אף שמשרד הבריאות ממליץ לנשים בהיריון להתחסן נגד מחלת השפעת, מחקר חדש מצא כי בשנה החולפת רק 46% מהן קיבלו חיסון נגד המחלה.
בין הנימוקים שסיפקו נשים לחוסר ההיענות לחיסון - אי אמון ביעילותו (%49 מהנשאלות), חשש מעצם קבלת החיסון בהיריון (%20) והיעדר אזכור מצד רופאים בקהילה (%18).
"הסיבות שמשרד הבריאות ממליץ לנשים בהיריון להתחסן נגד מחלת השפעת, נעוצות בכך שהן בקבוצת סיכון לחלות במחלה, ואם הן לוקות בה, קיים סיכון גבוה יותר לפגיעה גם בבריאות של העובר", אמרה ד"ר שירן בורד, ראש החוג לתואר שני במינהל מערכות בריאות במכללה האקדמית עמק יזרעאל, "מחקרים מצאו גם שהתחסנות נגד שפעת בהיריון מפחיתה את הסיכון ללידה מוקדמת". ד"ר בורד ערכה את המחקר ביחד עם ד"ר כרמית סטרן, מרצה בחוג לסיעוד במכללה, ובתיה מג'ר, האחות המפקחת של משרד הבריאות במחוז חיפה.
המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות והשתתפו בו 850 נשים בהיריון במחוז חיפה מכל קשת החברה הישראלית (דתיות וחילוניות, יהודיות וערביות). "לא מצאנו במחקר הבדלים מהותיים באחוזי ההתחסנות בקרב נשים דתיות, ערביות או חילוניות", הוסיפה ד"ר בורד.
"בדקנו את עמדות הנשים לגבי חשיבות ההתחסנות בהיריון, והממוצע עמד על 3.6 בסולם של 1-5. זה מלמד על עמדות בינוניות ביחס לחשיבות החיסון. מצאנו גם שעמדות חיוביות יותר כלפי החיסון נמצאו בקרב נשים שערכו את מעקב ההיריון שלהן בטיפת חלב.
"העובדה ש־%18 אמרו שהן לא התחסנו כי לא המליצו להן, מדגישה את החשיבות של הצוות הרפואי במתן המידע".
הנתונים החד־משמעיים עולים בקנה אחד עם השיעור הנמוך יחסית של התחסנות בקרב האוכלוסייה הכללית. לדבריה, מנתוני משרד הבריאות עולה כי ההיענות לחיסון בקרב כלל האוכלוסייה עומדת על מעט יותר מ־%20, ובקרב בני ה־65 ומעלה, שנמצאים אף הם בסיכון גבוה, הוא עומד על %60-%65. הכנסת חיסון השפעת לבתי הספר העלתה את אחוז המתחסנים בכיתות ב' לכ־%50 ובכיתות ג' לכ־%42.
"אחוזי ההיענות לחיסון שפעת בישראל הם לא גבוהים - וחבל", אמרה ד"ר בורד, "אבל הפתיע אותי מאוד ההיבט של היעדר המלצה מצד הצוותים הרפואיים. זה משהו שהייתי בטוחה שממליצים לנשים בהיריון. זה מראה כמה חשוב התפקיד של אנשי המקצוע באספקת המידע. מצד שני, ממצאי המחקר גם מאוד עודדו אותי, כי הסברה זה משהו שקל לשפרו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו