הממשל בסין מעודד צריכה מקומית במקום יצוא

הסינים לא מתנפלים על השווקים בינתיים, והחזרה לשגרה מתבררת כמשימה לא פשוטה • מוצרים רבים צפויים להתייקר בגלל מחסור בחומרי גלם • הקונסול בדרום סין, פלג לוי: "הם זוכרים היטב מי עזר להם - ומסייעים לנו"

צילום: איי.אף.פי

בבייג'ין כבר הפנימו שלא יוכלו לחכות לחיסול מוחלט של הקורונה לפני החזרה לשגרה, כי מחיר ההשבתה עלול להיות כבד מנשוא. 

כבר ב־29 במארס גילו בסין כי יותר מ-429 אלף עסקים פשטו רגל, או המשיכו את השהיית פעילותם גם אחרי שהוסרו המגבלות. באמצע מארס, שיעור העסקים הקטנים והבינוניים שחזרו לשגרה עמד על כ־60%, ואילו בסוף החודש - כ־77%. כך לפי הנתונים של משרד התעשייה בבייג'ין.

תחילה הוסרו המגבלות מחברות האנרגיה, ותוך זמן קצר פסי ייצור רבים הוסבו בתוך ימים ספורים למשימות הכלכליות החדשות. יצרניות רכב גדולות, כמו GAC שהחלה למכור רכבים חשמליים בישראל, הסבו 50% מפסי הייצור לטובת ייצור מסכות וערכות להגנה מפני קורונה. חברות שמתעסקות בייצור רפואי הסבו את פסי הייצור לערכות גילוי הנגיף, וכן החלו להתמקד בייצור תרופות ייעודיות לטיפול בקורונה.

אישור הרשויות לא מספיק בשביל פתיחה מחודשת של המפעלים. בעקבות המגפה, משרד הבריאות הסיני החיל תקנות חדשות, דוגמת אוורור, חיטוי וציוד הגנה לעובדים. בקונסוליה הישראלית בדרום סין בראשות הקונסול פלג לוי דאגו לפעול מול הרשויות כדי שיזרזו את אישורי הפתיחה למפעלים בבעלות ישראלית. 

לצד פתיחות המפעלים, מנסים לעשות ככל הניתן כדי למנוע גל הידבקות שני במדינה. בדיקות החום בכניסה למפעלים וההליכה עם מסכה נמשכות וההערכות הן ששיגרת המניעה, כמו חבישת מסכות ומדידת חום בכניסה למקומות ציבוריים, תימשך בארבעת החודשים הקרובים. הכבישים אמנם מלאים ואנשים מטיילים ברחובות, אך הירידים הבינלאומיים שהיו עניין שבשגרה אינם חוזרים לשגרה, וזאת לצד ענפים רבים, כמו התיירות והמסעדנות, שממשיכים להיפגע.   

אלא שסין נחושה להציל את הכלכלה שלה ואת קריסת העסקים. שורה של צעדים מקלים הונהגו, כמו אישור לדחיית ההפרשות הסוציאליות לעובדים. "הצוות שלי רוצה להישאר ולהמשיך, אנחנו כולנו מאמינים שנעבור את הקשיים יחד", סיפר לסוכנות הידיעות "שינחואה" הו צ'ונליי, בעלים של מסעדה בבירת מחוז ליאונינג, שן-יאנג.

טובה תחת טובה

הירידה ביצוא מסין הביאה את הממשל לעודד צריכה מקומית, בינתיים ללא הצלחה רבה. דאגה נוספת שנוצרה לבייג'ין היא המחסור הצפוי בשבועות הקרובים בחומרי גלם, הן בתעשייה הכבדה והן בתעשיית ההייטק, שבעצמה החלה לצאת מהמשבר עם ירידה ברווחים של 11.6% בחודשיים הראשונים של השנה ל־800.8 מיליארד יואן (כ-114.4 מיליארד דולר). כמובן שהמחסור בחומרי גלם, שעשוי להאט את פסי הייצור הסיניים, צפוי גם להוביל להתייקרות מוצרים בישראל ובעולם כולו. 

המגפה הזו הגבירה את המתח בין ארה"ב לסין. "אסור לנו לאפשר לסין לשלוט בשרשרת אספקה בשום תעשייה", אמר בראיון לרשת "פוקס ניוז" מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים קווין מקארתי. 

בישראל, בניגוד לארה"ב, מרוויחים ממערכת היחסים נטולת המתיחות הכלכלית עם סין. אחת הדוגמאות לכך היא המבצע המשותף למשרד הביטחון, משרד החוץ, אל על וחברת כיל, במסגרתו רכבת אווירית של 11 מטוסים נשלחה לסין כדי להביא לארץ מיליוני פריטים של ציוד רפואי חיוני. 

"מאבק שהוא ג'ונגל" 

המשימה "לשים את הידיים" על הסחורות הסיניות מוטלת על הנציגויות הישראליות בסין, ובפרט על הקונסוליה בדרום סין - אזור שהוא "בית החרושת" של מדינת הענק. "המאבק על הסחורה הסינית בין המדינות הוא ג'ונגל", מספר ל'ישראל היום' הקונסול הישראלי בדרום סין, פלג לוי. לדבריו, "אנחנו בשטח, זה תפקידנו. החל מלבדוק אם מפעל קיים דרך לסייע לנחיתות מטוסים ועד להגיע פיזית לסחורות". 

הקונסול מציין שישראל לא נמצאת במשבר חמור. "אנחנו לא קניינים גדולים וזה עובד לטובתנו", מסביר לוי. מעבר לכך, "מערכת היחסים עם סין היא טובה וזה משרת אותנו. כל הרכש נעשה באופן רשמי בין השגרירות הישראלית בבייג'ין לבין משרד התעשייה הסיני - מה שמאפשר לנו לרכוש את מיטב הסחורות. בניגוד למדינות אחרות שמצאו עצמן עם ציוד לא מועיל, ישראל לא רכשה מכל הבא ליד ועדיין אחת מהמדינות הבודדות בתבל שלא נפלה לתרגילי עוקץ".

כזכור, ישראל היתה מהמדינות הראשונות שדאגו לתרום לסינים ציוד - בזמן שהם היו עמוק בתוך משבר הקורונה. "הסינים לא שוכחים, עכשיו אנחנו מקבלים תרומות של ציוד רפואי בחזרה", מוסיף הקונסול לוי, "מדובר בהיקף של עשרות אלפי מסכות וציוד הגנה, לצד תרומות כספיות לבתי חולים בישראל. התורמים, לרוב, הם אלו שקיבלו מאיתנו תרומות לפני חודשיים ועכשיו מחזירים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר