מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מולקולה אשר מנטרלת ביעילות נגיפים קטלניים העוברים מבעלי חיים לבני אדם.
במחקר קודם במעבדתו של ד"ר רון דיסקין מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון השוו החוקרים בין נגיפים שהצליחו לעבור לבני אדם לנגיפים אחרים מאותה משפחה שאינם מדביקים בני אדם.
החוקרים גילו כי הנגיפים שאינם מסכנים בני אדם נושאים חלבונים שאינם מתאימים להיקשרות לקולטן המשמש נקודת כניסה נגיפית לתאים האנושיים. עם זאת, באופן מפתיע, גם כשבנגיפים המסוכנים החלבונים אינם מתאימים באופן מושלם לקולטן האנושי, בכל זאת התאמתם החלקית מספיקה להם כדי להשתחל פנימה.
ההתאמה החלקית הולידה את הרעיון לפתח מולקולת פיתוי: להשתמש בקולטנים מתאי המכרסמים שהתאימו ככפפה ליד לחלבוני הכניסה הנגיפיים על מנת לפתות וללכוד את הנגיפים ולהרחיקם מהתאים האנושיים.
"ניסיונות קודמים לפתח מלכודות 'דביקות' מעין אלה, כלומר מולקולות שנועדו למשוך חלבונים נגיפיים, התבססו על קולטנים מבני אדם", מסביר ד"ר דיסקין. "העובדה שקולטנים אלה היו זהים לקולטנים שבהם היו אמורים להתחרות, מנעה מהם להציג תחרות אמיתית".
עצרה את חונין ומצ'ופו
החוקרים שיערו כי, מולקולה המבוססת על קולטן ממכרסמים עשויה להוות תחרות משמעותית לקולטנים האנושיים. בפעולה "כירורגית" ברמה התאית הסירה ד"ר הדס כהן-דבשי את קצה הקולטן של מכרסמים, הרכיבה אותו על נוגדן – ויצרה מולקולה חדשה בשם "ארנספט". הקבוצה החלה להעמיד מולקולה זו במבחנים נגד פסאודו-נגיפים – דמויי-נגיפים מהונדסים הנושאים את חלבוני הכניסה. כבר בשלב זה, תוך שיתוף פעולה עם קבוצת המחקר של ד"ר ורד פדלר-קראוואני מאוניברסיטת תל-אביב, ראו החוקרים כי מולקולת הארנספט נקשרה בחוזקה לנגיפים המדומים, וגם גייסה את המערכת החיסונית להתקפה נגד הפלישה הנגיפית.
שלבי המחקר הבאים נערכו במעבדות באוניברסיטת טקסס, גלווסטון, בארה"ב ובמכון פסטר, ליון, בצרפת, שבהן אפשר לערוך ניסויים ברמות הבטיחות הגבוהות ביותר. במעבדות אלה התמודדה הארנספט לראשונה עם הנגיפים חונין ומצ'ופו. גם בניסויים אלה, נקשרה הארנספט בחוזקה לנגיפים לפני שהספיקו להיקשר לקולטנים האנושיים וכן נצפתה הפעלה של התגובה החיסונית.
כל הסימנים מצביעים על כך שארנספט איננה רעילה ואף עמידה בטמפרטורות גבוהות, כך שאפשר יהיה לשלוח אותה לאזורים החמים שבהם מחלות אלו מהוות סכנה. המדענים סבורים גם שייתכן שאפשר יהיה ליישם את הרעיון של יצירת "מלכודות דבש" מקולטני יונקים במגוון מחלות אחרות העוברות מבעלי-חיים לבני-אדם.
חברת "ידע", זרוע מסחור הקניין הרוחני של מכון ויצמן למדע, המקדמת יישומים תעשייתיים ורפואיים על בסיס המצאותיהם של מדעני המכון, רשמה פטנט על השיטה, והיא בוחנת כעת אפשרויות לפיתוח הארנספט כטיפול רפואי בבני-אדם.
במחקר השתתפו גם ד״ר עליזה בורנשטיין-כץ ממכון ויצמן למדע; ד״ר רון אמון מאוניברסיטת תל-אביב; קריסטל אגנס, רוברט קרוס ופרופ׳ תומס גייסברט מאוניברסיטת טקסס, וד״ר מתייה מטאו ופרופ' סילביין באייז ממכון פסטר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
