המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לאיכות השלטון, שני גופים המזוהים עם השמאל ועם האקטיביזם השיפוטי, הודיעו כי הם מתנגדים לחוק להפלת נתניהו מאחר שמדובר בחוק פרסונלי.
פרופ' יובל שני, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' ידידיה שטרן, עמיתים בכירים במכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחסו הבוקר בשיחה עם כתבי משפט לסוגיות הבוערות בשאלת הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו והמאבק בין הרשויות.
פרופסור שטרן הביע התנגדות נחרצת לחוק שימנע מראש ממשלה שהוגשו נגדו כתבי אישום לכהן בתפקידו. "זהו חוק פרסונלי. ברור לגמרי מה הרקע ולמה הוא נועד - וצריך להתנגד לחוק הזה. יכול להיות שזו הזדמנות של בג"ץ לפסול חוק, אם זה יגיע לכך, ולהראות לציבור שבית המשפט פוסק עניינית גם כשהדבר עומד בסתירה לעמדה שכביכול הציבור חושב שהוא עומד מאחוריה".
פרופסור שני הוסיף כי המצב החוקי הקיים, המאפשר לראש ממשלה מכהן להמשיך בתפקידו עד לגזר דין חלוט, אינו נוגע למי שמועמד לתפקיד ראש ממשלה, דוגמת מצבו של נתניהו כעת. "בכל פסקי הדין, בית המשפט יוצר אבחנה מאוד חדה בין שאלת הכשירות לבין שאלת שיקול הדעת. גם במקרה של אדם שהוא כשיר לתפקיד בנסיבות הספציפיות שלו - ניתן להפעיל שיקול דעת, אם מדובר בעבירות חמורות מאוד ויש ניגוד עניינים בהקשר ישיר לתפקידו. השאלה היא אם אדם שיש נגדו חשדות כאלה בתפקיד כזה סביר שיהיה ראש ממשלה. אצל דרעי, בפנחסי וראשי ערים אחרים - נקבע שלא".
פרופסור שטרן חלק על עמיתו. "עמדתי שונה. בית המשפט צריך לשאול את עצמו למי החוק הישראלי נותן את הסמכות להעניק מנדט להרכיב הממשלה. אני חושב שזה נשיא המדינה. בית משפט היה יכול והיה צריך לומר שהנושא איננו שפיט. אני יודע שהנשיאה חיות יחד עם חבריה קבעו שהנושא שפיט. אני רוצה להדגיש שדעתי לא נותנת הכשר למצב, אלא בסך הכל אומרת ששאלת ההכרעה היא לא שאלה משפטית אלא שאלה שנוגעת לנורמות שהנשיא רוצה לייצר. אם ימשיכו לחשוב שהנושא שפיט זה יהיה סיכול רצון הבוחר - להתערב באמצעות נורמות משפטיות אחרי שנערכו הבחירות והתקבלה תוצאה. דין הבוחר לא בא לפני דין המשפט, אך הפוליטיקה היא שצריכה להכריע ולא המשפט. זהו ניתוח עקרוני שהמנדט צריך לתת על ידי הנשיא על פי רצון העם ולא על ידי מערכת המשפט".
פרופ' ידידיה שטרן: "אם נתניהו יהיה ראש הרשות המבצעת, הוא יהיה במצב של ניגוד עניינים כי הוא אחראי על כל הרשויות האחרות, ואנו רואים את הקצה של כך במינוי שר המשפטים וממלא מקום פרקליט המדינה. אין ספק שראש ממשלה שצריך להיות בשנתיים הבאות לפחות בבית משפט, כל הכרעה שיקבל תישאל השאלה האם היא נעשתה באופן מקצועי או כדי להשפיע על מצבו המשפטי. אם הנשיא יחליט שלא להעניק לו את המנדט לאור השיקול הזה, הדבר לא ניתן לביקורת שיפוטית, והליכוד יצטרך לחפש אדם אחר".
פרופסור שני: "הנשיא מחויב לפי הלכת דרעי ופנחסי שלא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו. מדובר בתפקיד שצריך לקבל את אמון הציבור ולכן יש כאן אנומליה בין מהות התפקיד שלו לבין האישומים שהוגשו נגדו".
פרופסור שטרן אמר כי פתרון אפשרי של הפלונטר הפוליטי העכשווי, הוא שינוי שיטת הממשל: "האפשרות המעשית היא שתוקם ממשלת אחדות רק לצורך שינוי שיטת הממשל, ולאחריה יתקיימו בחירות. מי שיעמוד בראש המפלגה שיזכה במספר המנדטים הגדול יותר הוא שיקבל אוטומטית את מלאכת הרכבת הממשלה. הדבר יביא להעלמת מפלגות קטנות, ובסופו של יום יהיו כאן 4 מפלגות: ימין מרכז, שמאל מרכז, חרדים וערבים - וכל המבוכה שקיימת כעת תיעלם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו