אחרי שכתבתי מאמרים, כתבות ופרשנויות בעמודים אלה ואחרי שהתראיינתי מדי יום בכלי תקשורת רבים על חשיבות הבידוד הביתי והציות להוראות המחמירות של משרד הבריאות, זה הגיע גם אלי הביתה: אתמול (רביעי) התקשרו אלי וביקשו שאכנס מיידית לבידוד ביתי וזאת לאחר שהתגלה כי מנהל מחוז ירושלים במד"א, שלמה פטרובר, הוא חולה קורונה במצב קל והתראיין לצידי ביום ראשון באולפן ערוץ 20.
פאנל כלכלה בהנחיית ערן בר טל
כמובן, בראיון אצל המנחה שמעון ריקלין דיברנו בין השאר על החשיבות של הבידוד הביתי ושל ההגבלות החדשות של משרד הבריאות, על ההתקהלות בציבור ועל הדרישה מכל הישראלים להישאר בבית.
עוד דיברנו על כך שלמעשה הבידוד הביתי הוא אמצעי עתיק יומין לנסות ולמנוע או לצמצם התפשטות מגיפות וזאת בזמן שאין עדיין לקורונה כל חיסון או תרופה. ועכשיו נכפה עלי גם האמצעי עתיק היומין של בידוד.
בשבוע האחרון התקיים שיח ציבורי ותקשורתי נוקב מאוד על ההשפעות הכלכליות הקשות מאוד של דרישת משרד הבריאות להשבתה של מרבית המשק והדרישה מהציבור להישאר בבית. חלקים בציבור התקשו גם לקבל דרישות אלה ויש מקרבה אזרחים, גם אם מעטים, שעדיין מזלזלים באופן מקומם ביותר בהוראות אלה.
עוד בנושא:
פרשן הבריאות של "ישראל היום" נכנס לבידוד
"שהית בקרבת חולה, עליך להיכנס לבידוד": החל השימוש באמצעי המעקב נגד הקורונה
המאבק בקורונה: התדרדרות במצבם של שלושה חולים ב"שיבא", מאיר ובילינסון
אלא שבמקרה ההיסטורי והחריג כל כך של הקורונה, הבידוד ההרמטי של הציבור בבתים הוא־הוא התרופה הכמעט יחידה שקיימת כדי לנסות ולצמצם או להאט את התפשטות המגיפה. אם עד היום במערכת הרפואית ובציבור רגילים לראות בתרופות ובטכנולוגיות רפואיות את הפתרון לרפא מחלות, אז במקרה המיוחד של הקורונה התרופה היא הבידוד בבתים שמשמעותו השבתת המשק.
כאשר מבינים שהשבתת הפעילות הרגילה במרחב הציבורי היא הפתרון היחיד לצמצם את הפגיעה האפשרית של המגיפה, קל יותר, אולי, יהיה לקבל את המחירים הכלכליים והחברתיים הקשים של אמצעים אלה ויהיה אפשרי לדרוש מהממשלה לפצות את הציבור על הפגיעה הקשה בו באמצעים הכלכליים הרבים העומדים לרשותה.
בדרך זו גם קל יותר להבין את הדרישות של משרד הבריאות להחמרה הולכת וגדלה בשיתוק המשק וכניסה למצב של סגר מלא. אלה הן התרופות המרכזיות (לצד אמצעים קריטיים נוספים דוגמת הגדלת מספר הבדיקות לאיתור המחלה, הכנת בתי החולים לטיפול בחולים הקשים ועוד) שמשרד הבריאות יכול להציע למיגור המגיפה, בדומה לצעדים שנוקטות כבר מרבית מדינות העולם.
מרבית הצעדים של משרד הבריאות לצמצום התפשטות המגיפה מבוססים על סולידריות חברתית ואזרחית ועל מחויבות אישית של האזרח למען כלל הציבור לא פחות מאשר על טכנולוגיות רפואיות ועל איומים באכיפה ואפילו כפייה, למרות שנראה שאלה כבר נחוצים היום בארץ.
הדרישה להישאר במשך שבועיים בבידוד מבוססת על משמעת עצמית וסולידריות אזרחית, ועכשיו אני עצמי צריך לגלות את המשמעת הזו והסולידריות הזו למען בני משפחתי וחברתי ולמען כלל הציבור בישראל.
יחד עם כל זאת, החוסן של ישראל מפני התפשטות הנגיף צריך להישען לא רק על בידוד כלל הציבור, אלא גם על תשתית חברתית וכלכלית חזקה ומשרד האוצר והממשלה חייבים להביא זאת בחשבון ולהיערך לסייע ולפצות ביד רחבה מאוד את הנפגעים מהמשבר. עליהם להודיע זאת בהקדם כדי לצמצם את החרדה הכלכלית והחברתית שעלולה לפגוע במלחמה נגד התפשטות הקורונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו