מהרגע שבו אנחנו הופכים להורים, ואחרי המולת הברכות והמתנות, רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו מוקפים בשלל עצות, המלצות וכללי "עשו" ו"אל תעשו" המותירים אותנו מבולבלים. כדי לעשות מעט קצת סדר בדברים, בחרנו באמצעות מומחים לשבור מיתוסים שונים. אך למרות המלצותיהם, הכי חשוב הוא להקשיב למה שהלב שלכם אומר.
"האינטואיציה של ההורים חשובה, והרבה הורים לא סומכים על עצמם ושומעים אינספור עצות. עשו מה שנראה לכם מתאים לילדיכם, הרי אתם מכירים אותם טוב יותר מכל אדם אחר. השאירו מקום לשיקול דעת ולמה שמרגיש לכם נכון", אומרת תמי מגן, מדריכה להתפתחות תינוקות.
שינה בקרב תינוקות
המומחה: חן ברזילאי, מנחת הורים, יועצת שינה ומייסדת "הקול הפנימי להורות".
המיתוס: לא להרגיל הירדמות על הידיים.
לא נכון. "אם התינוק נרדם על הידיים, כנראה הצורך שלו הוא מגע. ככל שתוסיפו לו יותר מגע בזמני ערות, הדבר יסייע לו להירדם עצמאית".
המיתוס: ככל שמרדימים מאוחר הם קמים מאוחר.
לא נכון. "התחילו את טקס השינה בשקיעה (כיום בסביבות השעה שש, שש ומחצה) גם אם זה מרגיש לכם מוקדם מדי), מה שיעזור לשינה רציפה ואף ליקיצה מאוחרת יותר".
המיתוס: האכלה סמוך לשינה תגרום לשינה טובה וארוכה יותר.
לא מדויק. "השינה אולי תגיע מהר יותר, אך זו לא בהכרח שינה איכותית, מאחר שמערכת העיכול תמשיך לעבוד והתינוק ירגיש פחות נוח. מומלץ להאכיל 15 דקות לפני השינה ולייצר הפרדה בין האכלה לשינה".
המיתוס: מקלחת תמיד גורמת לשינה טובה.
לא מדויק. "לרוב מקלחת עוזרת בהרגעת החושים ולכניסה לשינה איכותית. עם זאת חשוב שהמקלחת תהיה בשעה מוקדמת, מפני שבשעה מאוחרת כשהתינוק במצב של עייפות יתר עלול להיווצר מצב הפוך. התינוק עלול לסיים את המקלחת בבכי חזק במקום ברוגע".
אילוסטרציה // צילום: גטי אימג'ס
בריאות הילד
המומחה: ד"ר מיקי שטיין , מומחה ברפואת ילדים של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה.
המיתוס: לצאת עם שיער רטוב או ללכת יחפים בחורף גורמים לשפעת ולהצטננות.
לא נכון. "וירוסי השפעת וההצטננות חודרים לגוף דרך ריריות האף והפה אל כלי הדם. הם אינם יכולים לחדור דרך השיער, והליכה יחפה בבית לא גורמת להצטננות".
המיתוס: לא לתת לילדים ארטיק בחורף כי הם יהיו חשופים לדלקת גרון או להתקררות.
לא נכון. "החיידקים של דלקת הגרון והווירוסים של השפעת וההצטננות פעילים יותר בעונה הקרה. הם מתפזרים באוויר בזמן שהחולה משתעל ונספגים בריריות של האף והפה. אין קשר בין מזון חם או קר לסיכון להדבקה, אלא אם כן מישהו השתעל על הארטיק לפני אכילתו".
המיתוס: יש להפריד חיסונים על מנת להפחית את העומס על מערכת החיסון.
לא נכון. "מיותר. בכל נשימה אנו שואפים אוויר ובו הרבה מאוד וירוסים, חיידקים, ומערכת החיסון מתמודדת איתם. הצמדת כמה חיסונים למנה אחת מפחיתה את סבל הילד לאורך זמן ואינה פוגמת ביעילות כל חיסון בפני עצמו".
המיתוס: חום מסוכן. לא נכון. "החום עולה עקב המחלה, ואינו גורם לדלקת קרום המוח או לנזק גם אם הוא גבוה מאוד. פרכוסי חום אינם מעלים את הסיכון למחלת האפילפסיה. הם בעיה שכיחה בתינוקות ובילדים קטנים. הסכנה היחידה היא ללב של ההורים שרואים את ילדם מפרכס. הורדת החום מטרתה להקל על הילד ואינה מקצרת את משך המחלה".
