המיתוסים על סוכרת: כל האמת שלא ידעתם

אנשים המתמודדים עם סוכרת נשאלים לא מעט על אורח החיים שלהם. השאלה הראשונה היא לרוב אם הם לא אוכלים בכלל סוכר, ואיך הם מתמודדים בלי קצת מתוק בחיים. אפשר להבין את הסקרנות, אך יש גם הרבה קלישאות ומיתוסים שאינם מתכתבים עם המציאות.  

ענת טימין, דיאטנית קלינית המתמחה בסוכרת: "אנשים מקשרים את השם של המחלה לשורש המילה 'סוכר'. כתוצאה מכך, הדבר האינטואיטיבי שעולה זה איסור מוחלט של צריכת סוכר, אבל יש בזה הרבה יותר. אחד הדברים המרכזים בסוכרת זה בכלל העיסוק בפחמימות, ולרוב האנשים אין את המידע הנכון - מה נכלל בתוך הקבוצה הזו, ואיך סופרים פחמימות על מנת שלא יעלו את רמת הסוכר בדם. 

"במחלות שונות התקבעו הנחות יסוד שגויות בגלל חוסר מידע, או לחלופין מידע לא אמין, וכל זה בולט במיוחד בנוגע לסוכרת. התיאוריות השתנו עם השנים, התפתחו והתקדמו. מה שהיה נכון פעם - כבר לא נכון היום", אומרת ליאת אור, מאמנת לתזונה.

"דבר נוסף שקשור בסוכרת הוא הסוגים שלה. ישנם שני סוגים של סוכרת: האחד מסוג 1, שנקרא בשפה הלא מקצועית 'סוכרת נעורים', שזו מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את התאים שמייצרים אינסולין, והטיפול הנדרש הוא אינסולין באופן קבוע; ויש סוכרת מסוג 2, שבו יש כמה אפשרויות טיפול בהתאם לרמת המצב של הסוכרתיים. יש שלוקחים כדורים, יש טיפול בזריקות אינסולין, יש שילוב של השניים, ויש גם כאלה שמספיק להם להקפיד באדיקות על התזונה". 

לכבוד יום המודעות הבינלאומי לסוכרת שמתקיים היום, החלטנו להפריך את המיתוסים השונים ונעזרנו באורטל ברובין־חן, רכזת תחום נטורופתיה בכללית רפואה משלימה, בענת טימין ובליאת אור, שעשו קצת סדר בכל המתוק הזה.  

מיתוס: יתר סוכר מסוכן ממצב של מחסור בסוכר בגוף.

המציאות: שני המצבים מסוכנים. אנחנו לא רוצים להיות במצב קיצון של היפוגליקמיה, שבהגדרתו הוא מתחת ל־70, או היפרגליקמיה, המתבטא בערכי סוכר גבוהים. באופן כללי, שעתיים אחרי האכילה אצל אדם בריא, הערכים יגיעו עד 140, מעבר לכך מדובר בערכים גבוהים, ומעל 250 זו היפרגליקמיה קשה.

היפרגליקמיה עלולה להוביל לסיבוכים לטווח ארוך, כמו פגיעה באיברי מטרה (עיניים, כליות, גפיים ועוד), והיפוגליקמיה עלולה במצב קיצוני להוביל לאיבוד הכרה. הכי חשוב לשמור על האיזון.  

מיתוס: סוכר לבן הוא הגורם המרכזי שמעלה סוכר בדם. 

המציאות: לא. חוץ מסוכר לבן נקי, יש שלל מאכלים שמכילים סוכרים שמעלים את רמות הסוכר בדם, כמו כל קבוצת הפחמימות שמתפרקות לסוכרים בדם, והגורמות לעלייה ברמות הסוכר. בתוך קבוצת הפחמימות הגדולה מצוי כל מה שמכיל קמח (לחמים ומאפים שונים), אורז, פסטה, תפוחי אדמה, בטטות, תירס, קוסקוס, קינואה וכוסמת. גם פירות נכללים בקבוצת הפחמימות, וכל הקטניות נחשבות בקבוצת הפחמימות. ומאוד חשוב לציין שבמוצרי החלב הניגר נמצא לקטוז, שהוא הסוכר המצוי בחלב.      

מיתוס: סוכרת נגרמת מצריכת עודף פחמימות ריקות בלבד, ומוטב לסוכרתיים לצרוך מזון מהחי לאיזון רמות הסוכר.

המציאות: בנושא זה יש כמה גישות שונות: יש רופאים המתמחים בסוכרת שטוענים כי צריך להימנע ככל האפשר מפחמימות ולהתרכז בשומנים הטובים, ויש רופאים אחרים הטוענים שיש לאכול פחמימות בצורה מבוקרת, אך לא לוותר עליהם. נוסף על כך, תזונה הכוללת בשר מעובד ומזון מטוגן, שלכאורה לא מהווים גורם סיכון קלאסי לתחלואה בסוכרת, מזיקה לבריאות ומעלה את הסיכון לחלות בסוכרת". 

מיתוס: חולי סוכרת יכולים לאכול מאכלים בריאים ללא הגבלה.

המציאות: המרכיב המרכזי בתזונה שעשוי להעלות את רמות הסוכר הוא פחמימות, ולכן צריך להגביל את הכמות, לפי המלצת המטפלת, גם כאשר מדובר במזונות בריאים כגון פירות ודגנים מלאים.

מיתוס: חולי סוכרת צריכים לאכול רק מזון שכתוב עליו "ללא סוכר" ולהימנע ממתוקים.

המציאות: חולי סוכרת יכולים לאכול מזונות המומלצים לכל אדם אחר לפי אורח חיים בריא. כלומר, מזון מופחת נתרן, שומן וסוכר, המועשר בסיבים תזונתיים ובקמח מלא. 

באשר למתוקים, חולי סוכרת יכולים לאכול מדי פעם מתוק בכמות המותאמת לתפריט מאוזן שהם אוכלים לפיו, ושמותאם לטיפול התרופתי שהם מקבלים. גם מוצרים שכתוב עליהם שהם ללא תוספת סוכר יכולים להכיל כמות גדולה של פחמימות, שכאמור מעלות את הסוכר. לפני שבוחרים מוצר, יש להסתכל ברשימת הרכיבים ובסימון התזונתי, כמה פחמימות הוא מכיל. 

מיתוס: לחולי סוכרת אסור לשתות מיצי פירות.

המציאות: לחולי סוכרת עדיף להימנע ממיצי פירות. כדי להכין כוס מיץ שלמה, צריך לסחוט מספר רב של פירות. מיץ נספג יותר מהר בגוף האדם ומקפיץ מאוד את ערכי הסוכר, לעומת פרי שאוכלים אותו בצורתו הטבעית, ולכן מתפרק יותר לאט. 

שתיית מיצי פירות טבעיים בכמות מתונה כחלק מתזונה מאוזנת, אינה מעלה את הסיכון לתחלואה בסוכרת 2.  

מיתוס: בפירות חמוצים יש פחות סוכר. 

המציאות: לא נכון. אם אתם מתלבטים בין  אכילת תפוח ירוק או תפוח אדום בגלל שאתם חושבים שבתפוח ירוק יש פחות סוכר, זה הזמן להפסיק להתלבט. השניים זהים מבחינת כמות הקלוריות שהם מכילים וערכם התזונתי. ההבדל הוא רק בטעם! הדבר שחשוב לשים לב אליו כשבוחרים תפוח, הוא גודל התפוח. בתפוח גדול יהיו יותר קלוריות וסוכר מאשר בתפוח קטן ממנו. כלל זה נכון לגבי כל הפירות, יש לשים לב לגודל מנת הפרי ולבחור את הפירות הקטנים יותר. 

מיתוס: עדיף להמתיק משקאות חמים בתחליפי סוכר ולצרוך משקאות דיאט על מנת להימנע מסוכרת.

המציאות: צריכת משקאות חמים או קלים הממותקים בממתיק מלאכותי מעלה משמעותית את הסיכון לתחלואה בסוכרת 2 והחרפת סוכרת 2 קיימת. יתר על כן, מחקר נוסף מצא כי שתיית משקאות ממותקים בתחליפי סוכר מלאכותיים מעלה משמעותית את הסיכון לסיבוך במערכת הראייה בקרב חולי סוכרת 2. ככלל, מוטב להימנע משתיית משקאות ממותקים בסוכר או בממתיק מלאכותי.

 מיתוס: עדיף לצרוך פריכיות ולא לחם. 

המציאות: תהליך הייצור של הפריכיות מביא לכך שערכן הגליקמי גבוה מאוד. מומלץ לצרוך לחם מכוסמין מלא ללא תוספת סוכר, שערכו הגליקמי נמוך יותר והדגן המלא בו יאפשר תחושת שובע ומלאות לאורך זמן. רק שימו לב, הכל עניין של כמויות - גם עודף לחם "בריא" מעלה את רמות הסוכר ואת המשקל. 

מיתוס: רק בעלי עודף משקל יפתחו סוכרת.

המציאות: בסוכרת מסוג 1 אין כל קשר למשקל הגוף. בסוכרת מסוג 2 אמנם עודף משקל הוא גורם סיכון העלול לגרום לסוכרת מסוג זה, אך ישנם גורמי סיכון נוספים, כגון היסטוריה משפחתית, מוצא וגיל, אשר יכולים להשפיע. העובדות מראות כי יש לא מעט סוכרתיים שאינם בעלי משקל עודף. עם זאת, משקל הגוף משפיע על עמידות הגוף לאינסולין וכמות צריכת התרופה, וזה נכון לשני סוגי המחלה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו