מסלול ישיר לנשירה מהאוניברסיטה

לא קלים הם חייהם של הסטודנטים הישראלים. רבים צריכים לעבוד כדי להחזיק דירה ולשלם את ההוצאות השוטפות, ולעיתים להשאיר גם קצת כסף לחיים עצמם. אלה כנראה חלק מהסיבות לכך ש־20% מהסטודנטים שמתחילים תואר ראשון אינם מסיימים אותו גם לאחר תוספת שנות לימודים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עקבה במשך שבע שנים אחרי סטודנטים שהחלו תואר ראשון וגילתה תמונה מטרידה. באוניברסיטאות, רק 60% מהסטודנטים מסיימים את התואר בתום הזמן התקני (בדרך כלל, של 3 שנות לימוד). בתום 6 שנים - שיעור הזכאות לתואר ראשון עולה ל־%82. במכללות האקדמיות, 62% בלבד מסיימים את התואר תוך 3 שנים, ואילו שיעור זכאות של 82% מושג לאחר 7 שנים במקום 6. 

לסטודנטים, בהארכה

לפי הלמ"ס, הסיכוי לסיים תואר במתמטיקה, בסטטיסטיקה או במדעי המחשב באוניברסיטה בתום 3 שנים הוא נמוך במיוחד ועומד על 33%. עם זאת, בתום 7 שנים עולה שיעור הסטודנטים שהשלימו את לימודיהם בתחום ל־83%. 

צילום אילוסטרציה: אורן בן חקון

הדו"ח מגלה כי במדעי הרוח, גם לאחר שבע שנים באוניברסיטה 25% מהסטודנטים לא יסיימו את התואר. פחות מ־50% יסיימו אותו בפרק זמן תקני של 3 שנים. במכללות רק 64% ממי שהתחיל יסיים את התואר אחרי 7 שנים. 

במדעי החברה (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה ועוד) הנתונים מעודדים יותר. גם באוניברסיטאות וגם במכללות יש שיעור גבוה יחסית של זכאים לתואר לאחר 3 שנים (67% באוניברסיטאות ו־68% במכללות). בתום 7 שנות לימוד מזנק אחוז הזכאות לתואר במדעי החברה ל־%89 באוניברסיטאות ו־88% במכללות (ראו עוד נתונים בטבלה).

עוד בנושא: 

• הסטודנטים חוזרים לקמפוס: "הכי מרוצים בפתוחה"

• מעודדת אימהות? מבחן האוניברסיטאות

• סטודנטים? הלוק המושלם לאוניברסיטה

• מהו מסלול הלימודים הגדול בישראל לתואר ראשון?

• המדריך לסטודנט: איזה מחשב נייד לקנות?

נראה שהמיונים לרפואה מוכיחים את עצמם. הנתונים מראים כי 96.7% מהסטודנטים מסיימים את התואר בזמן. שיעור מסיימים גבוה יש גם בלימודי משפטים: 96% באוניברסיטאות ו־82% במכללות. המצב דומה גם בעסקים ובמדעי הניהול: בתום 7 שנות לימוד עומד שיעור הזכאים באוניברסיטאות על  %92 ובמכללות הוא נמוך יותר ועומד על 81%. 

הבעיה - מוטיבציה

ומה לגבי המורים לעתיד? במכללות האקדמיות לחינוך רק 55% מהסטודנטים מסיימים את התואר בתום 3 שנים (הזמן התקני), בתום 6 שנות לימוד עולה אחוז הזכאות ל־75% - משמע רבע מהסטודנטים (25%) לא מסיימים את התואר או עושים זאת יותר מדי שנים לאחר שהחלו אותו. "השיח הציבורי בנושא האקדמיה מתייחס לסוגיית הכניסה לאקדמיה ואינו עוסק בנשירה, שכואבת לסטודנט שבזבז כסף וזמן ולמוסדות, שמתוקצבים לפי המתמידים", אמרה אילאיל אמיר כסיף, מנהלת תחום מיצוי השכלה גבוהה בקרן אדמונד דה רוטשילד, "בתוכניות שלנו אנו מזהים את גורמי הנשירה ומצליחים לצמצמה באמצעות טיפול בשלושה מישורים: המישור האישי, שלפי המחקרים הוא הגורם העיקרי, ובמישור האקדמי והכלכלי".

המובילים בעזיבה: חרדים, בני העדה האתיופית וערבים 

מדינת ישראל אולי מובילה בשיעור בעלי תואר אקדמי ביחס למדינות ה־OECD. בקרב גילאי 25-64 עומד שיעור האקדמאים על 49% - כשהממוצע עומד על 34% - והיא עוקפת את ארה"ב, צרפת וגרמניה. אבל יש קבוצות שאמנם מגיעות לאקדמיה, אך אינן מצליחות להישאר בה.

בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית 45% משתלבים בהשכלה גבוהה, רק 37% מתושבי הפריפריה באשכולות 5-1 (יהודים) לומדים באקדמיה, 28% מבני העדה האתיופית ו־23% מערביי ישראל. אצל החרדים הנתון נמוך אף יותר ועומד על 12%. דרך אגב, שיעורן באקדמיה של כל אחת משלוש האוכלוסיות האחרונות נמוך משיעורן בחברה הישראלית. 

נתוני הלמ"ס שעובדו על ידי ד"ר איתן רגב עבור קרן אדמונד דה רוטשילד, שפועלת לצמצום פערים באמצעות השכלה גבוהה, מראים כי שיעור הנשירה בקרב סטודנטים חרדים הוא הגבוה ביותר ועומד על %34. מייד אחריהם הסטודנטים בני העדה האתיופית (33%), הערבים (29%) וסטודנטים מהפריפריה (24%).

בקרן רוטשילד אמרו כי בתוכנית לצמצום נשירה ממדעי המחשב, שבה שותפה הקרן עם קרן SFI ועמותת אלומה, התברר שגורם מרכזי לעזיבת הלימודים הוא המוטיבציה, ובחברה הערבית - גיל ובשלות הסטודנטים. כדי להתמודד עם הבעיה, יצרו רכזי התוכנית קשר עם הסטודנטים וכך הצטמצמה הנשירה ב־50%. תוכנית עם מכון פוירשטיין וקורס אסטרטגיות למידה צמצם את שיעור הנשירה בקרב יוצאי אתיופיה מ־33% ל־9%.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו