פתגמים יהודיים על בריאות ומחלה

דומה שהשיר שלו יאה התואר "המנון הקורונה" הוא "עברנו את פרעה" של מאיר אריאל. הוא צץ בכותרות עיתונים, בתוכניות רדיו, ב"ארץ נהדרת", בטוקבקים, בטקסטים דתיים ואפילו קבליים. הקירבה של תקופת הקורונה לחג הפסח מעניק למעמד הזה תוקף מיוחד.

אריאל, כפי שכותב נסים קלדרון בביוגרפיה "ארול אחד", כתב את "עברנו את פרעה" ב-1990, בתקופה שבה הפופולריות שלו הייתה בדעיכה או במעין קיפאון. דורי בן זאב, שהשמיע יחד עם שלום חנוך קולות רקע לשיר, מספר: "יום אחד החליט אריאל על הברקה: איך עושים אלבום? במקום לאסוף חומר וללכת לאולפן, הוא יקליט כל חודש שיר. שנים עשר חודשים - שנים עשר שירים, ויהיה אלבום. השיר הראשון נכתב לניסן, והוא 'עברנו את פרעה'". השיר יצא בסופו של דבר בדיסק בן ארבעה שירים בהפקת נענע דיסק של ניצן זעירא. הוא הפך תוך זמן קצר ללהיט, הושמע ברדיו רבות, ומאיר הוסיף לו עוד ועוד בתים. אפשר לראות בו את ראשית הפריצה של מאיר אריאל למעמד של גיבור תרבות.

השיר זכה לשלל פרשנויות. במלחמת המפרץ ייחסו את פרעה לסדאם חוסיין. מפלגת מרצ השתמשה בשורה הזו בתעמולת בחירות ונתבעה על ידי אקו"ם. לאחר מותו של אריאל הציע שלום חנוך לחקוק על המצבה את השורה "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה", אבל שירז הבת שמעה שהשורה אינו מקורית אלא נשמעה בשוק הכרמל, ונבחרה שורה אחרת.

אריאל אכן לא יצר את הביטוי, וגם לא סוחרי שוק הכרמל. זו אמרה יהודית ותיקה, ונוסח חלקה הראשון ביידיש הוא 'מיר זײַנען בײַגעקומען דעם פּרעה'. האמרה מתועדת בין היתר בספר ההומור היהודי של לנדמן: "משה אומר לאשתו: 'מדברים על כך, שבקרוב יבוא המשיח. קשה לומר שזה משמח אותי. נצטרך לעזוב כאן הכל ולעלות לישראל, בדיוק לאחר שקנינו בית כזה יפה'. אומרת שרה: 'אל תדאג, משה. עברנו את פרעה, נעבור גם את המשיח'". גרסה נוספת: "עברנו את המן, נעבור גם את המשיח". יש גם טענה שאריאל קיבל כאן השראה משיר מוקדם של יחיאל מוהר שנכתב לפני מלחמת ששת הימים: "עברנו את תש"ח, גם את סיני עברנו, אנחנו נעבור במיצרי טיראן".

שירז אריאל סיפרה בריאיון כי אביה כתב את השיר באופן מודולרי, ובכל הופעה היה נוהג לבקש מהקהל שיזרוק כל נושא שהוא, למשל צבא, מילואים, גירושים וכאלה, כמו בסטנד אפ, ובו במקום הוא היה בונה בית נוסף. הוא אמר על כך: 'ככה גירדתי רק כמה מצוקות, אבל בטוח שאנשים במקומות שונים יכולים להוסיף את הגרסה שלהם לעסק. מי שישלח לי בית נוסף לשיר, אכריז עליו כעבד משוחרר". "עברנו את פרעה" היה גם מועמד בתחרות "שיר המחאה של המדינה" לקראת חגיגות השבעים, אבל דומה, גם לפי דברי אריאל, שהוא משמש כשיר נחמה ועידוד יותר מאשר שיר מחאה.

אין תרופה לאדם המסתיר את מחלתו

עולם הפתגם היהודי עוסק על כל תפוצותיו בענייני מחלה ובריאות. והרי לקט מרחבי הגלובוס היהודי, ומעט מן המקורות. בסוגריים מקור הפתגם.

על המחלות

• כל חולי ולא חולי מעיים, כל כאב ולא כאב לב, כל מחוש ולא מחוש ראש (בבלי)
• מחלת לילה אחד תיקח בריאות של שנה (תימן)
• אין תרופה לאדם המסתיר את מחלתו (אתיופים)
• ‏חולי מדומה גרוע ממחלה, אין לו מרפא (מרוקו)
• פורים אינו מועד, וצמרמורת אינה מחלה (לדינו)

על הרופאים

• עת להרוג ועת לרפוא (קהלת)
• אסור לדוּר בעיר שאין בה רופא (ירושלמי)
• הֲדֵר פני רופא וכבדהו, כי יקום לך בעת צרה (בן סירא)
• הרופא יודע קדחת (יידיש, 'קדחת' כדו משמעות: מחלה ושום דבר)
• חולים מתים כשיש רופאים רבים (אתיופים)
• טוב שברופאים לגיהינום (משנה)
• טעות הרופא – רצון האל (לדינו)
• לטוב שברופאים בית עלמין משלו (לדינו)
• עלובה היא המדינה שרופאה חולה ברגליו (מדרש)
• רופא אומר צריך וחולה אומר אינו צריך, שומעין לרופא (בבלי)
• רופא בחינם שווה חינם (בבלי, המקור ארמי)
• רפואה מרחוק מעוורת (בבלי)
• שאל את בעל הניסיון, ואל תשאל את הרופא (מרוקו)

‏גורמים למחלות

• אכילה ללא מידה, בסופה מחלה (מרוקו)
• כל מחלה אביה הקור (תימן)
• כל מחלה בבטן יסודה (תימן)
• פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם (בבלי)
• שלושה מביאים את החולי: החסה, הכמהין והפול (מוצול)
• שלשה דברים מכחישים [מחלישים] כוחו של אדם, ואלו הם: פחד, דרך ועוון (בבלי)

‏שמירה על הבריאות

• אכול מעט, ותמצא הקלה יום וליל‎‏ (מרוקו)
• אל תתרחץ עד שתזיע, אכול מהצנון את עליו, עזוב את הבשר ושתה את המרק (מוצול)
• אם אכלת ארוחת ערב, צא להליכה עד לשעת השינה, לא תראה ביש-מזל  (מרוקו)
• אסור לומר לבריא לשכב ולחולה לקום (יידיש)
• לא תשתה סמים [תרופות] ולא תקפץ ברגליים ולא תעקור שיניים ולא תתגרה בנחש (בבלי)
• מעט זהירות עדיפה על 300 ק"ג טיפול (מוצול)
• תנוח אחרי ארוחת צהריים, ולך לטייל אחרי ארוחת ערב (מוצול)
• שַן, כַל, תְעַמֵל וזַהֵר מטוֹמבּילים (ילקוט הכזבים)

על התרופה הנכונה

• לכל מחלה – תרופה (מוצול)
• אם תהילים היו תרופה בית המרקחת היה מוכר אותם (יידיש)
• כשיש רפואה למחלה הרי זו חצי מחילה (יידיש)
• רפא את הפצע כל עוד הוא טרי (מרוקו)
• עלה היום – יצא החולי (בבלי)
• המתעטש לא ימות! (מוצול)
• המבקר חולה נוטל אחד משישים בצערו (בבלי)
• שינוי אוויר טוב יותר מרופא ותרופה (מוצול)
• חודש אלול מרפא את החולה (לדינו ומוצול)
• השינה היא הטובה ברופאים (יידיש)
• הזמן הוא הטוב ברופאים (יידיש)
• אלוהים הוא הטוב שברופאים (גרמניה)

בין הבריא והחולה

• בראשית ברא – ראשית כל הבריאוּת (מאמר חסידים)
• חולה העומד [מחלים] מחוליו חוזר לימי עלומיו (בבלי)
• הבריא אינו יודע מה חש החולה (מרוקו)
• מה ידע הבריא משעה הזאת הקשה? (רחל)
• הַבָּריא יבעט בעין הרופא (תימן)
• אם אדם בריא, הוא חושב שזה מגיע לו (יידיש)
• הכתר על ראש הבריאים, אין רואים אותו אלא החולים (מוצול)

על בריאות הנפש

• נפש בריאה בגוף בריא (בשלל שפות ותרבויות)
• הפצע מסַכין יירפא, ופצע המילה אין לו מרפא (מוצול)
• ‏פצעים יבריאו, ודברי עלבון לא יבריאו‏‎‏ (מרוקו)
• התרופה לאדם היא האדם (אתיופים)
• משפחה ותרופה – מחפשים בעת צרה (אתיופים)
• תוחלת ממושכה מַחֲלָה [גורמת לחולי] לב (משלי)
• סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני (שיר השירים)

על עושר ובריאות

• אין עושר כבריאות (מבחר הפנינים)
• עני בריא באוהלו עדיף ממלך חולה בארמונו (מרוקו)
• ‏בריאותי היא ממוני, אם היא נעלמת מה נשאר לי?‏‏‎‏ (מרוקו)
• אם נעלמת הבריאות, לא נשאר לא יופי ולא שמחה (מרוקו)
• הקמצן ימות חולה (מוצול)
• הרופא יודע הכל חוץ, מלגרש את הדלות (יידיש)
• העיקר הבריאות, ואם אפשר גם עושר (צרפת)
• עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה (פתגם ישראלי)
• מי שהמזל מבקר אותו, לעולם רופא לא ייכנס לביתו (מרוקו)
• כשהעני אוכל תרנגולת, או שהוא חולה או התרנגולת (יידיש)

זמן הקורונה – שעה חצופה

יעל כהנא בחנה כמה מאמרות חז"ל לאור הקורונה. זאת בהשראת דברים שכתב כמה שנים קודם לכן עופר גיסין באתר ליב"א. כהנא עוסקת בחקר התרבות והשפה האתיופים, ומביאה לידיעתנו כי בימים האחרונים הופץ ברשתות החברתיות של העדה הפסוק מספר ישעיהו (כו 20): "לֵךְ עַמִּי, בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ; חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע, עַד יַעֲבָר זָעַם". הפסוק הוא חלק מפרק נבואה שבו ישעיהו מדבר על אירועים קשים ביותר, מלחמת גוג ומגוג, שתקרה בזמן הגאולה.

מדרש בספר ילקוט שמעוני מתייחס לנבואת ישעיהו בפסוק המדובר. שעה קשה כזו, שבה המציאות מעיזה את פניה נגדך והיא משתלטת ושולטת על כול, כונתה שם בשם המיוחד והמפתיע "שעה חצופה". וכך נאמר במדרש: "כשאתה רואה שהשעה חצופה, לא תעמוד כנגדה אלא תן לה מקום".

מה פירוש "תן לה מקום"? בימים שאינם כתיקונם, כותבת יעל,  כמו בזמן הזה שבו מגפת הקורונה שולטת בנו ביד עריצה, אין לאדם אלא לדעת איך להחזיק מעמד. כלומר, אל תילחם במגפת הקורונה כיריב עם יריב בזמן מלחמה, אלא תכיל את הזמן הזה, קבל אותו עד שיעבור, ויבואו ימים כתקנם ותיקונם. במוקד ההתגברות על המגפה דרוש אם כן כוח ההכלה, כוח הקבלה, ובמונח זמננו: "מרחב מוגן". "תן לה מקום", הנח לקורונה לעבור כדי שתצא עם כמה שפחות נזקים.

רש"י מפרש את "בֹּא בַחֲדָרֶיךָ", ואומר שהכוונה היא: "בוא בחדרי לבך", ובמילים אחרות: התכנס פנימה. רש"י מדגיש גם את כוח ההכלה, כוח הקבלה, ומוסיף שלשם כך דרוש להתכנס פנימה – למקום שקט. ובהמשך: "וּסְגֹר דְּלָתְיךָ בַּעֲדֶךָ", רש"י אומר: "דלתי פיך", כלומר אל תתלונן בלי הפסק, אל תרבה בדברים, כי זוהי השעה להתכנסות שקטה כדי לקבל כוחות מבפנים, מתוך המרחב המוגן שיצרת.

בפסוק הזה אלוהים מנחה את העם: "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע", התחבא, ובלשון זמננו: צור לך מרחב מוגן. השעה החצופה היא אקראית והיא תעבור. גם הבידוד במרחב המוגן, ההתכנסות במחבוא הפנימי, הוא זמני. ואולם בשעה הקשה עצמה, רק  בשקט המחבוא יימצא הכוח להחזיק מעמד, כלומר, עד שאיום הקורונה יעבור מן העולם  – ולא עוד יסכן את חיינו.

ומשפט חז"ל מסכם עבורנו: ״כל מי שעומד כנגד השעה, נופל בידה. וכל מי שנותן מקום לשעה, השעה נופלת בידו״.

הגיעה שנת העטלף

לפני כמה שנים הקדישה הזירה הלשונית מקום לספרה של שרה מולכו "שנת העטלף". והיום, כותבת שרה כך: "תראה איך הכל מתקשר: שנת העטלף שלי דאז, עם הקורונה הארורה בימינו!  וכך נוצרה אצלי הצעה לחידושי הישראלית המדוברת בימים אלה, ברוח צה"ל. אם לא בדיוק ראשי-תיבות, אז לפחות קיצורי-קיצורים בימים שאין זמן להכביר מלל".

הקורונה: מילון תקופתי מקוצר

• סלבס מתלוננים על בידוד באחוזות פאר

• טלנובלה: "בית הנייר" בלתי ניתנת לצפייה

• אלימות בוטה ברשת כלפי זוכת "האח הגדול"

• הראפרים תרמו מאה אלף מסכות לאסירים

• ישראל מחוברת: תרבות מקוונת לימי הקורונה

• מאנה וצ'רוואני בדרך לבית המשפט?