סרט ללא גברים: עוד לא ראיתם כזה

הסרט הצרפתי המהולל והיפה "דיוקן של נערה עולה באש" של התסריטאית־במאית סלין סיאמה, הוא מעין גרסה נשית־תקופתית ל"קרא לי בשמך", הדרמה הרומנטית החד־מינית מלפני שנתיים שהפכה את טימותי שאלאמה לכוכב־על. 

• איחוד של "חברים": הפעם זה אמיתי

• שולי רנד: "אכזריות מהסוג הנמוך ביותר"

• אחרי המשפט: יובל המבולבל בפנייה מרגשת לעוקבים

• התוכנית המביכה של ליהיא ונעמה

כמו "קרא לי בשמך", גם "דיוקן" עוסק ברומן חטוף, סוער ובלתי אפשרי; כמוהו, גם הוא אינו מתהדר במתח דרמטי או בנבל; ואם בכך אין די, הרי ששוט הסיום הדומע של שני הסרטים זהה כמעט לחלוטין. בתוך כך, "דיוקן" הוא בכל זאת סרט מרענן וחריג יותר בנוף - בעיקר מפני שמלבד כמה שניות בתחילתו ובסופו, אין בו בכלל גברים. 

הסרט, שעלילתו מתרחשת לקראת סוף המאה ה־18 (ושקטף את פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן האחרון), נסוב סביב שתי נשים - אלואיז (אדל האנל), בת אצולה מרדנית ובעלת טמפרמנט שאינה מעוניינת להינשא, ומריאן (נעמי מרלאן), ציירת ממושמעת שמגיעה לאחוזת החוף המבודדת שבה שוהה בת האצולה על מנת לצייר פורטרט שלה ללא ידיעתה. 

הפורטרט אמור לתפקד כסוג של תמונת פרופיל באפליקציית שידוכים ולסייע לאלואיז למצוא חתן, אך כאמור, היא כלל לא מעוניינת בכך. לכן, מסבירה אמה הרוזנת של אלואיז (ולריה גולינו), אסור שאלואיז תדע שמריאן הגיעה למקום כדי לצייר אותה.

מפה לשם, אלואיז ומריאן מבלות קצת זמן ביחד ולומדות להכיר זו את זו. אלואיז החשדנית והקשוחה חושפת את עצמה בפני בת הלוויה שלה באיטיות מפתה, ואילו מריאן, שקצת מאבדת את שיווי המשקל שלה (תוך כדי שהיא מנסה לזכור את תווי הפנים של אלואיז ולצייר את הדיוקן שלה מהזיכרון), חושפת את הסיבה האמיתית שלשמה הגיעה לשהות באחוזה. אחרי פרץ עצבים קצר, אלואיז מחליטה במפתיע לשתף פעולה עם המזימה של אמה ולשמש דוגמנית עבור מריאן.

כאן מתחיל החלק האוטופי והקסום של הסרט. אמה של אלואיז יוצאת למסע של שבוע ומותירה את אלואיז ומריאן לבדן, יחד עם סופי (לואנה באז'רני), המשרתת הצעירה. מצד אחד, באופן צפוי לחלוטין, המתח המיני בין אלואיז למריאן, שנמצא על אש נמוכה בחציו הראשון של הסרט, מגיע כאן לנקודת רתיחה. אך מצד שני, באופן קצת פחות צפוי, הדינמיקה העדינה והלא שכיחה שנרקמת בין שלוש הנשים יוצרת כמה מצבים יוצאי דופן, שבהם האחווה הנשית קודמת למעמד החברתי.

הממד הפוליטי־חתרני של "דיוקן של נערה עולה באש" אמנם נוכח לכל אורכו, אך למרבה המזל, הוא אינו מעיק יתר על מידה והוא אינו מסיח את הדעת מהדמויות הראשיות ומהרגשות העזים שהן מבטאות. האנל היפהפייה, שכבר כיכבה על מסכינו בכמה וכמה סרטים בשנים האחרונות (כמו "הנערה האלמונית" של האחים דארדן, למשל), מקעקעת את עצמה באופן סופי בתודעה בזכות ההופעה האינטנסיבית והנהדרת שהיא מגישה כאן, ומרלאן למעשה משלימה אותה - גם מבחינת המראה וגם מבחינת האופי וההתנהגות. 

בתוך כך, סיאמה מנווטת את היצירה בתבונה ובעדינות, מניחה על המסך חופן פריימים שלא תשכחו במהרה, ושומרת כמה הפתעות נחמדות לסוף. התוצאה היא חוויה רומנטית, מיוחדת, מרגשת וסוערת, שאינה דומה לשום דבר אחר שראיתם השנה.

"דיוקן של נערה עולה באש", צרפת 2019

ציון: 8

• הוא משלנו: אלברט של אסי קיבל אזרחות ישראלית

• בהשראת מדי צה"ל: הלוק המחאתי של נועה קירל

• הדרת נשים או כפייה חילונית? אנחנו שאלנו, אתם עניתם

• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו