צ'ארון שרי מגיע לראיון שנערך במשרדי מכבי חיפה יחד עם חברו ההולנדי יאניק ווילדסחוט. הם מחויכים מאוזן לאוזן, מתיישבים על המחשב הכבוי של מנכ"ל הקבוצה אסף בן דב ומיד מתבדחים: "אוקי, איפה לוחצים כדי להכפיל את המשכורת". הם מרגישים בבית.
עבור שרי לא מדובר בדבר של מה בכך, להרגיש בבית מחוץ להולנד. בגיל 31 הוא נחת בארץ כשמטרתו עיקרית היא להיות מאושר מחוץ למגרש ורק לאחר מכן לרקוד על הדשא.
אחרי שנתיים וחצי בהן שיחק בסין וטורקיה ובקושי פגש את אשתו וילדיו היה לו ברור מה הוא מחפש. "בסין הייתי רוב הזמן לבד", הוא מספר בראיון בלעדי ל"ישראל היום", "אשתי היתה מגיעה מדי פעם וחוזרת להולנד. הבן שלי חזר להולנד בגיל חצי שנה וראיתי אותו רק בגיל שנה. שיחקתי טוב אבל זו לא היתה תקופה טובה עבורי. גם בעונה שעברה היה כך. זו תקופה לא קלה".
היו לך הצעות להמשיך בטורקיה, למה לא ניסית למצוא פתרון?
"דיברתי עם אשתי, 14 קבוצות מתוך 18 הציעו לי לשחק אצלן אבל אף אחת לא היתה בעיר כמו איסטנבול, איזמיר או אנקרה שם יש בית ספר בינלאומי לבת שלי. אז הגיעה ההצעה מחיפה. התקשרתי למיכיל קראמר שהיה כאן והוא דיבר רק טוב על המועדון, הקהל, המדינה והחיים בישראל. הוא היה כנה איתי ואמר שלא הלך לו מקצועית, אבל שזה מקום מושלם להיות בו. הגעתי עם אשתי יום לפני החתימה, ראיתי את העיר, המסעדות, המתקנים ובית הספר לילדה ויום לאחר מכן חתמנו".
שרי חוגג. סיפור אהבה עם הקהל // צילום: אלן שיבר
"חייב את זה למשפחה"
מעבר לבית הספר שמצא עבור ביתו באבן יהודה היה ברור שגם הריחוק מהמשפחה היה מורכב עבורו, אבל קשה לתאר עד כמה. "לא הייתי מאושר עד הסוף", הוא מסביר את הסיטואציה המורכבת ביותר בחייו, "באתי מכלום ולא גדלתי עם הרבה כסף. הסיבה היחידה ששיחקתי בסין היתה הכסף. לא אכפת לי שתרשום את זה, זו האמת, זה אני. שיחקתי בק.פ.ר באנגליה והציעו לי חוזה לשלוש שנים ואז הגיעה ההצעה מסין.
כשהגעתי לשם אף אחד לא ידע על הליגה הזאת", שרי לא עוצר ומגולל את סיפורו, "אין לי אבא. גדלתי רק עם אמא ושני אחים. אבא עזב כשהייתי בערך בן שנתיים. רציתי שאמא שלי תהיה גאה בי, זה היה החלום שלי. כשהגעתי לגיל 23 אמרתי לה להפסיק לעבוד והיא היתה המוטיבציה שלי להצליח. רציתי לדאוג לה ולאחים שלי. הכסף שנתתי לאמא שלי זה כלום, היא נתנה לי חיים, דאגה לי, האכילה אותי ועשתה הכל עבורי.
היום אני מעריך את כל זה יותר. רק עזרתי לה לחיות חיים נוחים יותר. היום גם לי יש ילדים ואשה ואני מבין את הצורך לדאוג להם. כשאשתי גידלה את הילדים לבד בסין ובטורקיה, הייתי הראשון להבין אותה ולדעת שזה לא צריך להיות כך. המינימום שאני יכול לעשות הוא להיות מקצוען, לבוא ראשון ולאימונים ולהראות רצינות. אני חייב את זה קודם כל למשפחה שלי".
שועה. "אנשים לא מכירים אותו" // צילום: אלן שיבר
"שועה מתאים לאירופה"
מעבר לדאגה למשפחה שרי מתייחס גם לשחקנים הצעירים בחיפה. הוא כבר וותיק וחווה מועדונים כמו דן האג, חרונינגן, ק.פ.ר גוויג'או ז'יצ'נג בסין וקייסריספור בטורקיה.
כשהבחין בכמה מחבריו מאוכזבים מדקות המשחק שלהם הוא מיהר לנזוף בהם. "זה נכון", הוא מאשר את הסיפור, "הסברתי להם שהם חייבים להבין איפה הם נמצאים. אם הם יעזבו את חיפה זה צריך להיות למועדון גדול יותר ואין כזה בישראל, אם יעברו לקבוצה קטנה אז הם ילכו לאחור. אמרתי להם 'תתעוררו, תראו איפה אתם נמצאים, תרימו את הראש ויהיה בסדר, זמנכם יגיע'. הם חבר'ה טובים ואהבתי שהקשיבו לי וחשבו שאני צודק".
עם ירדן שועה אתה מדבר? איך אתה עם כל מה שקורה סביבו?
"ברור שאני מדבר איתו. אנשים רואים אותו מבחוץ אבל לא מכירים אותו. גם כשאני על המגרש ולא מנצח קשה לי. אתם תראו עוד העונה מה הוא שווה עבור חיפה. הוא שחקן שמתאים לרמות הגבוהות לא רק כאן אלא גם באירופה".
נכללת בסגל נבחרת הולנד ב־2015, מה קרה מאז?
"הייתי עם ווסלי סניידר, ואן פרסי, ממפיס דפאי, כל הכוכבים. היו לי אפשרויות לשחק בק.פ.ר, אסטון וילה, פאוק סלוניקי והצעות מערב הסעודית ודובאי. שאלתי 'איפה המועדונים הגדולים? אפילו קבוצות כמו ניוקאסל וסוונסי?' אז הלכתי לק.פ.ר כדי לנסות להגיע לפרמייר ליג, אבל כשזה לא קרה הלכתי לכסף של סין".
שרי מול גולובארט // צילום: ברני ארדוב
"חיפה היא כמו פיינורד"
הקהל הירוק ושרי כבר הפכו לסיפור אהבה. שנים שלא היה להם מספר 10 שיודע ללהטט בכדור, להבקיע ולבשל (4 שערים ו־4 בישולים ב־10 משחקים). "אני לא מסי אבל אני אוהב לשחק אטרקטיבי", הוא מבהיר, "יש לנו שחקנים שמתאימים לזה כמו רוקאביצה, חזיזה, ווילדסחוט, אשכנזי, שועה ומקסים, תראה כמה שחקנים מוכשרים".
הקהל משוגע על שחקנים מהסוג שלך, אתה מרגיש את זה?
"הם מרעיפים עלי המון אהבה. חיפה היא כמו פיינורד בהולנד. מועדון גדול, אבל עם האוהדים הכי טובים. לא משנה אם אנחנו טובים או לא הקהל מאחורינו. בגלל זה במשחקי הבית אתה מרגיש שאי אפשר לנצח אותך".
זה לא ממש כך. חיפה הפסידה לא מעט משחקי בית בשנים האחרונות.
"יש לנו כמה שחקנים שלא ידעו מה זה לשחק כל שבוע מול איצטדיון מלא. לדוגמא חזיזה ואשכנזי שבאו מבני יהודה. לפעמים בפעולה לא טובה הקהל מגיב ב'אווו' ארוך כזה וזה משפיע, שחקנים מרגישים את זה. אתה חושב שזה קל להמשיך הלאה כאילו כלום? אם אתה לא יודע להתעלם זה קשה מאוד".
הופתעת שלא פתחת במשחק האחרון נגד מכבי ת"א?
"ברור. אתה יודע למה פתחתי?"
לא.
"גם אני לא. זה איכזב אותי, הפתיע, אבל מרקו בלבול מאמן טוב וזו החלטה מקצועית. זו לא היתה בעיה מבחינתי. עובדה שמאז אני משחק בכל משחק".
מה אתה חושב עליו?
"הוא חולם לפעמים (צוחק). כשאנחנו כובשים לפעמים הוא עומד בידיים משולבות. זה הוא, חושב על דברים אחרים ואולי קשה לו להגיב לסיטואציות או להביע רגשות. אבל הוא איש טוב, בחור ישר ואוהב את השחקנים. הוא בא לקבוצה כשהיתה במקום לפני אחרון והביא אותה עד למקום השני. איך בכלל מועדון כמו חיפה היה במקום לפני אחרון?"
כשבאת השוו אותך לכרים פריי ואמרת שנראה על המגרש מי טוב יותר. מבחינת מספרים הוכחת את עצמך, אבל תמיד מרחפת השמועה שהוא יחזור לחיפה.
"הוא שחקן מהטופ, אם הוא יחזור זה יהיה אדיר. אנחנו שחקנים שונים. הוא יותר דריבליסט אז זה אולי מסביר את עניין המספרים. אם נשחק יחד זה יהיה טירוף, אבל זה לא תלוי בי אלא בהנהלה. גם כך יש לנו המון שחקנים איכותיים. יודע מה, עזוב רגע את האיכות, השחקנים כאן רעבים, אנחנו קבוצה רעבה. זה לא פחות חשוב".
זו קבוצה שמוכנה לזכות בתארים?
"ברור שאני רוצה לזכות בתארים, בשביל זה באתי. יש את מכבי ת"א, בית"ר ירושלים והפועל ב"ש, כולם טובים. תראה את ת"א, הם עדיין לא ספגו בעשרה מחזורים. יהיה מאבק עד הסוף".
אחרי 8 שנים קשות האוהדים רוצים רק אליפות, אתה מודע לזה?
"יצאנו למשחק חוץ מול נס ציונה ולא האמנתי למה שאני רואה, כל האצטדיון מלא בקהל ירוק. שבועיים אחר כך נגד כפ"ס שוב. אמרתי 'מה הולך פה? זה משחק חוץ? זה מדהים'. אנחנו צריכים להחזיר לקהל שלנו בכל משחק. אם נמשיך לשחק כך ונהיה למעלה עד הסוף הם יעריכו אותנו, גם אם נסיים במקום השני".
מקום שני לא נחשב במועדון כמו חיפה.
"ברור שזה לא נחשב. מי זוכר את המקום השני? אני רוצה להיות במקום הראשון. מה נראה לך, שאשב כאן ואגיד "נילחם על המקום השני?" בחיים לא. אני ווינר. יש לנו שחקנים ששווים גול בכל משחק ואופי טוב. חזרנו מפיגור 3 פעמים השנה, גם מ־0:2 וניצחנו 3:4 את רעננה. אני רוצה להישאר כאן. זה מועדון גדול שרוצה לזכות בתארים. יש לי חוזה לעוד עונה עם אופציה אבל מכל המדינות ששיחקתי בהן, כאן הכי טוב. המדינה, האוכל, מזג האוויר, המועדון, הקהל, הכי רגוע וטוב לי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
