שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל, גזר היום (חמישי) 4.5 שנות מאסר בפועל על כדורגלן מ.ס. אשדוד, יצחק אספה, שדרס למוות את הילד ארי נשר ז"ל ופצע את חברו, בעת שרכבו על אופניים בת"א.
אספה פגע עם רכבו לפני כשנה וארבעה חודשים בארי ז"ל וחברו, והורשע בהפקרתם ובשיבוש הליכי חקירה. אישום נהיגה בשכרות הוסר מחמת הספק, למרות שהשופט ציין כי "אינו מאמין לעדותו".
השופט החליט לפסול שש שנות מאסר, כפי שדרשה התביעה. בנוסף גזר השופט כי אספה ישלם פיצויים למשפחתו של ארי נשר ז"ל בגובה של עשרים אלף שקלים, ופיצוי בגובה חמשת אלפים שקל פיצוי לחברו של ארי, שכאמור נפצע בתאונה.
פרקליטו של אספה, עו"ד ליאור שטצלר, ביקש עיכוב ביצוע העונש על מנת להגיד ערעור על החלטת בית המשפט. בית המשפט עיכב בעקבות זאת את כניסתו של אספה למאסר בכמעט חודש, עד ה-25 בפברואר.
השופט: "שפל מוסרי עמוק"
השופט גורפינקל כתב בגזר הדין: "עד היום הוא מתמיד בהכחשתו לתאונה. בעבירת ההפקרה קיימת מודעות לעבירה, מדובר בשפל מוסרי עמוק כאשר האדם חושב רק על עצמו נוטש את הנפגע. אספה לא לקח אחריות, העיד עדות שקרית שלא פגעבמישהו והתנערותו בניסיון להרחיק עצמו, והשפל המוסרי היה הסרת אחריות וניסיונו להטיל על חברו את הנהיגה ברכב".
בנוסף התייחס השופט גורפינקל לסגירת התיק נגד הנער שהרכיב את ארי ז"ל על אופניו, ואמר כי "אינו רואה פסול בסגירת התיק בגרימת התאונה נגד הנער שהיה עם ארי נשר ז"ל".
אבי נשר: "הפקרה זה רצח, אספה יצא בזול"
הבמאי אבי נשר, אביו של ארי ז"ל, הגיב לגזר הדין: "יום מאד קשה. שום דבר לא יחזיר את ארי מבחינתנו. הפקרה זה מעשה של רצח הוא היה יכול להושיט לו עזרה וידע שאם הוא בורח משם מבחינתו שארי ימות העיקר להציל את עצמו". עוד הוסיף: "אספה יצא בזול. חיי אדם הם ערך עליון במיוחד בישראל שלמדנו שלא נוטשים פצוע בשטח".
משפחת נשר היום בבית המשפט // צילום: יהושע יוסף
"פירקת את הילד שלנו עם המכונית שלך"
בדיון ביהמ"ש לפני כשבועיים, בשלב הטיעונים לעונש, הטיחה איריס נשר, אימו של ארי ז"ל באספה: "אחרי התאונה האיומה, אתה יכולת לצאת מהרכב, לרוץ לפצועים, להתקשר לאמבולנס, להחזיק לארי את היד הגדולה והחמה שלו ועד שיגיע האמבולנס להביט לו בעיניים ואולי אפילו לבקש ממנו סליחה.
עוד אמררה: "פירקת את הילד שלנו עם המכונית שלך. למדנו מהעדויות שאחרי התאונה המחרידה במקום להושיט עזרה, המשכת למסיבה נוספת, ומחוץ למסיבה כשנגשו אליך שוטרים ושאלו מה קרה למכונית התחילו השקרים".
אספה עצמו מירר בבכי באותו דיון ואמר: "אני רוצה לפנות המשפחה, אני מאד מצטער מעומק לבי. מאד כואב. לא יכול לדמיין את מה שאתם עוברים".
אביו של ארי ז"ל, הבמאי אבי נשר, תקף את מועדון הכדורגל מ.ס אשדוד בו משחק יצחק אספה ואמר: "באופן מפחיד גם לראשי אותו מועדון כדורגל אין כל כבוד לחיי אדם או להכרעת בית המשפט. שכן, למרות שלמועדון הספורט יש מחויבות חינוכית מובהקת לקהילה בה מועדון הספורט פועל, ראשי מועדון הספורט אשדוד בחרו בציניות ובאטימות שאין כדוגמתן, גם אחרי הכרעת הדין, לתת לפושע המורשע לשחק מול קהל שכולל וילדים ובני נוער רבים".
התובעת, עו״ד רותם נוימן וסרמן, ביקשה מבית המשפט לדחות את המלצת שירות המבחן, שהמליצו על עבודות שירות, ולמקם את העונש בשליש העליון של מתחם העונש ההולם, שעומד על שלוש עד שש שנים, כלומר חמש עד שש שנים. פרקליטו של אספה, עו״ד ליאור שטלצר, טען כי יש להעמיד את הרף הענישה על המתחם התחתון על העבירה בה מואשם מרשו, שהוא בין 8-9 חודשי עבודות שירות.
באותו דיון גם התגלע ויכוח בין השופט גורפינקל ועו״ד שטצלר, שניסה לרמוז כי סגרו את התיק נגד הנער שרכב על האופנים עם נשר ז״ל, קשורה למעמדו הסוציואקונומי והעדה שאליה הוא שייך. השופט גורפינקל ביקש ממנו לא להיכנס לכך ועו״ד שטלצר אמר שהוא לא משווה את זה אלא שנגד מרשו הפעילו בכוח את כל המערכת.
בני הזוג נשר בבית המשפט היום // צילום: גדעון מרקוביץ'
"אותם אתה ממשיך עד עכשיו. יום אחד יצחק, גם לך יהיה ילד, ואולי רק אז כשתביט לילד שלך בעיניים תבין מה לקחת מאיתנו, ואני מאמינה שאם תיענש עכשיו במלוא החומרה תוכל להביט בעיניים של הילד שלך עם מצפון שקט יותר מאשר אם תדע ששיקרת לכולנו והצלחת לסדר את המערכת ולהתחמק מעונש".
מנלו, אמו של אספה הגיבה אף היא בבית המשפט ואמרה: "שמעתי על מה שקרה וקשה לי לא ידעתי שקרה מקרה כזה. אני בצער כמו שהם בצער. כשנאמר לי שהבן עשה את המעשה בכיתי כמוהם. הוא לא יצא לעשות דבר כזה. לא התכוון לפגוע באנשים זה קרה במעבר חציה, גם הוא לאחר המקרה נכנס ללחץ ולא ידע מה לעשות זה דבר קשה, הוא אפילו לא חשב שהוא פגע באנשים.
"יש לי ימים קשים יושבת ודואגת, הוא לא בא להרוג את הילד הזה. עכשיו שמעתי שהוא משחק כדורגל אחרי זה בא מחמעלה הוא לא רצה לעשות את זה כל המדינה מדברת עליו גידלתי אותו לבד הוא לא גדל לחיים טובים דבר כזה יכול לקרות לכל אחד".
במהלך הדברים ניסה יצחק אספה לעצרו את אימו מלדבר, אך היא דחתה את בקשותיו והמשיכה.
פרקליטו של אספה, עו״ד ליאור שטלצר מסר כי "עם כל האמפתיה לכאב, הוא לא גרם נזק ממשי לקורבנות - המצב של הנפגעים לא הוחמר בשל העבירה. לכאב משפחת המנוח אי אפשר להביא מזור. אם הוא היה נשאר במקום התאונה, התוצאה לא היתה משתנה. שליחה של אספה לכלא, לא תשרת את האינטרס הציבורי היא רק תגדיל את מעגלי הסבל ותפגע במשפחתו".
עדותה המצמררת של איריס נשר
בדיון לפני כשבועיים אמרה אמו של ארי, איריס , את הדברים הבאים: "ברשותך, כבוד השופט, אני רוצה לומר דברים ליצחק אספה. אתחיל ואומר לך שארי היה כל מה שאמא יכולה לבקש והרבה יותר בילד קסום אחד, ילד עם נשמה כל כך גדולה ולב כל כך רחב שכל מי שהכיר אותו אהב אותו, בטח גם אתה היית אוהב אותו אם הייתם מכירים. אני רוצה לספר לך על הלילה של התאונה, לספר לך מה קרה מרגע התאונה, אתה לא יודע כי ברחת משם, נסעת והשארת את הילד שלנו וחבר שלו זרוקים ומדממים על הכביש".
"כשעה אחרי התאונה, באמצע הלילה, הטלפון שלנו צלצל התעוררתי ורצתי במדרגות ועניתי, בטלפון נשמע קולה של אישה צעירה שהתקשרה ואמרה שהיא עובדת סוציאלית מאיכילוב היא אמרה שארי נפצע בתאונה ושנגיע מיד לבית החולים. הלב שלי התחיל לדפוק מהר, שאלתי אותה מה המצב שלו והיא ענתה שהיא לא יודעת. נסענו במכונית מיד לבית החולים, אני זוכרת שהבטתי מסביב על הכבישים הריקים באמצע הלילה וחשבתי איך זה יכול להיות שארי נפצע בתאונה הכבישים כל כך ריקים בשעה כזו".
ארי נשר ז"ל עם אביו, אבי נשר // צילום: רפי דלויה
"העובדת הסוציאלית חיכתה לנו בכניסה אבי ואני הלכנו איתה לחכות מחוץ לחדר הניתוח, אחרי חצי שעה היא יצאה ואמרה שהמצב קשה, מנסים לייצב אותו, היא הביאה שקית ובה הבגדים שארי לבש בזמן התאונה. המשכנו לחכות, כשאבי יצא לרגע לשירותים פתחתי מהר את השקית. היו שם הנעלים של אבי שארי אהב לנעול, המכנסים והתחתונים של ארי הכל היה מלא בדם. הכנסתי את הכל מהר לשקית שאבי לא יראה. בינתיים הגיע שוטר וסיפר לנו על התאונה, שאל אם יש לארי אופנים חשמליים, אמרנו שאין לו".
"אחרי שעתים וחצי יצאו הרופאים במהירות עם מיטה מתגלגלת ובה ארי והעבירו אותו לטיפול נמרץ, רצנו בעקבותיהם נכנסים למעלית הבאה אחריהם. רציתי כל כך כבר לראות את הבן שלי. לפני שהרשו לנו להיכנס אל החדר יצא אלינו הרופא, הוא הסביר שהמצב קשה מאד אבל אני רק רציתי לראות את הבן שלי".
"אתה לא יודע אבל ארי נולד אחרי שנים ארוכות שבהם רצינו ילד, כל כך חיכינו לו, ומהרגע שהוא נולד והניחו לי אותו בידיים מאותו רגע יכולתי להרגיש אותו בכל רגע, כשהוא שמח גם אני שמחתי, כשהוא התרגש גם אני התרגשתי ושהוא נעלב גם אני נעלבתי. אני רציתי לראות את הילד שלי כי אני ידעתי שכשאני אראה אותו אני אדע".
יצחק אספה בבית המשפט // צילום: גדעון מרקוביץ'
"נכנסתי לחדר, ארי שכב על הגב העיניים הגדולות והיפות שלו עצומות, בתוך הפה צינור הנשמה, פנים חבולות, מהדקים נעוצים לאורך המצח, זרוע ימין שבורה כתף שמאל שבורה, תפרים ביד, תפרים בבטן. זרועותיו מוטלות לצדדים, כפות ידיו היו פתוחות. החזקתי לו את היד, היד שתמיד הייתה חמה ותמיד לחצה לי על היד בחזרה והיא היתה ללא תנועה".
"האחות שטיפלה בארי עמדה לצידי, הוצאתי תמונה של ארי שצולמה שבוע לפני התאונה ואמרתי לה את חייבת לדעת איך הוא באמת נראה הפרח שלי, הוא ילד כל כך יפה. אני אספר לך יצחק שמגיל צעיר ארי היה ילד שתמיד מצא גוזלים פצועים, גורי חתולים נטושים, וטיפל בהם בבית שלנו במסירות ואהבה עד שהחלימו".
"אתה אולי לא יודע אבל ארי התנדב במד״א בשנה האחרונה של חייו, ובמסגרת הזו הוא התנדב מידי שבוע וטיפל בכל כך הרבה אנשים, תמיד כשחזר מכל משמרת הוא היה מספר מה התרחש, פעם היתה אישה מבוגרת שנפלה ושברה אגן, פעם בחור צעיר בדרום תל אביב שהרביצו לו וחתכו אותו עם סכין בגב חתך ארוך ועמוק, וארי ליווה אותו כשתפרו לו את החתך באיכילוב".
"פעם היה בחור צעיר שאיים להתאבד וארי דיבר איתו דרך הדלת בנסיון לשכנע אותו שהחיים שווים להיאבק עליהם, ופעם היה גם איש בשם מאיר שקבל התקפת לב מול המשפחה שלו, הפרמדיק, ארי, ומתנדב נוסף עשו כל מה שאפשר ונאבקו על חייו אבל כבר לא היה מה לעשות".
ארי נשר ז"ל
"ארי חזר מאד עצוב באותו לילה וסיפר איך מאיר הביט לו בעיניים בזמן שהוא עשה לו עיסוי לב. באותו לילה, אחרי התאונה האיומה, אתה יכולת לצאת מהרכב, לרוץ לפצועים, להתקשר לאמבולנס, להחזיק לארי את היד הגדולה והחמה שלו ועד שיגיע האמבולנס להביט לו בעיניים ואולי אפילו לבקש ממנו סליחה".
"בבית החולים איכילוב היה היום האחרון בחייו של ארי זה גם היה יום ההולדת ה17 שלו. כל החברים שלו התאספו בבית החולים,חברה שלו החזיקה לו את היד, וכולם עמדו סביב המיטה שבה ארי שכב חסר הכרה ושרו לו בשקט שיר ליום ההולדת שלו. באותו היום גם קיבלנו את ההחלטה לתרום את אבריו של ארי. ארי כל כך אהב את החיים וחלק ממנו ממשיך לחיות באנשים שכל כך היו זקוקים לתרומה. אנחנו כל כך יודעים שזה בדיוק מה שהוא היה בוחר. כשילד מת האהבה של אמא שלו ממשיכה".
"היא ממשיכה לאהוב את הילד המת שלה. הלב שלה נשאר מוטרף. מוטרף מצער מוטרף מגעגוע, מוטרף מאהבה לילד שמת. בשנה החולפת, במקום להודות בהפקרה, גררת את כולם למשפט ארוך שבו אנחנו נאלצנו לשמוע בפרטי פרטים עדויות על הלילה הנורא. איך שהחבטה של הרכב שלך בבן שלנו הפיקה בום אדיר, שארי וחבר שלו עפו 23 מטר מהחבטה הזו".
"ולפני שארי פגע במדרכה הוא עף בדרך על רמזור ששבר אותו וריסק לחתיכות קטנות את האופניים. פירקת את הילד שלנו עם המכונית שלך. למדנו מהעדויות שאחרי התאונה המחרידה במקום להושיט עזרה, המשכת למסיבה נוספת, ומחוץ למסיבה כשנגשו אליך שוטרים ושאלו מה קרה למכונית התחילו השקרים. אותם אתה ממשיך עד עכשיו".
"יום אחד יצחק, גם לך יהיה ילד, ואולי רק אז כשתביט לילד שלך בעיניים תבין מה לקחת מאיתנו, ואני מאמינה שאם תיענש עכשיו במלוא החומרה תוכל להביט בעיניים של הילד שלך עם מצפון שקט יותר מאשר אם תדע ששיקרת לכולנו והצלחת לסדר את המערכת ולהתחמק מעונש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו