החדשות הטובות הן ש"ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת", סרט נבלי העל החדש בכיכובה של הבלונדינית הפסיכוטית הארלי קווין, אינו גרוע כמו "יחידת המתאבדים" - הסרט הבלתי נסבל של אולפני DC מלפני כמה שנים שבו קווין ערכה את הופעת הבכורה שלה. החדשות הפחות טובות הן שהוא עדיין די איום.
בגדול, מדובר ברימייק כל־נשי והרבה פחות מצחיק ל"דדפול 2". בתחילת הסרט, הארלי (מרגו רובי) נפרדת מבן הזוג שלה, הג'וקר, ויוצאת לדרך עצמאית ואומללה שכוללת אכילת יתר, הקאות והרבה אלימות סדיסטית. עד מהרה היא פוגשת בכייסת צעירה בשם קסנדרה קיין (אלה ג'יי בסקו), ששמה את ידיה על יהלום נחשק, ומחליטה לעזור לה לחמוק מאחיזתו של מלך העולם התחתון – טיפוס דוחה בשם רומן (יואן מקגרגור), שנהנה לקלף לאנשים את הפרצוף.
תוך כדי, הארלי וקסנדרה מאחדות כוחות עם עוד שלוש נשים חזקות - שוטרת מתוסכלת בשם רנה (רוזי פרז התמיד מגניבה), זמרת חובבת אמנויות לחימה בשם דינה (התגלית המרשימה ג'ורני סמולט־בל), ומתנקשת קטלנית בשם הלנה (מרי אליזבת ווינסטד) – ויחד החמש יוצאות ללמד את הגברים הרעים של גותהאם לקח שלא ישכחו לעולם.
התסריטאית כריסטינה הודסון והבמאית קאתי יאן עובדות שעות נוספות כדי להפוך את "ציפורי הטרף" לחגיגה פרועה ומעצימה של פמיניזם ניהליסטי, אך התוצאה הצבעונית, ההיפראקטיבית והדי מכוערת - אינה מצליחה להמריא. הסיפור סתמי, האקשן אינו סוחף, והכי נורא, כמעט אף אחת מהבדיחות לא פוגעת במטרה.
כמו דדפול, גם הארלי קווין אינה סותמת לרגע, והקול הצפצפני שלה (שמזכיר את הקול של פראן דרשר מהסדרה "נני") מתחיל לעלות על העצבים הרבה יותר מוקדם מהצפוי. מקגרגור, מצדו, מתגלה תוך דקות כבחירה נוראית לתפקיד הנבל, וההופעה המתאמצת שלו, שאמורה להיות "קיצונית ומלאת סכנה", בעיקר פאתטית.
באמת יפה (ואפילו מרגש) שנתנו לחבורת בנות רשות לשחק במגרש של הבנים, והלוואי שזה יקרה לעיתים קרובות, אבל כל הרצון הטוב בעולם לא ישנה את העובדה שהסרט הזה הוא בלגן אחד גדול שבעיקר עושה כאב ראש. עדיף "נשים קטנות".
ציון: 4
"ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת", ארה"ב 2020
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו