האם החלקים האינטימיים בגופה של אשת ציבור, כמו גודל החזה שלה, יכולים לשמש לצרכי ניגוח פוליטי ואינם מהווים ״לשון הרע״? על פי שופטת בכירה בבית משפט השלום בנתניה התשובה חיובית, ואשת ציבור אמורה לספוג גם אמירות בוטות לגבי המראה החיצוני שלה.
ג׳אן הלוי, שהתמודדה כמספר 2 בסיעת ״נתניה שלנו״ למועצת העיר, הגישה תביעת לשון הרע נגד אזרח, וזאת בהמשך לפרסום שלו בפייסבוק. ב-23 באוקטובר אשתקד פורסם פוסט עם תמונות שלה כשביקרה במשכן הכנסת במסגרת פעילות פרלמנטרית שהיא מקדמת בנושא בעלי חיים. לטענתה, האזרח שהגיב לפוסט התייחס להיותה אישה ואף לגודל החזה שלה. תגובתו, כך טענה, פגעה בה, שכן מדובר בהתבטאות שהדעת אינה סובלת ומהווה לשון הרע.
הלוי הוסיפה וציינה כי אינה מכירה את אותו אזרח, אולם גולשים רבים נחשפו לתגובתו ולפוסט נעשו שיתופים רבים. בשלב מסויים שיגרה הלוי מכתב לאזרח, דרשה שיסיר את תגובתו ויתנצל, אולם מאחר שלא עשה כן הגישה נגדו תביעה על סך 30,000 שקלים.
האזרח, המיוצג על ידי עו״ד ד״ר ניסן שריפי, טען להגנתו שאין לשון הרע בתגובתו, בין היתר משום שהזכות לחופש הביטוי מוגברת כאשר עסקינן בנבחרי ציבור. הוא טען שגם הוא התמודד למועצת העיר ברשימה נפרדת, ומה שכתב בפייסבוק הוא ביקורת לגיטימית כלפי מתמודדת יריבה. לטענתו, העביר את המסר שיש צורך במנהיגים, ולא "באיפור ובתצוגות אופנה". יודגש, כי בשנים האחרונות המודעות סביב תופעת ההטרדות המיניות צוברת תאוצה, לא מעט בזכות קמפיין Me Too, ונשים שחשות נפגעות ממהרות להתלונן ולחשוף את מה שחוו.
למרות זאת, סמדר קולנדר-אברמוביץ', שופטת בכירה בבית משפט השלום בנתניה, החליטה לדחות את התביעה, בין היתר משום שלא שוכנעה שדבריו של הנתבע מהווים השפלה של האדם שהדברים נאמרו כלפיו, כל שכן כשמדובר באדם המתמודד לתפקיד ציבורי. על כן ציינה השופטת בפסק הדין כי ״יכולה לעלות ביקורת וטענה כי מראהו החיצוני של מועמד או נתונים גופניים אחרים שלו, הם אלה שהביאוהו להתמודד על המשרה והם שיביאו לבחירתו לאותו תפקיד״. היא הוסיפה כי מאחר שהתובעת התמודדה לתפקיד ציבורי, ״עליה ללמוד לקבל ביקורת המופנית אף כלפי המראה החיצוני שלה.
