במסדרונות משרד החוץ בוורשה ניתן היה כמעט לשמוע את אנחת הרווחה, שהשתחררה עם סיום "פורום השואה" בירושלים. החששות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ינצל את המעמד כדי "לעוות שוב את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ולתקוף את פולין" לא התממשו.
נשיא פולין, אנדז'יי דודא, שהחליט לא לבוא לירושלים מאחר שלא ניתן לו לנאום לצד נשיאי רוסיה, גרמניה, צרפת וישראל, יארח היום באתר ההנצחה של מחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו את נשיאי ישראל וגרמניה במסגרת האירוע הרשמי לציון 75 שנים לשחרור המחנה. בין המשתתפים באירוע יהיה שר החוץ הפולני, יאצק צ'אפוטוביץ', שבראיון בלעדי ל"ישראל היום" מאמץ את הצעתו של הנשיא ריבלין "להשאיר את ההיסטוריה להיסטוריונים".
"זה רעיון טוב לתת להיסטוריונים לחקור כראוי את העובדות הקשורות למלחמת העולם השנייה", אומר השר הפולני, "המידע שלנו צריך להיות מבוסס על עובדות ומחקר של היסטוריונים. בה בעת, אנו צריכים לזכור את ההיסטוריה הקרובה, כדי להיות מודעים לסכנות ולהימנע מטעויות או מהחלטות שגויות".
מדוע יש ויכוח עדיין על העובדות ההיסטוריות בקשר למלחמת העולם השנייה?
"אנחנו די עקביים בפרשנות ובתרומה שלנו לידע על האירועים ההם", אומר צ'אפוטוביץ', "הארכיונים שלנו פתוחים, המכונים שלנו מנגישים מידע, אתרי ההנצחה במחנות שעל אדמת פולין - אושוויץ, מיידנק, בלז'ץ, סוביבור, שטוטהוף - עברו שימור. זו חובתנו. יותר מ־3.5 מיליון איש מבקרים מדי שנה במחנות לשעבר הללו. יותר משני מיליון איש באים לאושוויץ. פולין משתייכת למדינות שמשמרות באופן הטוב ביותר חומר ועובדות. אנחנו מתייחסים להיסטוריה בכבוד, ולדעתי מדינות אחרות הולכות בעקבותינו".
נשיא רוסיה פוטין נואם בישראל
האם ניתן להגיע לנרטיב משותף לאומות שונות על שקרה במלחמה, או שנמשיך לשמור על נרטיבים לאומיים?
"יש לקדם בברכה דיונים, אם הם מבוססים על עובדות. אנחנו לא יכולים להסכים על משהו ולהעניק לו חותמת. אנחנו פתוחים לדיונים המבוססים על עובדות, מאחר שאנחנו יודעים את האמת - מה קרה, איך, מי ביצע זאת, כמה פולנים - יהודים ולא יהודים - סבלו. מבחינת פולין, איבדנו שישה מיליון איש, שלושה מיליון מהם היו יהודים פולנים. זה חלק מההיסטוריה ומהמורשת שלנו, ואנחנו משמרים זאת".
מה בעיניך חשיבות טקס האזכרה באושוויץ ומה הלקחים להווה ולעתיד?
"אנחנו מציינים את שחרור אושוויץ כל שנה, אך מאחר שמדובר בתאריך 'עגול', האירוע השנה יהיה מיוחד", מתאר שר החוץ הפולני, ומוסיף כי "חשוב לנו לתת קול לניצולים ולהקשיב להם. אלו השנים האחרונות שהם עדיין איתנו. זה אמור להיות אירוע א־פוליטי, בנוכחות הנשיאים דודא, ריבלין ושטיינמאייר, להוקיר, לכבד ולהבטיח שנזכור לעד את אותה חוויה נוראה. הסכנה היא להשתמש בהיסטוריה כבאמצעי להשגת רווחים פוליטיים בפוליטיקה העכשווית. אנחנו רואים את הנטייה הזו, למשל, בהתקפות של הנשיא פוטין. אנחנו צריכים להימנע מלהשתמש בהיסטוריה כבנשק למלחמות עכשוויות".
מה עומד מאחורי השימוש שפוטין עושה בהיסטוריה נגד פולין?
"אני לא חושב שזה נגד פולין אלא נגד האמת, נגד אלו שמתו במלחמת העולם השנייה", תוקף צ'אפוטוביץ', שמציין כי פולין נכבשה בידי גרמניה ורוסיה. "זו עובדה היסטורית ברורה, כולם יודעים איך מלחמת העולם החלה", הוא ממשיך, "חלק מפולין היה כבוש במשך כמעט שנתיים בידי רוסיה.
"אזרחינו גורשו בכוח לסיביר ולחלקים אחרים של רוסיה, אלפי אנשי רוח וקצינים פולנים הוצאו להורג בקאטין - ביניהם כ־500 יהודים. הסובייטים התייחסו אליהם כאל פולנים. הם לא הבחינו בין יהודים ללא־יהודים. בצד הגרמני, כמה קצינים יהודים פולנים שרדו, כי היו אסורים במחנות לקצינים. מדוע פוטין עושה זאת? הוא רוצה ליצור אי־הסכמה בין בעלי הברית המערביים. הוא מפעיל קמפיינים של דיסאינפורמציה. זה אחד מהם. הוא רוצה להציג את ההיסטוריה הרוסית באופן חיובי יותר ולהשיג לגיטימציה לאג'נדה שלו כיום".
"מחכים להתנצלות ברורה"
שנתיים בדיוק חלפו מאז תחילת המשבר בין פולין וישראל בגלל מה שנקרא בישראל "חוק השואה". שנתיים שהכניסו את שתי המדינות לשדה מוקשים היסטורי ופוליטי. האם צ'אפוטוביץ' מתחרט על משהו שקרה בתקופה הזו? "זה היה אכן משבר", הוא מדגיש, "אך הוא נפתר במהירות, מאחר שהחוק בוטל. בעיקר חוקרים, אך גם מדינות, העלו הסתייגויות וסברו שהחוק עלול להגביל את חופש המחקר והביטוי. הטיעונים הללו היו משכנעים, אז משכנו את החוק. ההצהרה המשותפת של ראשי הממשלה נתניהו ומורבייצקי היתה חשובה. המשבר נגמר. ישראל מאוד חשובה לנו, כמדינה יהודית. כל דבר שקשור ליהודים מאוד חשוב לנו, בגלל ההיסטוריה שלנו ורגשות האמפתיה. שמירה על יחסים טובים עם ישראל היא מטרה ארוכת טווח שלנו, לא רק בגלל ההיסטוריה אלא מאחר שישראל היום היא מדינה חשובה ויש הרבה אפשרויות לשיתוף פעולה".
"פגע בנו", שר החוץ כץ // צילום: מארק ישראל סאלם
ומה לגבי הבכירים הישראלים?
"לרה"מ נתניהו היו גם הצהרות לא ברורות בקשר לתקופת השואה במהלך ועידת ורשה. אבל דבר שמאוד קלקל את היחסים היו דבריו של שר החוץ הטרי אז, ישראל כץ, שהיו מעליבים מאוד כלפי החברה הפולנית", מדגיש שר החוץ הפולני.
לדבריו, "מובן שיש אנטישמים בכל מקום. לא אעז לומר שאין בפולין כלל אנטישמים. אבל לייחס אנטישמיות לכל האומה הפולנית - זה דבר לא הוגן. הנשיא דודא הבהיר שהוא מצפה להתנצלות ברורה".
ארה"ב עומדת לפרסם דו"ח על החזרת רכוש יהודי מתקופת השואה. הדו"ח הזה יהיה בעייתי לפולין?
"תלוי בתוכן הדו"ח", אומר צ'אפוטוביץ', "כשבוחנים את המערכת שלנו, קיים נוהל משפטי ברור להחזרת רכוש. פולנים רבים, בכלל זה ממוצא יהודי או כל מוצא אתני אחר, שאיבדו את רכושם במלחמה או בתקופה הקומוניסטית, מבקשים החזרת רכוש או פיצויים, וזה קרה באמצעות הליך חוקי. פולין היא אחת המדינות שעשו הרבה בנושא הזה".
אינך חושב, שהדו"ח הזה עלול להרעיל שוב את היחסים בין ישראל והיהודים לבין פולין?
"איני חושב שההחלטה בעניין הדו"ח היא ישראלית, נכון? אנחנו נספק מידע, אם תהיה בקשה לכך. שוב, פולין שייכת למדינות שעשו הרבה בהקשר לערך הרכוש שהוחזר".
היתה ציפייה בישראל שפולין תעביר את שגרירותה לירושלים. זו אפשרות ריאלית?
"בכל הנוגע להעברת השגרירות, אנחנו מתאמים את המדיניות שלנו עם האיחוד האירופי ואיננו מתכננים מהלך כזה", מסביר שר החוץ צ'אפוטוביץ', "לפי האו"ם, המדיניות בנושא ברורה. מעמד ירושלים, מדינה פלשתינית והשלום הם נושאים שייקבעו במו"מ בין ישראל והפלשתינים".
"רוצים לתרום ליציבות במזה"ת"
שנתיים בדיוק חלפו מאז תחילת המשבר בין פולין וישראל בגלל מה שנקרא בישראל ״חוק השואה״. שנתיים שהכניסו את שתי המדינות לשדה מוקשים היסטורי ופוליטי.
האם צ׳אפוטוביץ׳ מתחרט על משהו במה שקרה בתקופה הזו? ״זה היה אכן משבר״, הוא מדגיש, ״אך הוא נפתר מהר מאחר שהחוק בוטל. מדענים, בעיקר, אך גם מדינות העלו ספקות, שהחוק עלול להגביל את חופש המחקר והביטוי. הטיעונים הללו היו משכנעים, אז משכנו את החוק. ההצהרה המשותפת של ראשי הממשלה נתניהו ומורבייצקי הייתה חשובה. המשבר נגמר. ישראל מאוד חשובה לנו, כמדינה יהודית. כל דבר שקשור ליהודים מאוד חשוב לנו, בגלל ההיסטוריה שלנו ורגשות האמפטיה.
"שמירה על יחסים טובים עם ישראל זו מטרה ארוכת טווח שלנו, לא רק בגלל ההיסטוריה אלא מאחר שישראל היום היא מדינה חשובה ויש הרבה אפשרויות לש״פ. אנחנו משתפים פעולה באופן מאוד הדוק. עם מזכיר המדינה פומפאו ארגנתי את ״ועידת וורשה״, שאפשרה לישראל ולרה״מ נתניהו להביע את דאגותיהם ביחס למצב במזה״ת ולאיראן. זו הייתה הצלחה גדולה ופעם ראשונה מזה זמן רב שאנשים ראו סביב לאותו שולחן שרי חוץ ערביים ואת רה״מ נתניהו. אנחנו רוצים לתרום לשלום וליציבות במזה״ת. זה עניין גורלי עבור ישראל. אנחנו משתפים פעולה באופן הדוק עם ארה״ב וגם חברים באיחוד האירופי ומודעים לדעות השונות שם ביחס למזה״ת. אחרי הועידה הזו הייתה התפתחות מסויימת בגלל התבטאויו ופרשנויות של פוליטיקאים ישראלים״.
