"להגן על ילדינו משפעת זו חובה הורית ממדרגה ראשונה"

הדיון על השפעת הפך לחלק מהטקס הקבוע של קבלת הפנים לחורף הישראלי. כן לחסן או לא, מתי ובאילו כמויות יגיעו החיסונים, ומה באמת הציבור יודע על הסכנות שטומנת בחובה המחלה. השנה, בניגוד לתקווה שהגשמים שאיחרו לבוא שיחקו לטובתנו, בתברר שהמצב לא מזהיר: בתחילת החודש חל בישראל זינוק בתחלואה בשפעת והמחלה חצתה את הסף האפידמי (ערך שמעליו מדובר על מחלה באינטנסיביות גבוהה) - וכל זה שבועיים לפני המועד שבו זה קרה בשנים קודמות. 

"אנו רואים בשבועות האחרונים עליה משמעותית במספר החולים המאושפזים עם שפעת", כתבה ד"ר דנה וולף, מנהלת היחידה לזיהומים בהדסה, במכתב פנימי לרופאי בית החולים, "מדובר בפעילות שפעת מוקדמת וגבוהה משמעותית בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה. זני השפעת שמסתובבים השנה מתאימים בשלב זה לזנים שכלולים בחיסון לשפעת". אלא שמקביל לדבריה, מתברר שרק 12 אחוזים מהאוכלוסיה בישראל חוסנה עד כה לעומת 16 אחוז באותה תקופה אשתקד.

המחלוקת סביב השאלה האם לחסן בכלל, בעיקר את הילדים, הפכה כבר לנושא לדיונים נרחבים ברשתות החברתיות, בפורומים רפואיים מקצועיים וכמובן בין הורים בבתי הספר. מחקר חדש של קופת חולים כללית יכול לשפוך אור על הדילמה ולחדד את נושא התועלת בחיסון הילדים. בעוד רוב המחקרים על יעילות הנגיף בודקים תחלואה, המחקר החדש - הראשון מסוגו בישראל ובין הבודדים בעולם - שאת תוצאותיו אנו מפרסמים כאן לראשונה, בדק אם ילדים שחוסנו אושפזו פחות.

הממצאים מראים כי חיסון נגד שפעת אצל ילדים עד גיל 8 הפחית ביותר מחצי (54%) את הסיכון שלהם להתאשפז בבית חולים בשל סיבוכי המחלה. המחקר נעשה על ידי מכון "כללית" למחקר וחטיבת הקהילה בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן־גוריון ואוניברסיטת מישיגן. נבדק בו סטטוס ההתחסנות של 3,746 ילדים בני שישה חודשים ועד 8 שנים שאושפזו בשל סיבוכי שפעת בשישה בתי חולים של כללית במשך שלושה חורפים מ־2015 ועד 2018. ילדים בגילים שנבדקו הם אחת מקבוצות האוכלוסייה שעבורן חיסוני השפעת מומליצים במיוחד בשל הסיכון הגבוה לאשפוז בעקבות סיבוכי המחלה.

"אפקט משמעותי לחיסון"

מלבד ההפחתה המשמעותית בסיכון להתאשפז, עבור אלו שחוסנו נמצא כי מתן שתי מנות חיסון בקרב ילדים עד גיל 8, שמתחסנים לראשונה לשפעת, היה יעיל יותר ממתן מנה אחת - זאת בהתאם להמלצות משרד הבריאות. כמו כן, נמצא שילדים עם מחלות רקע כמו אסתמה ומחלות לב היו בעלי סיכון גבוה יותר ללקות בסיבוכי המחלה. 

פרופ' מארק כץ, חוקר בכיר במכון "כללית" למחקר ופרופ' חבר נלווה במחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן־גוריון, שהוביל את המחקר, מסביר: "הממצאים תומכים בהמלצות משרד הבריאות והמלצות ארגוני הבריאות, ובהם 'כללית', לחסן ילדים נגד שפעת בכל שנה, רצוי לפני תחילת החורף או בראשיתו. ילדים מתחת לגיל 5 מוגדרים כאוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה לסיבוכי מחלת שפעת וכתוצאה מכך בסיכון לאשפוז. המחקר מראה כי חיסון ילדים מפחית את הסיכון לאשפוז לפחות במחצית השיעור הבסיסי, ומדובר בהחלט באפקט משמעותי ביותר". 

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון "כללית" למחקר, מוסיף כי המחקר על אודות הילדים מצטרף למחקר קודם שערכה "כללית" במכון ובו נמצא כי חיסון שפעת מפחית ב־40% סיכון לאשפוז בקרב נשים הרות. אותו מחקר, אגב, מצא גם כי יותר מ־80% מהנשים ההרות היו חשופות בשלב כלשהו במהלך ההיריון לשפעת. שני המחקרים הללו מראים כי ניתן באמצעות חיסון למנוע כמעט חצי מהאשפוזים בקרב נשים הרות ובקרב ילדים על רקע סיבוכי שפעת ובכך להקל גם את העומסים הבלתי נתפסים שנוצרים בבתי חולים בתקופת החורף. 

"שוב נמצא כי הדרך היעילה למניעת תחלואת שפעת ואשפוז היא התחסנות", אומר פרופ' בליצר, "אנו מקווים שמחקר זה, לצד מחקרים נוספים, יביא להגברת ההיענות לחיסון שפעת בקרב הציבור כולו ובקרב ילדים בפרט. אנו מקווים כי הורים יקבלו החלטה מושכלת לגבי חשיבות חיסון ילדיהם". 

כלנית קיי, ראש אגף הסיעוד, חטיבת הקהילה ב"כללית", מסבירה למה חשוב לשים דגש על חיסון הילדים: "שיעור ההתחסנות נגד שפעת בקרב ילדים ב'כללית' הוא במגמת שיפור מתמדת. חשוב שמספר גדול יותר של ילדים יתחסנו כדי למנוע יותר סיבוכים, כולל אשפוזים עקב מחלת השפעת. חשוב שילדים עד גיל 8 שמתחסנים נגד שפעת בפעם הראשונה יקבלו שתי מנות ובכך ישלימו את ההגנה החיסונית גם עבורם וגם עבור בני משפחתם. יש לזכור כי לעיתים קרובות ילד חולה במשפחה עלול לגרום לתחלואה קשה בקרב מבוגרים וקשישים. להגן על ילדינו מדי שנה מפני השפעת זוהי חובה הורית ממדרגה ראשונה".

לא כל חום הוא שפעת

רבים ממתנגדי החיסון יטענו ש"לא משתלם" לחסן את הילדים ועדיין להיות בקבוצת סיכון של 46% לסיבוכי המחלה. ד"ר אורי רובינשטיין, מומחה ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות מחוז שרון שומרון ב"כללית", משיב על כך בצורה נחרצת: "המחקר הזה יכול לשכנע את המתלבטים. חיסון שפעת סובל מיחסי ציבור לא טובים והיעילות שלו היא בין 60% ל־80%, אבל הוא מונע מחלה שהיא מאוד קשה. חושבים ששפעת זו התקררות או מחלה קלה, אך היא עלולה לגרום, במקרה הקל, לחום של 40 מעלות במשך שבוע ובמקרים חמורים יותר לדלקות ריאה קשות, דלקת קרום המוח שנגרמת על ידי וירוס השפעת ואפילו למוות. אז אם זה אומר לחסן ילד בחיסון עם תופעות לוואי מינימליות ושהוא בכל זאת יגיע לאשפוז - אני מוכן לספוג את זה. המחקר מוכיח את זה בכמה עונות. הפחתה של 54% בסיכון לאשפוז זה יפה מאוד".

לדברי ד"ר רובינשטיין, מחקרים מסוג זה הם נדירים יחסית, ומחקר דומה מהונג קונג שנעשה בקרב 23 אלף ילדים שאושפזו בשל מחלות נשימתיות, מצא הגנה של 73% מאשפוזים למי שהיה מחוסן.

החיסון נגד שפעת, שניתן ללא תשלום בקופות החולים, מכיל ארבעה זנים של הנגיף - שני זנים של שפעת מסוג A (בהם זן שפעת החזירים) ושניים של שפעת מסוג B. אלא שנגיף השפעת נוטה לעבור שינויים גנטיים באופן תדיר ולעיתים החיסון אינו קולע לתחזית הזנים. ההערכה היא שהשנה החיסון יהיה יעיל יחסית, לאור התחזיות מחצי הכדור הדרומי.

אלא ששינויים אלו בנגיפים קשורים גם למוניטין ה"מפוקפק" של החיסון. "יש אנשים שטוענים: 'בשנה שהתחסנתי חליתי', או 'כל מי שאני מכיר שמתחסן חולה'", אומר ד"ר רובינשטיין, "אנחנו מדברים על שפעת, ואנשים נוטים לחשוב שאם חלו במחלת חום או שיעול, היתה להם שפעת וזה לא ממש נכון. לעיתים הם נדבקים במשהו דומה שאינו שפעת. למטופלים כאלה אני מראה מקרים שאני מטפל בבית החולים בכל שנה. מדי פעם יש לנו גם תמותה משפעת, בעיקר אצל ילדים, או מסיבוכי שפעת".

מנתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות עולה שיש מגמה מתמשכת בעלייה בשיעור הפניות למרפאות בשל תחלואה דמוית שפעת, ובבתי החולים יש עלייה בשיעור הביקורים במיונים בשל דלקת ריאות. במרפאות הניטור, שבהן נערכות בדיקות מעבדה לחולים עם תסמיני חום, נמצא כי כ־16% מהחולים שהגיעו למרפאות עם מחלת חום אובחנו בבדיקות מעבדה כחולים בשפעת, כאשר רוב הדגימות הן של שפעת מסוג A הכלולה בחיסון.

ד"ר רבינוביץ': "השפעת כבר פה והאשפוזים כבר פה. אנחנו עובדים בשעות־לא־שעות ואנחנו רק בתחילת העונה. בעבר לא היינו רואים שהשפעת מתחילה בתקופות יותר חמות, אבל מאז נגיף שפעת החזירים יש תחלואה בעונות החמות. השפעת הגיעה מוקדם השנה, אנחנו יודעים שהיתה עונה לא קלה בחצי הכדור הדרומי, ומשערים שיהיה לא קל. החיסון הוא חיסון עם יחסי ציבור לא טובים, לצערי. אולי הוא החיסון לא הכי טוב שיש לעומת חיסון לחצבת שמגן בשיעור של 90%. יעילות החיסון לשפעת נעה בין 50% ל־80% והדבר תלוי בזן השפעת. למרות יחסי הציבור הלא טובים זה חיסון בטוח מאוד שנותן לנו הגנה ממחלה שאינה מחלה טריוויאלית".

הרופאים שהולכים יחפים

בקופת החולים ובמשרד הבריאות החלו את מבצע חיסוני השפעת באיחור של כמעט חודש בהשוואה לשנים קודמות, אך מנסים להדביק את הפער. בסך הכל נרכשו כ־2 מיליון חיסונים, ועד כה בכל קופות החולים התחסנו כ־1.163 מיליון ישראלים נגד שפעת, נכון לסוף השבוע הראשון של דצמבר (לעומת כ־1.4 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, 1.5 מיליון ב־2017, וכ־1.6 מיליון בתקופה המקבילה ב־2016).

בכללית התחסנו 651 אלף איש ובהם יותר מ־94 אלף ילדים עד גיל 12. במכבי התחסנו 314 אלף איש ומהם 47 אלף ילדים. במאוחדת התחסנו 139,401 איש, ומהם 26 אלף ילדים עד גיל 13, ובלאומית התחסנו 59 אלף מבוטחים כאשר 8% מהם ילדים מתחת לגיל 5.

מי שלא משתכנעים מיעילות החיסון הם דווקא רופאים רבים. מתברר שבבתי החולים אין כלל חובת חיסון שפעת לעובדים, ונתונים מפתיעים של משרד הבריאות מראים כי רק אחד מכל שלושה אנשי צוות רפואי (רופאים/ות אחים/ות) התחסנו בחורף שעבר נגד שפעת (36%). שיעור ההתחסנות בקרב צוותים רפואיים נמצא בירידה בשלוש השנים האחרונות, ולעומת אנשי הרפואה הישראלים, עמיתיהם מעבר לים מתחסנים בשיעורים גבוהים יותר: בארה"ב התחסנו 78% מצוותי הרפואה ובאנגליה 68%. 

צוותי רפואה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בשפעת עקב חשיפה מרובה לחולי שפעת בעבודתם, ומחקרים מראים שמתן חיסון שפעת לצוותי רפואה יכול להוריד שיעורי תחלואה ותמותה בקרב עובדי הבריאות עצמם וגם בקרב מטופלים .

שיעור ההתחסנות הגבוה ביותר נרשם בבתי חולים גריאטריים (43%) ובבתי חולים כלליים (38%). שיעורי התחסנות נמוכים נמצאו דווקא בקרב מי שעוסקים לא מעט בחיסונים בעצמם - אנשי לשכות הבריאות (33%) וקופות החולים (32%). עוד נמצא ששיעור הרופאים/ות המתחסנים גבוה משיעור האחים/ות (למעט בקופות החולים).

