שיא של עשרות שנים: כל מה שרציתם לדעת על מפלס הכנרת

המפלס עולה עם מצב הרוח: "בכמה עלה מפלס הכנרת היום"? גם הבוקר (חמישי), כמו במרבית ימי העונה הגשומה, הוסיף מפלס הכנרת לעלות. הפעם הוא נמדד על מפלס של 209.84- מטרים. מדובר בעליה של 1.9 ס״מ מאז שלישי. אבל הנתון היותר מוחשי הוא שחסר לכנרת מלאה רק 1.04 מטרים עד למילויה, דבר שקרה בפעם האחרונה בשנת 2004 כשהמפלס הגיע לרום של 8 ס״מ בלבד מתחת לקו האדום העליון.

אחרי שנים לא מועטות בהן הכנרת שיקפה את מצב הרוח הלאומי - שכמו הכנרת - לא תמיד היה בשיאו, כמויות המשקעים הנאות זוקפות מפלסה ואת קומתנו. המבוגרים בינינו זוכרים את פברואר 1992, אז כמויות המים האדירות שזרמו אל הכנרת הובילו להיערכות לקראת פתיחת סכר דגניה, דבר שלא קרה מאז ינואר 1969, שבו עלתה הכינרת על גדותיה בשל סערה חורפית עזה. נקודת השפל אגב, נרשמה בין התאריכים 25-29.11.2001, אז עמד מפלס הכנרת על 214.87- מטרים. 

מבט מתחילת עונת הגשמים הנוכחית ועד לנקודת הזמן הזו מספק נתונים מעודדים למדי: מפלס הכנרת עלה השנה ב-191.9 סנטימטרים (לשם השוואה: העלייה השנתית הממוצעת במפלס הכנרת עומדת על 157 ס"מ לשנה) ועל רקע המשקעים שעוד באופק - זה ממש לא סוף פסוק. 

שנה ברוכה בגשמים

אין להקל ראש בכך: ב-30 השנים האחרונות ניתן להבחין במגמה ברורה של ירידה בכמויות המשקעים באזורנו, בממוצע הרב-שנתי. בעוד כמויות המשקעים המגיעות לאזורנו הולכות ופוחתות, בשל שינויי האקלים, הרי שהביקוש למים בישראל רק עולה. 

ד"ר עמוס פורת, מנהל גוף האקלים בשירות המטאורולוגי, ציין בשיחה עם "ישראל היום" כי על פי נתוני חודש פברואר בלבד, "עד הבוקר, אנחנו נמצאים (החודש) על קצת פחות מהממוצע לפברואר, אבל צריך לזכור שיש לפנינו לפחות מערכת חורפית אחת בקרוב שכבר צפויה לשפר את מאזן המשקעים החודשי". 

ככלל, תמונת המצב הנוכחית העולה מנתוני השירות המטאורולוגי טובה למדי ולפרקים מדהימה: ברוב חלקי הארץ כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה עולות על הממוצע לתקופה המקבילה, כאשר בצפון הארץ ובמישור החוף (ברובו) כמות הגשם עד כה היא 130% עד 170% מהממוצע לתקופה המקבילה ובחלקים מסוימים אף יותר. 

עבור הכנרת, אשר עד לא מזמן הייתה על סף נגיעה ב"קו השחור" - שמתחתיו כבר קשה לשאוב מים - מדובר בחבל הצלה של ממש. השאלה הנשאלת היא, כמובן, עד כמה גובה מפלס הכנרת חשוב, והאם - ומתי - ייפתח סכר דגניה, בהנחה שהכנרת תוסיף להתמלא.

פנחס גרין, משנה למנכ"ל רשות הכינרת הביע שביעות רצון רבה מבחינת כמות המשקעים באגן היקוות הכינרת ומפלס האגם עולה יפה.  ״גם אם הסכר לא ייפתח השנה, רבים הסיכויים שייפתח בשנה הבאה. החורף הנוכחי יסתיים כשהכינרת במפלס גבוה מאוד בכל מקרה וזו בשורה טובה ומשמחת לתושבי האזור ולכלל אזרחי ישראל״.

חשיבות המפלס מופרזת? 

ד"ר גדעון גל, מנהל המעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר הימים והאגמים הסביר כי למרות ההתפלה - שיפור מצב הכנרת עדיין חשוב. "היא עדיין מספקת מים ולשתייה ולחקלאות, אמנם באחוזים נמוכים מהותית מעבר, אבל עדיין היא מקור מי השתייה היחיד עבור כל יישובי סובב כנרת, חלק מיישובי רמת הגולן וממלכת ירדן". אגב, כיום הכנרת מספקת רק כ-2 אחוזים מסך הצריכה בישראל, כשעל פי הערכות בעוד שנים ספורות, עם הגידול בשימוש במתקני ההתפלה - כבר לא נהיה עוד תלויים בה כלל. 

 

לדברי גל, הכנרת היא לא פחות מהעוגן האסטרטגי של מדינת ישראל בכל האמור למי שתייה. "ההבדל הגדול בין מתקני ההתפלה לכנרת הוא שבמקרה של תקלה במתקן פער הזמנים עלול לקחת חודשים ארוכים, בעוד שבכנרת מדובר בהפעלה של מתג בודד - והמים מוזרמים. מעבר לכך, היא כמובן משמשת אתר נופש, תרבות, דת פנאי ותיירות". באשר להמשך העלייה הצפויה של המפלס במהלך המערכת החורפית טוען ד"ר גל: "זה לא בלתי אפשרי שהיא תוסיף לעלות באורח משמעותי עד סוף החורף דבר שאולי יחייב פתיחת סכרים, וזה מעודד כמובן".

בצד השני של המתרס נמצא פרופ' משה גופן, מחוקרי הכנרת החשובים בעולם, השופך מים צוננים ביחס למשקל היתר שמייחסים לדידו לגובה מפלס הכנרת. ל"ישראל היום" אמר: "גובה המפלס של הכנרת הוא מדד לדאגה או לנחמה - אך ורק במצב עניינים שבו היא מספקת 60 אחוזים ממי השתייה של המדינה. ברגע שנפטרה בעיית אספקת המים, המפלס הוא מדד שונה לחלוטין ולא רלוונטי בהקשר זה". 

לפני חודשיים הוציא גופן את ספרו "כנרת אחרת", שבו הוא מציע, בין היתר, לאפיין מחדש את תפקידה של הכנרת אגב התייחסות לאיזון המערכת האקולוגית ואף לפתיחת סכר דגניה. "אם מישהו רוצה לדאוג גם למצבה האקולוגי של הכנרת אני מציע להתחיל ולפתוח, לאט-לאט, את הסכר ולשחרר מים עם מזהמים אפילו 'במחיר' של עלייה לא מהירה של המפלס או האטה בעלייה כזו", סיכם אז גופן. 

סכר דגניה ייפתח?

במהלך של מדיניות מתוכננת בחמש השנים האחרונות, צמצמה רשות המים את השאיבה מהכנרת למערכת הארצית למינימום האפשרי - פחות מעשירית מהשאיבה הממוצעת שנשאבה מהכנרת -במטרה לסייע לשיקומה, דבר אשר תרם משמעותית לעליית המפלס והתייצבותו איפה שהוא כיום. אם היו ממשיכים בשאיבה ״כרגיל״, המפלס היה נמוך בהרבה. 

סכר דגניה הנמצא בחלקה הדרומי של הכנרת, מווסת את זרימת המים שלה דרומה לנהר הירדן ובהמשך לים המלח. בשנה גשומה במיוחד, שבה מפלס הכנרת עולה ומתקרב לקו האדום העליון, על רשות המים להחליט אם לאשר את פתיחת הסכר בכדי למנוע הצפות בישובים השוכנים לחופי הכנרת. 

ואכן, רשות המים לא קפאה על השמרים וכבר קבעה שורת נקודות גובה מפלס קריטיות, בהן תינתן ההוראה לפתיחת הסכר, שהוקם ב-1932 ונפתח בפעם האחרונה ב-1995. הסכר הנמצא בחלקה הדרומי של הכנרת, מווסת את זרימת המים שלה דרומה לנהר הירדן ובהמשך לים המלח. בשנה גשומה במיוחד, שבה מפלס הכנרת עולה ומתקרב לקו האדום העליון, על רשות המים להחליט אם לאשר את פתיחת הסכר בכדי למנוע הצפות בישובים השוכנים לחופי הכנרת. 

בפועל, הנקודות הקריטיות הוגדרו בהתאם לנקודות זמן במהלך חודשי החורף הנותרים עד סוף אפריל, ובהתחשב בגובה המפלס הצפוי במועדים אלה. המטרה ברורה: למנוע הצפה אפשרית ביישובים הסמוכים לכנרת. כך נקבע, כי סכר דגניה יפתח, רק במקרה בו בסוף פברואר (ב-29 בחודש), תחזית מפלס הכנרת לחמשת הימים הבאים תעבור את מפלס 209.3- מטרים, קרי 50 סנטימטרים מתחת לקו האדום העליון. נקודת ציון נוספת תהיה אם ב-21 במרץ, תחזית מפלס הכנרת לחמשת הימים הבאים תעבור את מפלס 209.0- מטרים - 20 סנטימטרים מתחת לקו האדום העליון. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה כי לא ניתן להמתין עם פתיחת הסכר עד למצב שבו הכנרת מגיעה לקו האדום העליון שהוא 208.8- מטרים. זאת מפני שקצב עליית המפלס עשוי להיות מהיר משמעותית מיכולת שחרור המים מהכנרת דרך סכר דגניה.

ברשות המים מדגישים: "די שיתרחש אירוע גשם חריג אחד נוסף כדי להביא לפתיחת סכר דגניה, אך גם אם אירוע כזה לא יגיע, יש 50% סיכוי שהסכר לא ייפתח השנה". הרציונאל פשוט: כעיקרון, סכר דגניה נפתח כדי למנוע את הצפת הישובים שסביב הכנרת. מבחינת רשות המיים, ככל שניתן למנוע את פתיחת הסכר ללא הצפה - הסכר לא יפתח.

אי של תקווה

בתוך כך, סימנים משמחים במיוחד לעליית הכינרת כבר ניכרים בשטח. כך למשל, צילומי רחפן שערכו ברשות הכנרת לפני שבועיים בכינרת חשפו, כי "האי" שהופיע באגם הלאומי בשנת 2013 נעלם כמעט לגמרי, ורק הצמחייה שעליו מבצבצת מעל פני המים. זאת כתוצאה מהמשקעים המרובים שירדו לאורך החודשיים האחרונים באזור הכינרת ואגן ההיקוות, הגבירו את זרימת הנחלים הנשפכים לאגם והעלו את מפלס המים עד שכיסה את האי כמעט כליל. מי שיעבור כעת באזור יראה רק את צמרות הצמחייה שגדלה על האי, בעוד הקרקע כבר נמצאת מתחת לקו המים.  

מפלס הכנרת בחודשים האחרונים

3.4.2019 קסם על ים כנרת: גשמי החורף הביאו את מפלס האגם לשיא של שנים

5.1.2020 כמויות המשקעים בגוש דן: שיא של 80 שנה

12.1.2020 גשמי ברכה או תופעת טבע קיצונית?

20.01.2020 עלייה נוספת במפלס הכנרת

2.2.2020 ינואר של משקעים: פי 1.5 יותר גשם מהממוצע



3.2.2020 גשמי ברכה: האי בכינרת כמעט נעלם

12.2.2020 רשות המים נערכת לפתיחת סכר דגניה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו