התפתחות בפרשת ניר חפץ: בית המשפט השלום בתל אביב התיר היום (רביעי) לפרסום כי בחודש פברואר נחקרה דמות הקשורה לניר חפץ ונשאלה שאלות חודרניות ביחס לטיב הקרבה והיחסים בינה לבינו. לבקשת כמה כלי תקשורת, השופט עלאא מסארווה צמצם את צו איסור הפרסום שהוצא לפרשה.
על פי הפרסומים, עלה החשד שהמשטרה השתמשה באמצעים פסולים והפעילה לחצים כדי לגרום לחפץ להפוך לעד מדינה בתיק 4000 (פרשת וואלה-בזק). לפי תמלילי החקירה שנחשפו לאחרונה בחדשות 12, לאחר שחתם על הסכם עד המדינה, סיפר חפץ לחוקרים על פגישות שלא היו ושינה גרסאות, במה שנראה כמו ניסיון לרצות את החוקרים. בנוסף, העיד חפץ על עצמו שהוא סובל מבעיות זיכרון.
כעת הותר חלקית לפרסום כי עדה בפרשת חפץ נחקרה ו"השיבה על שאלות חודרניות"
בית משפט השלום בתל אביב התיר ברביעי בצהריים לפרסם באופן חלקי מידע שהיה תחת צו איסור פרסום, כי במסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ, בתיק 4000, נחקרה בעדות פתוחה במשטרה אישה והיא נשאלה שאלות המוגדרות "חודרניות" לגבי טיב הקשר הקירבה ומהות היחסים עם עד המדינה. היא השיבה לשאלות החוקרים.
בית המשט הותיר עם זאת תחת צו איסור פרסום גורף את שאר הפרטים ואסר לפרסם כל מידע אודות זהותה ותוכן השאלות וטיב הקשר. החקירה הזו אגב בוצעה לפני שחפץ חתם על הסכם עד מדינה. זהוה אירוע אגב שצויין כי הוא מתייחס לאותו אמצעי חקירה לוחץ שהופעל לכאורה נגד עד המדינה.
השופט עלאא מסארווה צמצם כאמור את הצו, והתיר לפרסם פרטים אלו. בהחלטתו קבע בין היתר כי " הדיון הציבורי באופן שבו נערכה החקירה הוא בלתי נמנע ואף לגיטימי וחיוני במשטר דמוקרטי, וציין כי "יש להרחיב את בסיס המידע העומד לרשות הציבור, במגבלות הדין ובמגבלות הפגיעה בזכויות הפרט, ובפרט בצדדים שלישיים בלתי מעורבים".
נציין עוד כי חפץ עצמו הכחיש דברים אלו בתוקף וגם גורמי מערכת המשפט ציינו כי אין קשר בין הדברים ובין ההחלטה שלו לשמש עד מדינה.
פרקליטו של חפץ עו"ד אילן סופר: "בית המשפט קיבל את העמדה כי חל צו איסור פרסום גורף על כל פרט מזהה ועל תוכן העדות, וכן את העמדה כי הפרה כלשהי של צווי איסור הפרסום מהווה פגיעה קשה במר חפץ ובמשפחתו".
עו"ד יצחק בם מארגון לביא לזכויות אדם ומינהל תקין: "ליבנו עם ניר חפץ אשר נאנס לחתום על הסכם עד מדינה בעקבות איומים של המשטרה והפרקליטות. בבקשה להתרת הפרסום טעננו שיש לאזן בין הפגיעה בפרטיות לבין עניין הציבור, הפגיעה בפרטיות במעגלים הקרובים אל מר חפץ כבר התרחשה לנוכח צונאמי הדיונים ברשתות החברתיות. לעומת זאת, קיים אינטרס ציבורי משמעותי לחשוף את מהלכי החקירה בפסולים שנקטו בהם חוקרי להב 443, אשר מטילים צל של מגמתיות על אחת החקירות המשמעותיות מבחינה פוליטית שניהלה המשטרה אי פעם. צו איסור הפרסום נתבקש בחוסר תון לב מצד להב ולא נעוד להגן על מר חפץ אלא למנוע דיון ציבורי במהלך חקירה פסול".
לאחרונה התעוררה סערה גם בעקבות דברים שאמר לאחרונה שר המשפטים אמיר אוחנה מעל בימת הכנסת אודות הפרשה, בניגוד לכאורה לצו איסור הפרסום שהוצא. ראש הממשלה נתניהו אף התנער בהמשך מדברי אוחנה ואמר: "על אף שפרשת הסחיטה של עד המדינה ניר חפץ חמורה ביותר וצריכה להטריד כל אזרח, יש לכבד את צו איסור הפרסום שהטיל בית המשפט".
בדיון שנערך בשבוע שעבר בעתירה לביטול צו איסור הפרסום בפרשה, נטש חפץ את אולם בית המשפט בזעם , וזאת במחאה על כך שהדיון נערך בדלתיים פתוחות. חפץ זעק: "אדוני השופט אתה שופך את דמי! תכניסו לפרוטוקול - בית המשפט מוביל אותי לגרדום".
נציג הפרקליטות בדיון טען כי יש לשמר את הצו בשל פגיעה בפרטיות המשיבים. "יש כאן פגיעה ודאית, שהצו מנסה למנוע. בנוסף יש חשש גם בעניין הגברת האיום והלחץ על עד המדינה".
עוד בנושא:
דיווח: האם המשטרה סחטה את ניר חפץ?
ניר חפץ נסחט? "זה מטריד, אי אפשר לעבור על זה לסדר היום"
ראש לשכת עורכי הדין: "לחקור את הלחצים הפסולים על ניר חפץ - ולחשוף לציבור"
פרקליטו של חפץ, אילן סופר, תקף בדיון את ראש הממשלה ואמר כי חפץ "נתון תחת מתקפה מאורגנת על ידי כוחות בעלי עניין, בניצוחו של לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל". בדבריו, חשף כי המידע אודות העדה הנוספת שנחקרה בעניינו לא היה אמור כלל להגיע לידי סנגוריו של ראש הממשלה וממילא לא היה אמור להיוודע לציבור: "בשלב מוקדם זיהינו את פוטנציאל הנזק האדיר לחפץ וביקשנו מהפרקליטות שלא להעביר את זה לצד השני".
לדבריו, בשל תקלה של הפרקליטות, המידע הועבר לסנגורים כבר בשלב השימוע, וחמור מכך –"הפרקליטות איתרה התקלה ולא טרחה ליידע אותנו בזמן. ביום שגילינו את התקלה זהו היום שבו הוגשה הבקשה לצו איסור פרסום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