ד"ר נ', רופא משפחה, מסביר מדוע בחרו שלא להתחסן: "בעבר הייתי מאד נלהב והתחסנתי כל שנה. באיזשהו שלב גיליתי שיש לי כאבים בכתף בכל חורף אחרי החיסונים וייחסתי את זה להם. הפסקתי ומאז זה כאב לי פחות. אני מבין שעשיתי נכון כשהפסקתי להתחסן לשפעת. ממילא התועלת המוכחת במניעת תחלואה היא קטנה מאד. לא הרגשתי הבדל ולא הרגשתי שאני יותר חולה".

וכשמטופלים שלך שואלים אותך אם כדאי להם להתחסן לשפעת, מה אתה אומר?

"אני עונה את מה שאמרתי לך עכשיו. אני לא רואה הבדלים אצל המטופלים שלי אם הם חולים יותר או פחות. לא עשיתי סטטיסטיקה. אנשים שמגיעים הרבה למרפאות הם גם חולים יותר וגם מתחסנים יותר. אבל מחקרים שנעשים בצורה נכונה לגבי אנשים בגיל 65 פלוס לא הראו תועלת נטו בחיסון. אין חובה חוקית להתחסן לשפעת ואת מה שיש לגביו חובה עשיתי כמובן".

אתה לא חושש שאתה עלול להדביק את המטופלים שלך ולסכן אותם?

"אני משתדל לא להגיע לעבודה אם אני חולה. בכל מקרה רוב המחלות בחורף הן מחלות דמויות שפעת ולא בהכרח שפעת. חשוב שנושא החיסונים לשפעת ידובר, שהציבור יידע שזה לא שחור ולבן. שאפשר לא להתחסן וגם לא להסתכן".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, בית הספר לבריאות הציבור הפקולטה לרפואה הדסה, מסביר: "למרות הכל, רואים שרופאים מתחסנים בשיעור גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית, שבה מתחסנים כחמישית. זו נקודה לרעתנו ששיעורי ההתחסנות נמוכים מהרצוי. צריך לשנות את שיטת החשיבה, להנגיש את החיסון ולעודד התחסנות". הוא מציין שיש בתי חולים בארה"ב שבהם מחייבים רופא שלא התחסן לענוד מסכה. יוזמה צנועה יותר בישראל, שלפיה רופאים יענדו לצד תג העובד שלהם סיכה שאומרת "התחסנתי לשפעת", זכתה לגינוי מצד ההסתדרות הרפואית. אז נטען שאין לחייב רופא לענוד סיכה כזו, וכי מדובר בפגיעה בכבודו, בחירותו ובפרטיותו של הרופא.

"קובעים בכל שנה יעדים"

לדברי פרופ' לוין, "מהפכת החדשנות שעוברת על מערכת הבריאות לא הגיעה לנושא החיסונים. מקדמים חדשנות, אבל למה לא עושים ביקורי בית לחיסון שפעת בקרב קשישים, כפי שהיום קופות החולים עושות בדיקות דם בבית? למה לא קונים עוד חיסונים? בישראל כבר שנים מחסנים רק כחמישית מהאוכלוסייה. ההיגיון שעומד מאחורי זה הוא שעושים את מה שעשו בשנה שעברה. אם זה היעד שמציבים - זה מה שיקרה. צריך תוכנית רב־שנתית להגדיל בהדרגה את מספר המתחסנים. יש אנשים בהיי־טק שדואגים לחסן אותם במקום העבודה. אבל למה שלא יחסנו גם קשיש שגר לבדו? אף אחד לא חושב יצירתי".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד קובע בכל שנה יעדים מוגדרים. קופות החולים לא תמיד מגיעות לרף המקנה להן תמיכה מקסימלית. יעד שאפתני מדי עלול להותיר חיסונים שאין להם דורש ולהביא לבזבוז כספי ציבור.

"המשרד פועל במגוון דרכים לקידום חיסונים. בשנים האחרונות הוכנסו חיסוני השפעת לבתי ספר, דבר שהעלה את שיעור המתחסנים בגילים אלו ביותר מפי ארבעה משיעור הבסיס. רעיונות נוספים ייבחנו על פי התועלת הצפויה, העלות והישימות. 

"לעניין חיסון הצוותים הרפואיים: משרד הבריאות רואה בחיסוני שפעת לעובדי בריאות חובה אתית ומוסרית, ופועל לשיפור ההיענות. אין בישראל חובה חוקית לעובדי בריאות להתחסן נגד שפעת, ואין צפי שחוק כזה יקודם בארץ. בעיית היענות עובדי מערכת הבריאות לחיסוני שפעת משותפת למדינות מערביות רבות. משרד הבריאות בוחן את נתוני ההתחסנות במוסדות הבריאות". √

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו