לקראת סוף העשור הקודם היה נדמה שטלי שרון נמצאת בכל מקום. היא שיחקה בסדרות כמו "בטיפול", "סרוגים" ו"מגדלים באוויר", בסרטים כמו "שלוש אמהות" ו"ההיא שחוזרת הביתה", בפרסומות ובהצגות תיאטרון. אבל בשנים האחרונות היא נראתה פחות ופחות על המסכים ועל הבמות. עכשיו היא חוזרת לתיאטרון לאחר כמה שנות היעדרות, להצגה "הדירה של רוזה" שעולה מחר בתיאטרון באר שבע.
מדובר בדרמה משפחתית שבמרכזה רוזה בת ה־80 (דינה דורון), אשר חושדת שדברים לא טובים מתרחשים מאחורי גבה. בנה הבכור (מולי שולמן) מנסה נואשות לשכנע אותה למכור את הדירה ולעבור לבית אבות, כלתה אורלי (טלי שרון) מתחמקת מלהביא לביקור את הנכד, וסוד גדול אופף את בנה הצעיר (רון ביטרמן). את המחזה כתבו שחר פנקס ואיה קפלן, וקפלן גם מביימת.
"הרבה שנים לא שיחקתי בתיאטרון הרפרטוארי", אומרת שרון (41). הכרתי את בעלי (השחקן אסף סלומון - מ"כ) בהצגה בתיאטרון חיפה לפני עשר שנים. אחר כך שיחקתי קצת בפרינג'. בשלוש השנים האחרונות אני משחקת ב'ערב שקופיות', הצגה שיצר יפתח קליין.
בתשע השנים האחרונות נולדו לי שלוש בנות, ומאחר שאני נשואה לשחקן של התיאטרון הקאמרי, אני העדפתי לוותר על העבודה בערבים ועל הנסיעות ברחבי הארץ. רציתי להיות איתן. זו לא היתה הקרבה מצדי, העדפתי לפנות לכל מיני אפיקים אחרים. הקמתי בית ספר של סדנאות משחק לחובבים, שמכוון לאנשים שלא רוצים להיות שחקנים. אנשים שבאים באמצע החיים ללמוד משחק. בית הספר עובד כבר שבע שנים ויש לי את הזכות והכיף להביא אנשים שהם חברים טובים ושחקנים מוערכים ללמד בסדנאות. אנשים כמו יפתח קליין, ורד פלדמן, אלמה דישי ועוד. כרגע יש שמונה סדנאות, 18 אנשים בכל סדנא בגילאים שונים שבין 20 ל־50 . חוץ מזה אני מלמדת בחוג לקולנוע באוניברסיטה, במשרד הבטחון ובכל מיני חברות. אני אוהבת לעבוד עם אנשים שהם לא שחקנים, זה מוציא אותי לעולם".
גם מול מצלמה הורדת הילוך.
"נכון, החיים לקחו אותי למקום אחר ורציתי ללכת למקום הזה, רציתי להיות יותר אמא ולפתוח עסק, שיהיה לי את המקום שהוא רק שלי. הרגשתי שלהיות שחקנית זה משהו שלחלוטין אין לי שליטה עליו".
ברחוב שואלים אותך לאן נעלמת?
"זה קורה, יש כאלה שאומרים 'מתגעגעים אלייך, מה קורה? נשמח לראות אותך', וזה סבבה. אני מבינה את זה. אם אני לא הייתי רואה מישהו שאני אוהבת על המסך הרבה זמן - גם הייתי שואלת, אבל אני מאוד שלמה עם מה שאני עושה וטוב לי בחיים. אני לא מרגישה תחושת פספוס או שלוחצים לי על איזה פצע. בימים אלה אני מצטלמת לסדרה של נטפליקס, שמצטלמת בארץ ושאסור לדבר עליה, ובקרוב אמור לצאת הסרט 'להתעורר בסנואולנד' של יוני זיכהולץ שאני משחקת בו עם אורי פפר ושלומי קוריאט".
מה גרם לך לחזור לתיאטרון דווקא עכשיו? דווקא להצגה הזאת?
"אני מאוד אהבת את איה קפלן, מכירה אותה שנים ותמיד רציתי לעבוד איתה. התפנה לי זמן ונמצא התפקיד שמתאים לי. משהו במחזה הזה מאוד ריגש אותי, ותמיד רציתי לעבוד בתיאטרון באר שבע. זה תיאטרון קטן, איכותי ומשפחתי. הקאסט מדהים ונורא כיף לעבוד איתו. פתאום קלטתי שיש לי עסק שעבדתי בו מאוד קשה שנים, ועכשיו אני יכולה לקחת צעד אחורה ולעשות את מה שאני אוהבת. אני רואה שבית הספר מתנהל גם בלעדיי, וזה מדהים. אני מרגישה שדברים מסתדרים כמו שרציתי".