תזונת תינוקות וילדים
המומחה: יעל רחמנוב נטורופתית D.N תינוקות וילדים ומקימת קבוצת "תזונת ילדים בשנה הראשונה".
המיתוס: לחשוף למזונות אלרגניים רק לאחר גיל שנה.
לא נכון. "בעקבות מחקרים שהצביעו כי חשיפה מוקדמת למזונות מסוימים עשויה להוריד את הסיכוי לאלרגיה למזון, ההנחיות שונו וההמלצה היא לחשוף את התינוקות לביצים ולבוטנים לפני גיל שנה. ביצים ובוטנים אפשריים החל מגיל שישה חודשים, ואפילו החל מגיל ארבעה חודשים אלא אם קיים סיכון גבוה לאלרגיה לבוטנים (תינוקות שכבר יש להם אלרגיה לביצים או סובלים מדלקות עור או אקזמות)".
המיתוס: תינוק שצורך תמ"ל יעלה במשקל יותר בהשוואה למי שצורך חלב אם.
לא נכון. "זה מעולם לא הוכח. משקל התינוק והתפתחותו תלויים לא רק בכמות האוכל ובטיבו אלא גם בגנטיקה, בהתפתחות באופן כללי, ביחס לאוכל וביחסי אכילה־האכלה".
המיתוס: יש להגביל את כמות האוכל בארוחה לילד.
לא נכון. "אנחנו המבוגרים מתעלמים ממנגנון הרעב־שובע וממשיכים לאכול. תינוקות נולדים עם מנגנון רעב־שובע תקין ויודעים לווסת את כמות האוכל לאורך היממה, ובכל ארוחה הם אמורים להפסיק לאכול כאשר הם שבעים. אם נקיים יחסי אכילה־האכלה בריאים ותקינים, לא יעלה החשש שהתינוק או הפעוט יצרכו כמות גדולה מדי".
המיתוס: אחוזי שומן גבוהים במאכלים אינם בריאים.
לא נכון. "תינוקות זקוקים לשומן. צריכת מזונות דיאטטיים, המכילים אחוזי שומן נמוכים ורכיבים שאינם בריאים, אינה מומלצת. מומלץ לשלב מוצרי חלב המכילים חמישה או תשעה אחוזי שומן ומעלה, ומדי פעם גם מזונות המכילים אחוזי שומן גבוהים יותר כגבינת שמנת לדוגמה".
התפתחות תינוקות
מומחה: תמי מגן, מדריכה להתפתחות תינוקות.
המיתוס: לא להחזיק על הידיים כדי שלא יתרגלו.
לא נכון. "בשלושת החודשים הראשונים לא נוצרים הרגלים. יש המלצה להחזיק על הידיים תינוקות בני 0־3 חודשים, גם אם הם אינם דורשים זאת. הידיים מקנות לתינוק תחושת בטחון, ויש להעביר את התינוק בין מנחים שונים על הידיים: על הכתף, ערסול וכולי, כדי שהתינוק יחווה תנועה ומערכת שיווי המשקל תתפתח".
המיתוס: תינוק שמכניס את הידיים לפה, עלול להמשיך למצוץ אצבע כהרגל.
לא נכון. "זהו שלב התפתחותי חשוב, יש לאפשר זאת. אם התינוק מוצץ אצבע הוא לא תלוי בהורה לתיווך מוצץ על מנת להירגע וזה מבורך. רוב התינוקות מוצאים את היד מהפה כשהם מתחילים להתהפך ובהמשך לזחול. יהיו תינוקות שימשיכו למצוץ אצבע בהמשך (לא ניתן לצפות מראש)".
המיתוס: לא מומלץ לנענע את התינוק ולהרגיל אותו לתנועה.
לא מדויק. "חשוב להבדיל בין תנועה (קפיצות על הכדור, נענוע בעגלה) בהקשר של שינה, לבין קפיצות ותנועה בזמן ערות. התנועה חשובה מאוד לתינוק, היא מפתחת ומקדמת אותו לשלבי ההתפתחות הבאים. הבעייתיות נוצרת כשהתנועה נעשית כתנאי לשינה. אז התינוק מתרגל להירדם בעזרת גירוי חזק מאוד, מה שמביא לשינה שאינה איכותית".
