הפועל ת"א הוא מועדון של הפכים קיצוניים. אהבה ושנאה, הנאה וסבל, מסורת מפוארת מול הווה מאפיר. מאז "ואיזה מסכנים האוהדים" של האוהד מספר 1, ועד "כשיש אתה סובל, כשאין אתה סובל" הנוכחי, כשאתה נולד לתוך הפועל אתה מועד למצוקה קיומית תמידית.
הקונפליקט העמוק שחולל את הבנייה מחדש של הקבוצה בליגה ב' היה הזעם על הריסת אוסישקין, שנדמה שנדם סופית עם המעבר לאולם היפהפה בדרייב־אין. המנוע המיתולוגי של השנאה היוקדת לנמסיס הצהוב שמעבר לנהר, והתקבצות מרשימה של אוהדי הקבוצה לדורותיהם לעמותת ניהול בראשות אורי שלף היקר ז"ל, הפיקו את האנרגיה שהספיקה להעלות את הקבוצה ארבע ליגות בחמש שנים. אבל נדמה שהמבנה הניהולי והבסיס התקציבי הגיעו לתקרת הזכוכית שלהם, והם זקוקים לרענון.
דווקא ההחלטה על שחרור אריאל בית הלחמי ללא החתמת מאמן חדש היתה נכונה. אם ברור שהמאמן איבד את השליטה בקבוצה, צריך לוותר עליו מייד. אבל אי אפשר להביא מאמן כוכב כמו בית הלחמי, שברור שיצליח בקבוצה צעירה ורעבה בסגנון קולג' אמריקני כמו בגלבוע או בעתודה, ואז להחליף את כל הזרים בכוכבים בדעיכה, ותיקים ושבעים, ולצפות שזה יתחבר. אם כבר, היה עדיף להחליף מאמן עוד הרבה קודם. גם מינויו של מנהל מקצועי באמצע העונה הוא בעייתי. עידן פלדה מאמן מצוין וגם חלק משושלת המועדון, אבל עדיין אין לו מעמד וסמכות על מאמנים בכירים בליגה.
התלונות של חלק מהאוהדים כלפי ההנהלה קצת מוזרות בעיניי. ההנהלה, בראשות רמי כהן וידידיה רפפורט, כולם אנשי הפועל בדם, מסורים ועובדים מסביב לשעון. ועם זאת, הלחץ הכלכלי והעבודה בהתנדבות מביאים להחלטות לחוצות ולעיתים שגויות בנושאים מקצועיים: שחרורו של רביב לימונד בניגוד לתרומתו, למחויבות אליו ולסמליות של מעמדו; החלפתו החפוזה של דיוויד לורי, שכבר חתם והוצג, בלטאביוס וויליאמס ששוחרר מחולון על הכאת אוהד; וגם שחרור צעירים מוכשרים כמו מייקל בריסקר ואחרים.
רמי כהן. החלטות שגויות ולחוצות // צילום: דני מרון
השדרוג יכול להגיע כנראה רק מהכנסת רוכש פרטי, שיקבל לפחות 50 אחוז מהבעלות על המועדון, ימנה מנהל מקצועי מטעמו ויזרים כסף חדש, שיגדיל את התקציב ויתאים לשאיפות האוהדים. לעמותה יהיה עדיין תפקיד חשוב בשמירה על צביון המועדון ובהגדרת המטרות שלו, אבל כנראה כולם כבר מבינים שצריך שינוי מבני משמעותי כדי לצמוח.
ניצחון בדרבי נמצא בראש סדר העדיפויות בדנ"א של המועדון. יותר מאליפות, ויותר מאלף אדומים שיגיעו היום יצהירו: אין הפסד מראש בדרבי. כשהפועל מגיעה לדרבי כשאין לה מה להפסיד, זה טוב לשחקנים אבל רע לאוהדים, ולכן נקווה לדרבי כדורסל טוב וספורטיבי שבו יוצגו ביציע יכולות עידוד בלבד, ללא תקריות, ואולי כך יימשכו רוכשים פוטנציאליים להצטרף ולהעלות את המועדון לרמה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
