שבועיים עברו מאז הפרלמנט בהודו העביר את חוק האזרחות החדש, המאפשר תהליך התאזרחות פשוט יותר עבור מיעוטים דתיים שאינם מוסלמים ממדינות מוסלמיות השכנות להודו, ומחירו של המהלך עבור מפלגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, ועבור הודו כולה, ממשיך לעלות.
עוד בנושא:
הודו: הוצתה כי העזה להתלונן על אונס
11 שנים אחרי הפיגוע במומבאי: מוישי חוגג בר מצווה
עוצמה ופחד: מנהיגי העשור של המזרח הרחוק
פקיסטן: גזר דין מוות לנשיא לשעבר מושארף
נתונים שפורסמו היום (ראשון) בכלי התקשורת במדינה חושפים כי למעלה ממאתיים אלף תיירים ביטלו את הגעתם למדינה, ועוד מאות אלפים קיצרו את שהותם במדינה בעקבות ההפגנות והמהומות האלימות במדינה. שש מדינות, בהן ישראל, אף הוציאו אזהרת מסע עבור אזרחיהן. מדובר בנזק של מיליארדים עבור תעשיית התיירות במדינה, אחת הענפים המובילים במשק ההודי.
הפגנות בהודו סביב חוק האזרחות השנוי במחלוקת // צילום: אי.אף.פי
אך צרותיו של מודי לא נגמרות שם. בשבוע שעבר ספגה מפלגתו של מודי, "מפלגת העם ההודי", תבוסה בלתי צפויה בבחירות לאספה המחוקקת של מדינת ג'הרקאנד, במזרח הודו, לאחר ששלטה במדינה משנת 2014. כלי התקשורת במדינה טוענים כי התבוסה הלא צפויה קשורה, בנוסף לזעם על חוק האזרחות החדש, להלם של הבוחרים במדינה ממקרי הלינץ' שביצעו צעירים הינדים בבני המיעוט המוסלמי, למעלה מ-20 מקרים כאלו תועדו במדינה בשנתיים האחרונות.
למעלה מ-1,000 בני אדם נעצרו בגל ההפגנות ששטף את הודו בעקבות העברת החוק ו-28 בני אדם, בהם לפחות שלושה קטינים, מצאו את מותם בעימותים בין המפגינים לבין המשטרה. יחסה האלים של המשטרה להפגנות זכתה לביקורת, גם בקרב תומכי מפלגת השלטון, שזכתה בבחירות האחרונות לרוב מוחץ.
הזעם הציבורי ומוקש ההגירה
חוק האזרחות החדש שהפך לאחד האתגרים הגדולים ביותר עמם התמודד ראש הממשלה מודי מאז עלה לשלטון בשנת 2014, הוא בעצם תיקון לחוק האזרחות ההודי הקיים, המאפשר מסלול התאזרחות קצר יותר עבור בני מיעוטים, בהם הינדים, ג'איניסטים, סיקים ונוצרים, המגיעים ממדינות שכנות בהן הרוב מוסלמי, וקיימות עדויות לרדיפת מיעוטים כמו בפקיסטן, אפגניסטן ובנגלדש.
תומכי התיקון לחוק טוענים כי החוק עונה על מצוקה גדולה של מיעוטים במדינות הללו ומציינים כי הוא עומד בקנה אחד עם חוקי הגירה במדינות רבות, המאפשרים מתן מקלט עבור מיעוטים נרדפים. כמו במקרים רבים של מאבק בין מתנגדי הגירה לתומכיה, אנשיו של מודי מציינים כי זכותה של מדינה להחליט ולקבוע מי יכול להיכנס בשעריה ומי לא.
המפגינים ואנשי האופוזיציה מצדם, טוענים כי החוק הוא רק צעד נוסף בדרך לחתירה תחת הציביון החילוני של השלטון בהודו, וניסיון להפוך אותה למדינה ל"הינדים בלבד". למרות טענות אלו, המחאה עצמה, התחילה במחוז אסאם המזרחי מסיבות שונות לגמרי.
תושבי אסאם, שחוששים לתרבותם ואדמתם בשל גל הגירה חסר קדים מבנגלדש הצפופה והענייה, מתנגדים לכל תיקון לחוק שיאפשר הגירה חוקית כלשהי לשטחם. חבל אסאם, היה המוקד הראשוני של המחאה הרבה לפני שהתפשטה לבירה, ניו דלהי, ובטרם נכנסה לתודעה הבינלאומית. מצוקתם של תושבי אסאם מחד, ומצוקתם של המהגרים הרבים, כמעט ארבעה מיליוני בני אדם, החיים במדינה ללא כל מעמד חוקי, הם הדלק של הזעם הציבורי הגדול, ומוקש שראש הממשלה מודי נכשל שוב ושוב לנטרל.
האם הנקודות מתחברות?
אוכלוסייתה המוסלמית של הודו מונה למעלה ממאה מיליון בני אדם, אחת הקהילות המוסלמיות הגדולות בעולם. התודעה הפוליטית והלאומית שלהן התעצבה במשך עשורים של שליטת מפלגת הקונגרס ההודית השמאלית, מפלגה שלפחות כלפי חוץ, תמיד שמרה על אתוס הודי חילוני משותף.
מודי: "החוק החדש לא מפלה מוסלמים" // צילום: רויטרס
מאז עלייתו של מודי ו-"מפלגת העם ההודי" לשלטון בשנת 2014, נשמעות נגד ראש הממשלה ומפלגתו שוב ושוב טענות כי הם מעוניינים לשנות את דמותה של הודו ולהנהיג משטר דתי ואתני יותר. אחד המהלכים שמנפנפים בו מתנגדיו של ראש הממשלה, וקשור בחוק האזרחות החדש, הוא כוונה לערוך מפקד אוכלוסין חדש ברחבי המדינה.
המפקד מהלך אימים על מיליוני המהגרים המוסלמים מבנגלדש השכנה, החוששים כי יגורשו מהמדינה חזרה לארצם הצפופה והענייה. לחשש זה, שזוכה לגיבוי ממוסלמים מכל רחבי הודו, הצטרפה בחודש האחרון החלטת בית המשפט העליון בניו דלהי. ההחלטה שהתקבלה מאפשרת בנייה של מקדש הינדי על חורבותיו של מסגד שנהרס על ידי המון זועם בעיר איודה בצפון המדינה, בשנת 1992.
המתיחות סביב האתר המקודש לשתי הדתות עלולה להגיע לשיא של אלימות אם אכן תתחיל בניית מקדש במקום, דבר לו מייחלים גם לאומנים הינדים קיצונים וגם יריבתה המוסלמית הגדולה של הודו, פקיסטן, שעל אף רדיפת המיעוטים המתמשכת בשטחה, מעוניינת להציג את הודו כמקום שאינו בטוח למוסלמים.
כל המהלכים המוזכרים, לצד סיפוח חבל קשמיר לשטחה של הודו וביטול מעמדו האוטונומי, מגבירים אצל המוסלמים במדינה מחד ואצל מתנגדי מפלגת השלטון מאידך, את התחושה כי ממשלתו של מודי, עושה כל שביכולתה על מנת לממש את חזון האימים ולבנות, צעד אחר צעד, הודו בה אין מקום לבני המיעוט המוסלמי. אך האם הנקודות באמת מתחברות לתמונת המציאות המפחידה? כלל לא בטוח.
בעוד התיקון לחוק האזרחות איננו קשור ישירות דווקא לסוגיית גורלם של המוסלמים במדינה, החלטת בית המשפט העליון בנושא המקדש באיודה איננה קשורה ישירות למדיניות ממשלתו של מודי וההחלטה על סיפוח קשמיר יכולה להיות מוסברת דווקא במתיחות מול פקיסטן וארגוני הטרור בחבל. המחאה הגדולה והתבוסה האחרונה למודי בקלפי מוכיחות כי על אף ניצחונו המזהיר בבחירות מוקדם יותר השנה, בכל הקשור למיעוט המוסלמי וסוגיית ההגירה, הוא הולך על חבל דק מאוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו