רם עמנואל, ראש העיר של שיקגו, פתח את כנס Watec 2017בשאלה מרימת גבות. הוא תהה למה עיר כמו שיקגו, ברוכת גשמים, עם ממוצע שנתי של 918 מ"מ, השוכנת לחופי אגם מים מתוקים גדול פי שניים משטח ישראל - משקיעה משאבים לא מבוטלים בשיתופי פעולה עם ארץ חצי-מדברית במזרח התיכון, סביב סוגיית המים.
השאלה הזו מצאה את הביטוי המוחשי ביותר בהסכמים שנחתמו בכנס Watec 2019 שהתקיים לאחרונה בתל אביב, ובו מדינת מישיגן חתמה על סדרת הסכמים עם מינהלת הסטארטאפ ניישן במגוון נושאים, ובהם מים.
המים הפכו בשני העשורים האחרונים לאחד הנושאים החשובים בעולם, וישראל מזוהה כשחקנית מוערכת בעקבות מדיניות מים מהפכנית שהחלה עוד ב-,1948 ונמשכה ביתר שאת בשני העשורים האחרונים.
קשה למצוא נתונים מחמיאים אלה בעיתונות הישראלית, אבל מתברר שבנכר יודעים לספר על "נס המים", כהגדרתם, שהתחולל כאן.
העולם מתחיל לדאוג למים היום בגלל הזנחה רבת שנים וחוסר עניין ציבורי מתמשך. מים הרי נמצאים בחינם ובשפע בכל המדינות המערביות, ולא פעם שומעים על ישראלים שמתענגים על מקלחת בלי חשבון במלונות באירופה או בארה"ב. הסיבה: "שם המים בחינם".
כאשר הנציגים של חברה אמריקנית בתערוכה נשאלו אם יש חשיבה על גביית תשלום עבור המים בארה"ב, הם ענו מייד: "כזה דבר לא יכול לעבור היום בארה"ב. זהו חלק מהמדיניות הישראלית, שהצליחה להחדיר לתודעה הלאומית את החשיבות של המים. אנחנו מכבדים יותר את מה שאנחנו משלמים עבורו, ומבינים שיש לו ערך".
הדגש של הנציגה האמריקנית בכנס היה על הקורה כיום, כי היא מבינה שצעד כזה יכול להיות הכרחי אם לא יהיה שינוי דרמטי במדיניות העולמית.
מעמד הביניים שורף מים
סת' סיגל, בספרו "המאבק על כל טיפה" (,("Let There Be Water" מונה כמה מגמות עולמיות התורמות למשבר המים: אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה בקצב מסחרר. ההערכות הן שעד 2050 היא תמנה כ-9.5 מיליארד בני אדם, לעומת 7.5 מיליארד כיום. יהיה צורך במקורות מזון עבור 2.5 מיליארד אנשים נוספים, אבל לא פחות מכך - גם במקורות מים.
חלקו היחסי של מעמד הביניים באוכלוסייה העולמית הולך וגדל אף הוא, ואיתו גם צריכת המים. אם בשנת 2000 מנה מעמד הביניים 1.4 מיליארד איש בעולם, ב-2009 היו 1.8 מיליארד וב-2020 הוא עתיד לזנק ל-3.25 מיליארד.
הנתון הזה חשוב, כי מעמד הביניים משתמש ביותר מים מהמעמד הנמוך ומהעניים. הוא צורך יותר מקלחות, יותר מכוניות ומחשבים, יותר מזגנים, ובאופן כללי - יותר מוצרים תעשייתיים. אלה האחרונים דורשים מים, והרבה, כדי לייצר אותם.
היבט נוסף הוא שינויי האקלים והטמפרטורות הגבוהות יותר, שגורמים לאידוי מוגבר ולייבוש קליפת הארץ, שלא מאפשרת להשקיה לחדור באופן יעיל אל שדות הגידולים.
זיהום מקורות המים מצמצם אף הוא את כמות המים הטובים העומדים לרשות העולם. כמויות גדולות יותר של חומרי הדברה מצמצמות את כמות המים הראויים לשתייה.
סיבה נוספת שלא הייתם מצפים לשמוע, היא נזילות ברשתות המים העירוניות, שבהן איבודי המים מגיעים לנתונים מפלצתיים - למשל בלונדון, שמאבדת כ-%30 מהמים שלה, או ניו יורק שמאבדת "רק" כ-%.25
ערים חזקות פחות במזרח התיכון ובאסיה יכולות להגיע לכדי 60% איבוד מים ברשת פחות מתוחזקת. האיבוד הזה אינו נראה, אבל הוא גדול מאוד.
כל אלה, ובעיות רבות אחרות, מובילים למשבר מים עולמי, שאת תוצאותיו קשה לנו, הישראלים, להבין.
1,800 מ"מ גשם - והגבלות
ב-19 בספטמבר השנה, לדוגמה, 87 מחוזות בצרפת, מתוך ,95 קיבלו צו המגביל את השימוש במים. כל אזור וההגבלה שלו; מי בפארקים, מי בבריכות נוי, בהשקיה, ואפילו לפעמים בבתים הפרטיים.
צרפת היא הרי מדינה שבה ממוצע המשקעים הרב-שנתי באזורים גשומים מגיע ל-1,800 מ"מ גשם, והאזורים היבשים ביותר עומדים על 500 מ"מ בממוצע שנתי. לשם השוואה, הממוצע של ישראל עומד על 500 מ"מ גשם בשנה בלבד.
מחקר שפורסם כבר ב-2016 דיווח ששני שלישים מהאוכלוסייה העולמית סובלים מהפסקות מים במהלך לפחות חודש אחד בשנה, ושברשימה נמצאות לא רק מדינות מתפתחות כמו סין או הודו, אלא גם מדינות כמו קליפורניה, טקסס ופלורידה.
קשה לנו להבין את הנתונים האלה, אבל לא לראש עיריית שיקגו, שהוזכר בתחילת הכתבה. בישראל, מדינה שהמדבר שולט על 60% משטחה, ועם אזורים כמו אילת, שבה יורדת כמות ממוצעת של 22 מ"מ גשם בשנה, אין הגבלות מים. יש למים מחיר כפונקציה של שימוש, יש מודעות שלא לעבור את המכסות הקבועות בחוק - אבל אין זמן בשנה שבו הברז נפתח מבלי להפיק את הזרם המצופה.
הפסקות מים בעולם משמעותן אחת, והיא שיש זמנים ביממה שבהם אין מים בברזים, ויש להיערך אליהם בהתאם. במילים אחרות, בכמה ערים בעולם המערבי אין מים בברזים כדי לצחצח שיניים בשעות מסוימות.
עשרות מדינות, 9 דיונים
ישראל אף נותנת ומוכרת את עודפי המים שלה לשכנותיה. לכן ממדינת מישיגן שבארה"ב באו כדי ללמוד איך ישראל הצליחה לחולל את המהפכה הזו, ואף מוכנים לשלם כדי לקנות מידע וטכנולוגיה. והם לא לבד.
כנס המים בשיקגו // צילום: ברונו י' מלכי
לכנס המדובר הגיעה כמות מבקרים מרשימה, ובהם מקבלי החלטות מכל יבשות העולם. כמו כן, השתתפו משלחות מהבנק העולמי ומהבנק לפיתוח אמריקה הלטינית, וכן מהמדינות אוסטרליה, ארה"ב, סינגפור, הודו, טייוואן, תאילנד, וייטנאם, סין, יפן, בריטניה, ספרד, איטליה ועוד רבות. במשתתפים היו אנדרו ווילר, ראש הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה; פרופ' ג'יי פמיליאט, הידרולוג ומנהל במכון לביטחון מים בארה"ב; טרייסי מינמד, מנהל התפעול של תאגיד המים של לוס אנג'לס; ריצ'רד הארסיק, מנהל בכיר במחלקת המים של לוס אנג'לס; שרי גאג'נדרה סינג שקאווט, שר המים הפדרלי של הודו, ונושאי משרות בכירים אחרים.
שינוי מתכונת הכנס
הכנס שינה את מתכונתו משנים עברו, ובפעם הראשונה מאז תחילתו לפני עשר שנים בדיוק, נערכו בצד התערוכה שהתקיימה במסגרתו גם תשעה שולחנות דיונים, שבהם נטלו חלק כ-50 משתתפים בכל אחד מהדיונים.
מי שתייה; חדשנות ברגולציה; מיחזור והתפלת מים; יצירה, אגירה ושימוש בנתונים כדי לנטר, לטפל ולתקן מערכות השקיה; ביטחון; סייבר; פוליטיקה ומדינות מתפתחות - היו כולם נושאי הדיונים הללו.
המתכונת הזו שונה מבשנים קודמות, שבהן החברות המציגות לא לקחו חלק בדיונים, ואלה נשארו באולם התצוגה.
שינוי המבנה של הכנס עצמו הביא גם להורדת המחיר שנדרש מהחברות על ידי מארגני התערוכה. אם חברה נתונה נדרשה לשלם לפני שנתיים עד 120 אלף שקלים כדי להחזיק ביתן במשך שלושה ימים, מבלי להיות שותפה בכנס עצמו - השנה אותה חברה נדרשה לשלם 38,000 שקלים כדי להציג וגם להשתתף בשולחנות הדיון.
''מעמד הביניים משתמש ביותר מים מהמעמד הנמוך ומהעניים. הוא צורך יותר מקלחות, יותר מכוניות ומחשבים, יותר מזגנים ויותר מוצרים תעשייתיים ''ב-19 בספטמבר קיבלו 87 מחוזות בצרפת, מתוך ,95 צו הגבלת שימוש במים; ובצרפת, הרי, ממוצע המשקעים השנתי הוא 1,800 מ"מ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
