מותו הטראגי של שחקן הכדורסל האגדי קובי בראינט, גרר לא רק הבעות אבל רבות ברחבי העולם אלא גם פעילות של פושעי סייבר שניצלו את האבל כדי לחדור למחשבים של קורבנות תמימים.
השיטה אותה גילו חוקרים במיקרוסופט היא פשוטה: ההאקרים הדביקו את התמונות של השחקן, בעיקר אלו הפופולריות ביותר, בקוד נסתר, שאפשר להם לבצע ברקע כרייה של מטבעות קריפטוגרפים כמו ביטקוין באמצעות כוח החישוב של המחשב אליו הורדה התמונה.
כריית מטבעות וירטואליים כמו ביטקוין ואחרים מצריכה יכולת חישובית חזקה, וכוח עיבוד רב, ולכן יש צורך בהפעלת מחשבים רבים כ-"עבדים", כשבעליהם לא יודעים על כך דבר.
השיטה שנקראת Cryptojacking, הפכה לפופולרית מאד בקרב האקרים כשיטה להרוויח כסף כיון שכיום המודעות לפשיעת רשת גברה ואנשים רבים מגנים היטב על החשבונות והסיסמאות שלהם. לאור זאת ההאקרים פונים יותר ויותר לכריית מטבעות ווירטואליים כדרך מרכזית לעשיית רווחים מהירים ברשת. הקבצים הזדוניים שמאפשרים את הכרייה מוצמדים לקבצים לגיטימיים ומוכרים או לאתרים בעלי כניסות רבות ברשת ולכן גולשים רבים נופלים לידי הפושעים כך.
חברת הסייבר Sonicwall, זיהתה במחצית הראשונה של 2019 כ-50 מיליון סוגים של התקפות רשת כאלו על מחשבים הגולשים וזאת בדרכים של הנדסה חברתית או הונאות מקוונות אחרות כמו ההדבקה של התמונות של קובי בראינט.
אחת השיטות המהירות לגילוי של פעילות כזו היא בחינת הפעילות של המעבד במחשב. קפיצה גדולה בפעילות, שאינה מוסברת על ידי התוכנות שבעל המחשב מפעיל (כמו משחק מחשב כבד או תוכנה דורשת ביצועים אחרת) תעיד על אפשרות של חדירה כזו.
מקור:
