בתחילת החודש, כשהפועל ירושלים החתימה את עמנואל טרי, היא העבירה את מינדאוגאס קופשאס לאוסטנד כדי לפנות מקום בסגל. הליטאי הענק (2.16 מ') הספיק לשחק פעמיים בקבוצה הבלגית, ואף לזכות איתה באליפות. זה קרה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וההודעה של האיגוד המקומי על סיום עונת 2019/20.
"זה לא נורמלי", הוא מספר ל"ישראל היום" בראיון ראשון מאז עזב את הארץ, "מובן שהשחקנים רצו לשחק בפלייאוף ובגמר. היתה הרגשה שעשינו רק חצי עבודה כי הובלנו את הטבלה, אבל לא זכינו באליפות על המגרש וזה אכזב מאוד את כולם. זה מוזר, יש תחושה של בלאגן אחד גדול".
בשבוע שעבר חזר קופשאס לביתו שבקובנה ומצא מדינה בפאניקה ורשויות שמנסות להתמודד עם מגיפת הקורונה. "המצב מוזר, אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר או בשבוע הבא. המדינה מנסה לשלוט במצב, לאתר חולים ולשמור על החנויות ובתי הספר סגורים עד שהמצב ישתפר. נותר רק לקוות לטוב".

קטש. "כל שחקן חשוב לקבוצה" // צילום: אודי ציטיאט
ובחזרה לתקופה בירושלים. כשקופשאס חתם באדום בקיץ שעבר, היו לו ציפיות גבוהות. לראשונה בקריירה הוא יצא מגבולות מזרח אירופה - פרט למשחק אחד בסין - והצטרף לקבוצה בדרג בכיר יותר. הוא שמע שבונים עליו כגבוה שיוסיף לקבוצה את הערך המוסף שחסר לה כדי לזכות בליגת האלופות של פיב"א. אלא שהמציאות היתה אחרת.
למרות שהפגין יכולת לא רעה בקדם העונה ובגביע ווינר, קופשאס לא נרשם ולו פעם אחת בליגה הישראלית וגם באירופה, שאמורה היתה להיות "הלחם והחמאה" שלו, לא זכה בהרבה הזדמנויות (9.2 דקות בממוצע למשחק), ולמען האמת גם לא הרשים בזמן הפרקט שקיבל (4.4 נקודות).
"זה קשה. אתה מתאמן ומנסה לעשות את הטוב ביותר שלך, לפעמים זה עוזר ולפעמים לא", הוא נזכר, "בסוף אתה הולך הביתה עם המחשבות הללו וזה משפיע עליך. זה לא מצב נעים. ניסיתי לא לחשוב על זה ופשוט לשחק כשנתנו לי. זה לא קל כי אתה יודע מה אתה שווה, אבל אין מה לעשות".
ניסית לדבר עם המאמן או עם המנהלים על הסיטואציה?
"דיברתי עם אנשים, אבל זה לא משנה לי מבחינה אישית. כל אחד חשוב לקבוצה, וכל דקה שמישהו מקבל תורמת לקבוצה. ניסיתי לחשוב על דברים אחרים ולעשות הכל לטובת הקבוצה. כולם צריכים להתנהל כמוני".

קופשאס. "ירושלים כמו משפחה" // צילום: ברני ארדוב
"הרמה הגבוהה ביותר"
פרט לסיטואציה האישית שמעט הקשתה עליו, קופשאס התרשם מאוד מההתנהלות של המועדון הירושלמי. "מבחינתי, הפועל ירושלים זה מועדון מהרמות הכי גבוהות שיש, בטח אלה שנתקלתי בהן. הם דואגים לכל דבר ויודעים כיצד להתמודד עם כל משבר. אתה לא צריך לדאוג לשום דבר חוץ מאשר לשחק כדורסל. קיבלתי כל מה שהייתי צריך".
במהלך השיחה מספר הליטאי כי צפה מדירתו בבלגיה במשחק האחרון מול מכבי ת"א, ונזכר בשני הניצחונות על הצהובים בגמר גביע ווינר שבו שותף, וברבע גמר גביע המדינה. "כולם היו מרוכזים בהוראות של המאמן עודד קטש. לפני כל משחק הוא היה נותן הוראות ספציפיות, ולפני מכבי אנשים פשוט התרכזו יותר בדברים שלו. זה משחק בין שתי הקבוצות הגדולות בישראל, כך שהיתה לנו מוטיבציית יתר להביס אותם. רצינו להוכיח שאנחנו לא פחות טובים מהם".
"הפועל ירושלים היתה עבורי כמו משפחה. אני מבין את זה כי הייתי גם בקבוצות שממש לא הרגשתי בהן ככה", מוסיף קופשאס, "אני בטוח שהם היו מסוגלים להשיג עוד הרבה בעונה הזאת, חבל בשבילם שזה הסתיים ככה".
במבט לאחור, אתה שמח או מתחרט על ההחלטה להגיע לירושלים?
"אני לא מתחרט. פגשתי אנשים מיוחדים ולראשונה בחיי חוויתי משהו כמו הפועל ירושלים. שיחקתי במועדון מוביל גם במדינה וגם במסגרת אירופית. הגענו להישגים יפים. אני לא מתחרט ושמח על כל מה שקרה. היה לי נחמד שם. מכל שנה אני לוקח את הדברים החיוביים שעברתי, וכך גם מהזמן שלי בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו