים המקצועיים - דיון שבמהלכו יתקבלו החלטות אופרטיביות.

אתמול היה יום מסחר חריג בבורסה בת"א, כשהיום של חול המועד, שבו המסחר מסתיים ב־14:25, היה ער במיוחד, עם מחזור של 1.4 מיליארד שקלים במניות ויותר מ־1.5 מיליארד שקלים באג"ח.

מדד ת"א 35 סיים בעלייה של 1.5% ות"א 125 עלה ב־1.6%. המשקיעים מגיבים לאופטימיות שלפני החג בארה"ב, שנבעה מהנדיבות של תוכניות הסיוע של הממשל ומהירתמות הבנק המרכזי שם מהצד המוניטרי, כולל צעדים יוצאי דופן של תמיכה גם באג"ח קונצרניות. הם מגיבים גם להנחת העבודה שהמשק יחזור בימים הקרובים לפעילות. כך שבעוד הממשלה תדון היום בהיקף החזרה לפעילות ובלוח הזמנים, הרי שהמשקיעים כבר מוכנים לתסריט חיובי למדי. החלטות מהוססות מדי, או חזרה איטית מדי, עלולות לשנות את האווירה בשוק ההון.

"לחזור לשגרה בהקדם"

ח"כ אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, אמר ל"ישראל היום", כי "אנחנו חייבים לחזור לפעילות בהקדם האפשרי, כבר אחרי החג. יש למערכת הבריאות הישגים נאים, כפי שרואים בשיעורי ההצלחה בטיפול בחולים הקשים ובשיעורי התמותה הנמוכים. כעת אנחנו צריכים לנצל את היתרונות האלה ולהחזיר את המשק, כולל המסחר, לפעילות בהקדם האפשרי". כהן מדבר על מתווה ההמלצות של המל"ל, לפיהן 50% מהמשק יחזרו לפעילות אחרי החג, יחד עם חנויות רחוב (עד 10 חנויות ברצף). כעבור שבועיים ייפתחו הקניונים, הכל בכפוף למגבלות ריחוק, חבישת מסיכות, בדיקות חום והקפדה על היגיינה. עניין מורכב נוסף שעליו הממשלה תידרש להחליט הוא מתווה החזרת מערכת החינוך לפעילות.

איגודים מקצועיים רבים דרשו מהממשלה להכליל אותם בסבב הראשון של הסרת המגבלות. כך, למשל, הרשתות וחנויות החשמל הפרטיות דורשות לפתוח את חנויות החשמל מייד לאחר הפסח ללא כל קשר להחלטה על פתיחת חנויות קמעונאיות אחרות.

לדברי מאיר סהר, מנהל קבוצת החשמל המאגדת 64 חנויות פרטיות: "זה ענף שמראש עובד עם רווחיות מאוד נמוכה אבל עם מחזורים מאוד גדולים, כך שרמת הסיכון שלהם גבוהה. חנות עם מחזור מכירות של מיליון שקלים בחודש, מחזיקה מלאי בשווי 3-2 מיליון שקלים". בכל הפרסומים לא היתה התייחסות לבעיות המלאי של הסוחרים והיבואנים שמפסידים הרבה מאוד כסף על החזקת המלאים".

המידע חלקי

המצב הנוכחי מעלה שאלות רבות בקרב מעסיקים ועוסקים, וככל שהוראות החזרה לשגרה יהיו מורכבות יותר - המשק ישלם מחיר גם על המחסור באינפורמציה. הרבה מהמידע שנמסר לציבור באמצעות התקשורת הוא מידע מטעה, בין היתר מכיוון שגורמים שונים מפרסמים החלטות והציבור מצפה ליישומן עם הפרסום - מה שלא קורה בפועל. כך, למשל, פורסם על הקלה בקריטריונים לזכאות למענק לעצמאים, ביניהם הגדלת תקרת ההכנסה המרבית המזכה לבני זוג למיליון שקלים לשנה, במקום 340 אלף שקלים. אך קוראים פנו אלינו בטענה שהבקשה שלהם נדחתה בגלל חריגה מההכנסה המרבית הקודמת (340 אלף שקלים).

משרד האוצר פרסם ערב החג הודעה על ההחלטה להרחיב את הפעימה השנייה של פיצוי לעצמאים. ב־8 בחודש, ראש הממשלה ושר האוצר קבעו כי מענק הסיוע לעצמאים יורחב באופן משמעותי. הוחלט להקצות סכום נוסף של כמיליארד שקלים לטובת הרחבת מענק הסיוע לעצמאים, כך שסך הסיוע הישיר יעמוד על 4 מיליארד שקלים. זאת על מנת שהפעימה הבאה של מענק הסיוע תורחב בצורה משמעותית, בכפוף לאישור הממשלה הן מבחינת היקף הסיוע והן מבחינת אוכלוסיית הזכאים. הכוונה היא להכליל שכירים בעלי שליטה, שיעור המענק יוגדל ל־70% מההכנסה החייבת החודשית הממוצעת, הגדלת המענק המקסימלי לסכום של 10,500 שקל, הגדלת תקרת ההכנסה החייבת ל־1 מיליון שקלים בשנה, ביטול הקריטריון של הכנסת משק הבית, ההכנסה החייבת החודשית הממוצעת תיקבע לפי שנת 2018 או שנת 2019, לבחירת העצמאי, וירידת מחזור הפעילות בהיקף של 25% תיבדק לפי חודשים מארס-יוני. התקנות החדשות יחולו למעשה על יותר מ־600 אלף עצמאים, במקום 300 אלף קודם לכן. אלא שכל זה עדיין לא נכנס לתוקף. מרשות המסים נמסר: "מייד לאחר החג נפעל להשלמת החקיקה, שתאפשר תשלום של הפעימה השנייה בתחילת מאי".

"שוכחים את החוץ־בנקאיים"

כלי הסיוע של הממשלה והבנק המרכזי, בארץ כמו בעולם, זוכים לביקורות רבות. ברור שכל צעד ושעל יעוררו תגובות נזעמות מצד מי שלא נהנה מאותו צעד, או מי שהתאכזב מכך שההקלות וההטבות לא כוונו אליו. בישראל הכלי המוניטרי המרכזי של בנק ישראל והממשלה הוא הבנקים. מהצעד הזה נפגעים הגופים החוץ־בנקאיים. במכתב שנשלח אתמול לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מתייחס מיכה אבני, יו"ר איגוד חברות האשראי באיגוד לשכות מסחר, להודעת הבנק להפחית את הריבית לרמה של 0.1% וכן ולאשר מתן הלוואות מוניטריות לבנקים לטווח של שלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%.

לדברי אבני, מדובר באפליה של השוק החוץ־בנקאי הממוסד של נותני האשראי הגדולים, שאינו בנקים או חברות ביטוח. שוק זה מעמיד כ־10 מיליארד שקלים לעסקים הבינוניים והקטנים, ואף סכומים גדולים יותר לעוסקים ולמשקי בית, שאינם מקבלים אשראי מהבנקים. "השוק החוץ־הבנקאי הממוסד יכול אף להגדיל את סכום האשראי שמועמד לעוסקים כאמור בלפחות 5 מיליארד שקלים נוספים, בשנה הנוכחית", כותב יו"ר איגוד חברות האשראי. "אנו קוראים להתערבות דחופה של בנק ישראל והעמדת מקורות אשראי. זה הזמן לפעול".

בכתיבת הידיעה השתתפו היאלי יעקבי־הנדלסמן וגלעד צוויק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו