דו"ח פיז"ה שפורסם בתחילת החודש חשף פערים קשים ברמת הלימודים במגזר הערבי בישראל. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא רמת ההכשרה של המורים במערכת החינוך במגזר הערבי.
על פי נתונים שהתקבלו ממשרד החינוך ונחשפים ב"ישראל היום", עולה כי שליש מהמורים העובדים במגזר בשנת 2019 רכשו את הכשרתם המקצועית בחו"ל, רובם באוניברסיטאות ברשות הפלשתינית ובירדן.
על פי הנתונים, מאז שנת 2009 חלה עלייה מתמשכת בשיעור המורים במגזר הערבי שהוכשרו בחו"ל. בעוד בשנת 2009 דובר על כ־12 אחוזים מהמורים במגזר, בשנת 2014 הנתון נשק ל־20 אחוזים ובשנתיים האחרונות הוא זינק במהירות ל־30 אחוזים.
משרד החינוך מסרב למסור נתונים במספרים מוחלטים או פירוט של ארצות הלימוד והמוסדות האקדמיים המדוברים, אך מנתונים שהתפרסמו במקומות אחרים אפשר להשלים את התמונה. על פי דו"ח הצוות הבין־משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה שפורסם ביוני שעבר, כ־5,000 סטודנטים מהמגזר הערבי בישראל למדו ב־2017 במוסדות השכלה גבוהה ברשות הפלשתינית.
עוד בנושא:
• נשארו מאחור במתמטיקה: תוצאות מדאיגות במבחני פיז"ה
• דו"ח פיז"ה הוא קריאת השכמה | דעה
• המבחן העקום של פיז"ה בישראל | דעה
בכל הנוגע לרמה האקדמית, דו"ח של הלמ"ס שפורסם באוגוסט האחרון בשם "רקע אקדמי וטרום־אקדמי בקרב עובדי הוראה", עשוי לספק לפחות מענה חלקי. על פי הדו"ח, שבחן את הציונים של המורים במבחנים שונים, בכמה תחומים רמתם האקדמית של המורים החדשים במגזר הערבי נמוכה מאוד. כך, למשל, הציון בחשיבה מילולית בבחינה הפסיכומטרית בקרב מורים חדשים להוראת שפה בחינוך הערבי בממוצע בשנים 2019-2011 היה 86, לעומת 110 בממלכתי־דתי ו־108 בממלכתי.
הציון בחשיבה כמותית בקרב מורים חדשים להוראת מתמטיקה היה 108 בקרב מורי המגזר הערבי, לעומת 115 בממ"ד ו־116 בממלכתי, והציון באנגלית בבחינה הפסיכומטרית בקרב מורים חדשים להוראת אנגלית היה 98 במגזר הערבי, לעומת 110 בממ"ד ו־122 בממלכתי.
משרד החינוך מסר: "ככל שמועמד להוראה הוא בעל תואר אקדמי מחו"ל, התואר שלו נבחן בגף להערכת תארים, בהתאם לכללים. מרבית בעלי התואר האקדמי מחו"ל מבצעים או משלימים את הסמכתם במוסדות להכשרת מורים בישראל. הם נדרשים לעמוד בתנאי הקבלה, ובכלל זה עמידה במבחן בעברית ובלימודי תעודת הוראה מלאים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו