היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט היום (חמישי) על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000.
בתיק 1000 נתניהו צפוי לעמוד לדין בעבירות של מרמה והפרת אמונים. גם בתיק 2000 הוא יעמוד מול אישום של מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 הוא יעמוד לדין עם האישום החמור ביותר - בעבירות של שוחד ושל מרמה והפרת אמונים.
בכך אימץ היועמ"ש את המלצת פרקליט המדינה שי ניצן, ואת המלצת פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי שווקי, שהמליצו בפניו לאחר קיום השימוע להגיש את כתב האישום בעבירות המפורטות לעיל. ההודעה על החלטת היועמ"ש והעתק של כתב האישום נמסרו לידי באי כוחו של ראש הממשלה.
על פי הודעת היועץ המשפטי לממשלה, ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מקיפה ויסודית של הטענות הרבות שהועלו על ידי באי כוחו של נתניהו במהלך ארבעת ימי השימוע בתחילת חודש אוקטובר. "כל הטענות נבחנו לעומק בתהליך עבודה סדור שנפרס על פני שעות עבודה רבות מאוד, שבמסגרתו הוגשו על ידי הפרקליטות חוות דעת מעמיקות של מאות עמודים, המתייחסות לטענות שהועלו בשימוע.
"עם תום בחינת כל הטענות נמצא, כי אין בטענות שעלו בשימוע כדי לשנות את העבירות שיוחסו לראש הממשלה בכתב החשדות. יחד עם זאת, חלק מהטענות הביאו לשינויים בכתב האישום, גם אם לא לשינוי בסעיפי העבירה עצמם. במקביל נבחנו כל הטענות שהועלו בשימועים שנערכו לשאול ולאיריס אלוביץ' ולמר ארנון מוזס, והוחלט כאמור לעיל".
החקירות בפרשות אלה נוהלו ע"י יחידת להב 433 של משטרת ישראל (יאל"כ ויאח"ה) ומחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה".
בנוסף, לצד ההחלטה הדרמטית על הגשת כתבי אישום נגד נתניהו, החליט היועמ"ש להגיש כתבי אישום גם נגד המעורבים האחרים בפרשות. מנדלבליט אימץ גם במקרים אלה את המלצות הפרקליטות, והחליט להאשים את בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה במסגרת תיק 4000, ובעבירות משניות נוספות נגד שאול אלוביץ' בלבד.
עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, גם כן על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד בעל השליטה והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בעבירה של הצעת שוחד בתיק 2000.
לקריאת כתב האישום המלא נגד נתניהו והנאשמים האחרים >>
בתיק 4000, הוא תיק בזק, נתניהו חשוד כי הטיב עם בזק ובעל השליטה שאול אלוביץ' בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה בכך שאישר, כשר התקשורת, את השלמת עסקת בזק-yes וכך בזק שילמה ליורוקום שבשליטת אלוביץ' כמיליארד שקלים. כספים אלו שימשו את אלוביץ' לתשלום חובות לבנקים בסך של כ-800 מיליון שקלים.
תיק 4000: נציגי החשודים דרשו לשחררם לאלתר // צילום ארכיון
כמו כן, טען היועץ כי נתניהו פעל לאישור עסקת מכירת אתר יד 2 וכן עיכוב או מיתון רפורמת השוק הסיטונאי שיצרה תחרות עבור בזק. שווי כלל הפעולות שבוצעו על פי החשד על ידי נתניהו הגיע ל-1.8 מיליארד שקלים. עדי המדינה העניקו לפרקליטות ולמשטרה את הפרטים הדרושים להוכחת יחסי תן וקח בדמות עדויות, הקלטות ומסרונים.
כתב החשדות מייחס לנתניהו בתיק זה שוחד ומרמה והפרת אמונים. משמעות הדבר היא שמנדלבליט השתכנע כי קוימו יחסי תן וקח בפרשה - שנתניהו הטיב עם מחזיק השליטה בבזק דאז, שאול אלוביץ', בכך שאישר כשר התקשורת את מיזוג בזק-yes, על מנת לקבל סיקור אוהד באתר וואלה, שהיה בשליטת אלוביץ' גם כן.
מנדלבליט הודיע על הגשת כתבי אישום בתיקים 1000, 2000 ו-4000 // צילום ארכיון: אורן בן חקון
"את דרישות הסיקור החריגות שלך ושל רעייתך, דרשת מבני הזוג אלוביץ' ביודעך כי היענותם לדרישותיכם תיתן לך בעד פעולות הקשורות בתפקידיך הציבוריים", כתב היועץ בכתב החשדות. "וכי אתה מתבקש על ידי אלוביץ' לקדם את ענייניו השונים - כפי שאכן קרה. אלוביץ' נתן לך את טובות ההנאה האמורות מתוך ציפייה והבנה הדדית, כי בשים לב לכוחך, מעמדך וסמכויותיך, תוכל במסגרת תפקידיך הציבוריים, לסייע לו לקדם נושאים שיניבו לו תועלת עסקית וכלכלית עצומה".
במסגרת השימוע ניסו לקעקע עורכי הדין את הטיעון לשוחד. נטען כי עד המדינה שלמה פילבר פעל על דעת עצמו וכי הפניות לשאול אלוביץ' בעניין הסיקור בוואלה שנעשו על ידי שרה ויאיר נתניהו ועד המדינה ניר חפץ נעשו על דעת עצמם.
שאול אלוביץ' ואשתו איריס יואשמו בשוחד בתיק 4000 // צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ'
קו ההגנה של צוות ראש הממשלה טוען כי כל הרגולטורים הנוגעים בדבר בהם הרשות להגבלים עסקיים, המועצה לכבלים וללוויין, וועדת הריכוזיות ויועמ"ש משרד התקשורת אישרו את המיזוג בין בזק-yes ועל כן אישור נתניהו היה רק בדבר חותמת גומי. זאת ועוד, בעקבות הרפורמה של השוק הסיטונאי שקידם נתניהו מניית בזק התרסקה והחברה שווה היום פחות מחצי ממה שהייתה שווה טרם הרפורמה. עוד הם ניסו לשכנע כי אתר וואלה הוא אתר עוין לראש הממשלה. כסימוכין הצוות הסתמך בין היתר על בדיקת אתרי העין השביעית שאינו נחשב לאוהד את נתניהו, וגלובס ומידה שמצאו שוואלה היה עוין את נתניהו אף יותר מכלי תקשורת אחרים ובייחוד בזמן הבחירות.
עוד בנושא:
• מנדלבליט: "קיבלתי את ההחלטה בלב כבד אך שלם"
• בני הזוג אלוביץ' יואשמו בשוחד בתיק 4000; מוזס יואשם בשוחד בתיק 2000
• בשמאל תוקפים: "לנתניהו אין סמכות מוסרית למשול"
• מצעד "התקלות" של מערכת אכיפת החוק
• חוקרי המשטרה הפכו לאחרוני כתבי הרכילות | דעה
• פילבר על הסכם עד המדינה: "אני זכאי, אבל אין לי זמן או כסף מיותר"
• ההתנהלות של מערכת אכיפת החוק מוכיחה - חופש העיתונות נמצא בגסיסה
מנדלבליט למעשה דחה את טענות צוות ההגנה של נתניהו שהוא היה רק חותמת גומי לאישור העסקה, ואת הטענה שלא הייתה השפעה על אתר וואלה לפרסם כתבות חיוביות על נתניהו בשל כך.
פרקליט המדינה שי ניצן סבר שיש להגיש כתב אישום גם כנגד אשת ראש הממשלה שרה נתניהו בגין שוחד, אך מנדלביט דחה זאת וסגר את התיק נגדה.
בעניינם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' הוחלט לשקול הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירת שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה כנגד שניהם. נוסף על כך, ביחס לשאול אלוביץ' הוחלט לשקול הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע גם בעבירת הלבנת הון ובעבירת דיווח, במטרה להטעות משקיע סביר.
שלמה פילבר יועמד לדין משמעתי בלבד בתמורה להיותו עד המדינה בפרשה. ארי הארו הודה והורשע במרמה והפרת אמונים וריצה שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 700 אלף שקלים בתמורה להיותו עד מדינה בפרשות השונות. גם מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, מסר עדות בפרשה.
פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו: "אנו מצטערים על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. על סמך הראיות בתיק, אנחנו משוכנעים שראוי היה להמנע מהגשת כתב אישום נגד מרשינו. עכשיו עובר ההליך לבית המשפט שיבחן את הראיות במסגרת הליך הוגן ופומבי. משעבר התיק לבחינה שיפוטית, אנו תקווה כי יחדל מסע ההשמצות וההדלפות הברוטאליות שנמשך כשלוש שנים, וההליך המשפטי יחזור למקומו הנכון בו תתברר האמת. אנו סמוכים כי גם בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות על כך ששאול ואיריס אלוביץ' לא ביצעו את העבירות ואת המעשים המיוחסים להם".
בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהחליט להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 1000, בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת משום טובות הנאה שקיבל מאייל ההון ארנון מילצ'ן בסכום של מאות אלפי שקלים ובתמורה הוא פעל לטובתו במסגרת תפקידו כראש הממשלה.
מדובר בתיק החזק ביותר מבין תיקי נתניהו, שעליו לא היו עוררין במשרד המשפטים לגבי הגשת כתב האישום. עם זאת, סבר פרקליט המדינה שי ניצן כי היה צריך להגיש כתב אישום בגין שוחד וגם כנגד איל ההון חברו של נתניהו, ארנון מילצ'ן. למרות זאת, היועמ"ש הכריע שהאישום יהיה מרמה והפרת אמונים. אנשי הפרקליטות תמימי דעים שתיק זה, בניגוד לתיקים האחרים, יביא כמעט בוודאות להרשעה בבית המשפט.
"מאז 1999 אתה מקיים עם מילצ'ן קשר בעל זיקות שונות, שהעמיד אותך בניגוד עניינים חריף ומתמשך", כתב היועץ.
שי ניצן סבר שיש להגיש כתב אישום גם נגד שרה נתניהו, אך מנדלבליט דחה זאת // צילום ארכיון: אורן בן חקון
מכתב החשדות עולה כי ב-2003 החל מילצ'ן לתת לנתניהו קופסאות סיגרים ובקבוקי שמפניות. "בתחילה, קיבלתם את טובות ההנאה במסגרת מפגשים חברתיים, אולם במהלך השנים אופני הקבלה השתנו והתחלתם לקבל את טובות ההנאה גם במשלוחים באמצעות עובדיו של מילצ'ן, בין היתר בתקופות שבהן הוא כלל לא שהה בישראל. ככל משלוחי השמפניות הועברו לדרישות רעייתך, ואתה הייתה מודע לכך שמתקבלות שמפניות עבורה בהיקפים משמעותיים. כמו כן, לעיתים משלוחי הסיגרים הועברו לדרישתך". לדברי היועץ הדרישות הופנו למילצ'ן עצמו או לעוזרת האישית שלו - הדס קליין וכללו אף התייחסות לסוג ואיכותם. שוויה של כל קופסת סיגרים נע בין 2,000 ל-3,000 שקלים.
באשר לשמפניות ששימשו את אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, היועץ מציין כי עלות כל בקבוק נעה בין 250 ל-350 שקלים וכל מארז נע בין 1,500-2,100 שקלים. משום שאלו הובאו באופן תדיר ורציף, היועץ מכנה אותם "קו אספקה". ב-2016 קיבלה שרה תכשיטים לדרישתה ובמעורבות נתניהו.
מנדלבליט מסכם את הסכום של טובות ההנאה כך: סיגרים – 267,254 שקלים, שמפניות – 199,819 שקלים, תכשיטים – 10,900 שקלים, ובסך הכל - 477,973 שקלים.
צילום אילוסטרציה: GettyImages
היועץ מפרט כי נתניהו פעל למען מילצ'ן בשורה של מקרים: לדבריו, נתניהו התחייב לפעול לקידום חוק שיגביל את גובה העמלות שגובים משרדי הפרסום מאמצעי התקשורת, דבר שהיה מטיב כלכלית באופן ניכר עם ערוץ 10 שמילצ'ן החזיק במניותיו.
עוד מציין היועץ כי בשנת 2010 מילצ'ן פנה אל נתניהו שיפעל לקדם מיזם בשיתוף איש העסקים ההודי ראטן טאטא שיכלול אזור סחר חופשי בין ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית. מדובר במיזם שחייב תיקוני חקיקה רבים ולמילצ'ן היה עניין עסקי רב בו. בסופו של דבר מיזם זה לא קרם עור וגידים.
עוד ניסה נתניהו לסייע למילצ'ן להארכת ויזה לארצות הברית, בכך שקיים שיחה בנושא עם שגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו. תוקפה של הוויזה אכן הוארך לשנה אחת. מילצ'ן ביקש להאריך את הוויזה לזמן ארוך יותר, ובאחד הפעמים אף הגיע כשהוא מצויד במארז שמפניה וסיגרים, וביקש מנתניהו לשוחח עם מזכיר המדינה ג'ון קרי בנושא הארכת הוויזה. נתניהו אכן שוחח עם קרי בעקבות זאת. בהמשך הוויזה של מילצ'ן הוארכה לעשר שנים.
נתניהו ומילצ'ן // צילום ארכיון: GettyImages
פעולה נוספת שפעל נתניהו למען מילצ'ן הייתה בשנת 2013. איל ההון פנה אליו כדי לקדם תקנות שיאפשרו את הארכת הפטור שניתן לתושבים חוזרים מדיווח ומתשלום מס הכנסה מנכסים ומהכנסות מחוץ לישראל. על מנת לבצע זאת פנה נתניהו לשר האוצר דאז יאיר לפיד, וזה הסתייג מהבקשה.
היועץ מפרט גם על היחסים עם איש העסקים ג'יימס פאקר. "קשר אישי שבבסיסו הערצה מצד פאקר אליך כראש ממשלת ישראל". על פי היועץ, קשר זה הניב טובות הנאה שונות בין השנים 2014 ל-2016. טובות הנאה אלה בדמות שמפניות וסיגרים ניתנו באופן זהה למילצ'ן וסוכמו, במצטבר למילצ'ן ב-229,174 שקלים נוספים לפי הפירוט הבא: סיגרים – 145,577 שקלים, שמפניות – 83,597 שקלים. בסך הכל, היקף טובות ההנאה בתיק זה מגיע לכדי 707,146 שקלים במצטבר.
בפרשה זו העידו ארנון מילצ'ן שבסופו של דבר לא נאשם, עד המדינה ארי הרו, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, עד המדינה ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה, העוזרת האישית של מילצ'ין הדס קליין, ג'יימס פאקר וגם ח"כ יאיר לפיד, שר האוצר לשעבר.
בתיק 2000, הידוע גם בשם פרשת נתניהו-מוזס, נתניהו נחשד כי תיאם מהלכים יחד עם בעל השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, על מנת להגביל את תפוצת עיתון "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד בידיעות אחרונות ובאתר Ynet.
צוות ההגנה של נתניהו טוען כי ראש הממשלה הקליט את השיחה כי רצה ללכוד את מוזס. והשתמש בעובדה כי פוליטיקאים אחרים דוגמת ציפי לבני ואיתן כבל קידמו הצעות חוק נגד "ישראל היום" ולא נחקרו, כמו גם הליכתו של נתניהו לבחירות על מנת לקבור את חוק "ישראל היום". לאחר השימוע היועמ"ש בחן מחדש את הגשת התיק.
כתב החשדות מייחס לנתניהו בתיק זה מרמה והפרת אמונים. וכך כתב היועץ לנתניהו: "הגם שלא נענית להצעת השוחד (של נוני מוזס י.א), עשית את הפעולות על מנת לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורך...עשית כאמור תוך ניצול מובהק של תפקידך הציבורי, אשר בגינו פנה אליך מוזס בהצעת שוחד, והצגת בפניו כוונה לבחון את האפשרות שתעשה שימוש בכוחך השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המטיבה עמו, גם אם לא התכוונת לעשות כן. למרות שלא ביקשת ולא התנית שוחד, הרי שלא סירבת להצעתו של מוזס, אלא המשכת לנהל עמו שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי הצעת השוחד".
נוני מוזס בכניסה לחקירתו בלהב 433 // צילום ארכיון: יהושע יוסף
מלכתחילה הייתה התלבטות בפרקליטות אם לחקור את התיק בחקירה פלילית, אך לאחר חקירתו של נוני מוזס התגבש חשד סביר כלפי ראש הממשלה והיה צורך לחקור אותו. הזהירות מתבקשת בתיק הזה מעצם עיסוקו בקשרים בין פוליטיקאים לבין אנשי תקשורת בכירים, קשרים שקיימים כל העת. עם זאת, בפרקליטות בכל זאת מבחינים בשוני באותה פגישה מוקלטת, משום שהחשד העולה הוא שימוש בסמכות שלטונית לפרסום או לתפוצה של עיתון מרכזי השווה כסף רב בתמורה לסיקור אוהד, לכאורה. מאפיין חריג נוסף הוא הקלטת המשמיעה את קולו של נתניהו עצמו ולא של שליחיו.
רוב אנשי הפרקליטות ובראשם פרקליט המדינה, שי ניצן, גרסו כי יש להגיש כתב אישום גם בתיק זה משום שאי הגשה עשויה להשליך על תיק הדגל - תיק 4000. המחנה שהתנגד להגשת כתב אישום, בראשות המשנה ליועמ"ש רז נזרי, טענו כי אין להיכנס באופן תקדימי ליחסי פוליטיקאים-עיתונות וזאת בשל ההשלכות הרחבות שיהיו למהלך כזה. שי ניצן אף סבר כי יש לייחס לנתניהו שוחד בפרשה זו, דבר שנדחה על ידי מנדלבליט.
באשר לנוני מוזס, מנדלבליט החליט כי יוגש כנגדו כתב אישום באשמת שוחד, זאת משום שההקלטה בעניינו לא הותירה מקום לספק. נתניהו, שהיה מודע לכך כי הוא מקליט את מוזס, השתמש במונחים זהירים יותר.
בפרשה זו העיד עד המדינה וראש הסגל במשרד ראש הממשלה לשעבר ארי הרו, והתיק מתבסס על ההקלטות שנמצא בטלפון הנייד שלו. בנוסף העידו עד המדינה ומי שהיה יועץ התקשורת של נתניהו ניר חפץ, שלדון אדלסון בעלי "ישראל היום" וח"כ איתן כבל שנחקר בפרשה, אך הוחלט לסגור כנגדו את התיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
