הבורסה ממשיכה לצנוח: מדד ת"א־35 ירד אתמול כמעט ב־5% לאחר שכבר איבד 7% במהלך יום המסחר. ת"א־90 ירד ב־4.35%, הנפט והגז צנחו ב־14.3% ומניית דלק צללה ב־31% בשל חשש כי החברה בדרך להסדר חוב. מדדי הבנקים, הביטוח, הפיננסים והנדל"ן ירדו בשיעורים של 7%-5%.
הציבור חושש מקריסת חסכונותיו, ובמהלך היום נרשם מחזור פדיונות בקרנות הנאמנות בסך 3.4 מיליארד שקלים - סכום שלא נראה כמותו זה 12 שנים, תקופת המשבר הכלכלי הגדול.
באל על הודיעו אתמול כי הם צופים ירידה בהכנסות של 160-140 מיליון דולר בחודשים ינואר עד אפריל בעקבות הקורונה. במקביל נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין טוען כי במגזר הקמעונאי (חוץ מרשתות המזון), מדווחים על ירידות של יותר מ־30% במחזור. לדברי לין, משרד האוצר צריך לאמץ את נוסחת הפיצוי האיטלקית, כך שכל עסק שהמחזור שלו ירד יותר מ־25% בשני חודשי הפעילות האחרונים, יזכה לפיצוי מיידי על הירידה במחזור וברווחים.
למרות הנתונים המטרידים, חלק מהמומחים מבקשים להרגיע. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, טוען כי אפילו בתרחיש השלילי שבו הכלכלה העולמית נכנסת למיתון ארוך של חודשים אחדים, "הסיכון שמיתון כזה יהפוך למשבר אשראי הוא עדיין נמוך". לדבריו, בניגוד למשברים פיננסיים שמקורם בפגיעה ישירה במאזנים של הבנקים (כמו ב־2008), ההערכה שבמשבר מסוג זה של הקורונה הבנקים המרכזיים בעולם יעשו ככל יכולתם כדי למנוע משבר אשראי נוסף.
"ככל שהשפעת הקורונה תימשך זמן ארוך יותר, כך גם אנו מצפים לראות צעדים חדשים של הבנקים המרכזיים שמטרתם לתמוך בשוק האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי", אומר גרינפלד.
יינקטו צעדים שונים
"צעדים כאלו יכולים לכלול לצד הפחתות ריבית גם תוכניות רכישת נכסים חדשות, הרחבה של מגוון הנכסים הנרכשים, כך שאלו יכללו גם אג"ח קונצרניות או מוצרי חוב אחרים, הזרמת נזילות למערכת הבנקאית, הזרמה של נזילות ייעודית לשוק האשראי העסקי ועוד. אין ספק שכלים כאלו זמינים, שכן מדובר בתהליך שהוא מוניטארי לחלוטין. אין האינפלציה עלולה להדאיג את הבנקים המרכזיים".
בתוך כך, ועדת החריגים המיוחדת בראשות החשב הכללי, רוני חזקיהו, אישרה עד כה הקצאה של 55.4 מיליון שקלים, כרגע מתקציב משרד הבריאות, למאבק בהתפשטות הקורונה בישראל. כבר כעת משרד הבריאות מבקש לקבל עוד 40 מיליון שקלים למימון מחלקות בידוד בשיבא בתל השומר (ערוך עם 100 מיטות אשפוז), ברמב"ם בחיפה, ובבתי חולים נוספים דוגמת מאיר בכפר סבא ופוריה בטבריה. ההערכות שתקציב המאבק בהתפשטות הקורונה יאמיר ל־95 מיליון שקלים.
מדובר כרגע ב־13 מיליון שקלים לרכישת מסיכות לציבור, למרות שהשימוש בהן למניעה שנוי במחלוקת בקרב המומחים, 9 מיליון לרכישת מסיכות לרופאים ולאחיות, 4 מיליון שקלים לקמפיין ציבורי בעברית וברוסית ולפי שעה לא באמהרית ובערבית.
בנוסף נדרשים 4 מיליון שקלים להקמת מחלקות בידוד בבתי החולים בשיבא, ברמב"ם ובכמה בתי חולים נוספים, 2.5 מיליון שקלים נדרשים לשיפוץ מבנים לחדרי בידוד, 400 אלף שקלים לתוספת מוקדנים ב־101, ו־365 אלף שקלים לבידוק בנתב"ג.
לפי שעה, עד להשבעת הכנסת ה־23 ועד להקמת ועדת כנסת זמנית חדשה, וללא הסכמת ועדת ההסכמות, לא ניתן לאשר הקצאת כספים נוספת.
קרן בסך 4 מיליארד ש'
משרד האוצר הודיע על הקמת קרן חירום בהיקף של 4 מיליארד שקלים שתסייע בהלוואות לעסקים ולמפעלים שנקלעו למצוקה בתזרים המזומנים בעקבות משבר הקורונה. מדובר בפתיחת מסלול מיוחד בקרן להעמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה להתמודדות עם השפעות נגיף הקורונה על העסקים במשק.
שר האוצר משה כחלון: "אנו פועלים במגוון כלים על מנת לוודא שכלכלת ישראל תישאר איתנה אל מול האירועים.
אין ספק כי העובדה שמשבר הקורונה העולמי פוגש את ישראל עם כלכלה חזקה, שיעור אבטלה נמוך, דירוג אשראי גבוה ויחס חוב תוצר הממשיך לרדת, תסייע בידינו לצלוח אותו תוך פגיעה מינימלית בכלכלה הישראלית".
סיוע נוסף - לפי הצורך
במסגרת המסלול הייעודי הבנקים יוכלו להעמיד הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף מצטבר של עד 4 מיליארד שקלים. הכסף יינתן בפעימות, לא בבת אחת, בשיעור מוגדל של ערבות מדינה ובתוך 9 ימי עבודה.
העמדת הלוואות בהיקף של עד 2 מיליארד שקלים תתאפשר באופן מיידי. סיוע נוסף יינתן לפי הצורך בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו