"ג'ודי": אוסקר לרנה על משחק לא מדהים

רנה זלווגר אמנם גרפה את האוסקר על תפקידה כג'ודי גארלנד ב"ג'ודי: מעבר לקשת", אבל מבקר הבית לא מתלהב מהסרט וממנה

זלווגר ב"ג'ודי: מעבר לקשת"

מכל הסרטים שזכו השבוע באוסקר, "ג'ודי: מעבר לקשת", שהביא לשחקנית רנה זלווגר את הפסלון המוזהב השני בקריירה שלה, הוא ככל הנראה הכי סתמי מכולם. בניגוד ליתר הזוכים, הדרמה הביוגרפית הנ"ל, שעוסקת בשנת חייה האחרונה של הכוכבת ההוליוודית הטראגית ג'ודי גארלנד, אינה פורצת דרך בשום צורה ואין בה שום חידוש או ייחוד. להפך. העשייה מאובקת ונטולת ניואנסים, התסריט שבלוני, דמויות המשנה משורטטות בגסות והתקציב הצנוע אינו מאפשר ליוצרים להתפרע יותר מדי בכל מה שקשור לשחזור התקופתי.

גם תצוגת המשחק של זלווגר בתפקיד הראשי הרבה פחות מדהימה וסוחפת ממה שהזכייה באוסקר עשויה לגרום לכם לחשוב, אבל לטוב ולרע, זוהי האטרקציה המרכזית (והיחידה) כאן.

גארלנד, שהתפרסמה כילדה בזכות הופעתה הבלתי נשכחת ב"הקוסם מארץ עוץ", התמודדה עם לא מעט קשיים בחייה הקצרים. הכוכבות המוקדמת מנעה ממנה חוויות ילדות בסיסיות, הסבה נזק עצום לדימוי העצמי שלה וכפתה עליה משמעת קשוחה והרסנית. כמו כן, מערכות היחסים הכושלות שלה עם גברים לאורך השנים (היא היתה נשואה לא פחות מחמש פעמים) הותירו אותה סחוטה ומרוסקת מבחינה כלכלית, רגשית ונפשית. 

הסיפור של "ג'ודי" מתרחש ב־1968 ומתרכז בסדרת הופעות שגארלנד הבודדה והשבורה קיימה בלונדון, חודשים ספורים לפני שהלכה לעולמה בגיל 47 כתוצאה ממנת יתר. ימי הזוהר נמצאים הרחק מאחוריה וחשבון הבנק שלה ריק. היא לא רוצה להופיע, ובכלל לא בטוח שתצליח לבצע את שיריה באופן מספק ומבלי לזייף, אבל איזו ברירה נותרה לה?

בין משבר למשבר (ובין שיר לשיר), הסרט קופץ אחורה בזמן כדי לספק לנו הצצה אל ילדותה המסויטת של גארלנד, שכללה התעללות פסיכולוגית, התמכרות לכדורים והפרעות אכילה. לואי בי. מאייר, המנהל האגדי של אולפני MGM שהפך אותה לכוכבת, זוכה לכמה מונולוגים מפלצתיים שכמו נלקחו מסרט אימה, וגם האחראית מטעם האולפנים שמלווה את גארלנד לכל מקום, רודה בה ומתנהגת אליה באכזריות בלתי נסבלת.

בניגוד ל"השמן והרזה", הדרמה הביוגרפית המאוד דומה (אך המוצלחת בהרבה) שיצאה לפני שנה בדיוק, אין ב"ג'ודי" רגעים דרמטיים אמינים, והתסריט מעביר את הפואנטות שלו ללא שמץ של תחכום או מורכבות. 

עם זאת, נוכחותה הפעלתנית וחסרת המנוחה של זלווגר מצליחה להזריק לא מעט חיים ועניין אל תוך ההתרחשויות המאובנות. זו אולי לא הופעת משחק טבעית או משכנעת במיוחד - ברגעים מסוימים זלווגר נראתה לי כמו שילוב בין בט מידלר לדרק זולנדר - אך בהתחשב ביבשושיות המפוהקת שמסביב, מדובר בהסחת דעת מבורכת. אפשר לראות. אבל לא חייבים.

"ג'ודי: מעבר לקשת", ארה"ב/בריטניה 2019

ציון: 6

• הכל על "האח הגדול"

 

• מיוחד: "2020 בסיפורים"

 

• אוהד שרגאי: "הכל מוטה בטלוויזיה"

 

• חשיפה: הנינג'ה יגיע ל"האח הגדול"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר