פטנט ישראלי. בשני המפעלים הבכירים של יול"ב, היורוליג והיורוקאפ, קבוצות יכולות לרשום את הסגל עד שעה לפני שריקת הפתיחה. גם בטורנירים של פיב"א המצב לא שונה בהרבה. בליגת האלופות וביורופקאפ רושמים את הסגל בבוקר המשחק, ואפשר לבצע שינויים עד כשעה לפני הג'אמפ בול.
גם בליגות המקומיות ברחבי אירופה המצב דומה. בגרמניה, בליטא, ביוון, באיטליה ובצרפת מודיעים על הסגל ממש בסמוך למשחק, וכן בליגת ה־VTB ובליגה האדריאטית (שבה יש להודיע על פצועים עד 24 שעות לפני המשחק בשל ליגת הפנטזי הרשמית, אך אפשר לבצע שינויים עד חצי שעה לפני השריקה). אפילו בליגה הטורקית, שבה כל קבוצה יכולה לרשום חמישה זרים ולכן הקבוצות הגדולות משאירות בכל משחק כמה שחקנים מחוץ לסגל, אין חובה להודיע מי מהשחקנים לא יתלבש עד קרוב לשריקת הפתיחה.
בליגה הספרדית נכנס לתוקף במהלך הקיץ האחרון נוהל חדש, שלפיו קבוצות שמשחקות בשעות הצהריים צריכות להודיע על הסגל הסופי עד 20:00 בערב שלפני המשחק. אם המשחק הוא בשעות הערב, הן יכולות לרשום את השחקנים עד לשעה 14:00 ביום המשחק.
רק בישראל קיים נוהג קבוע, שלפיו נדרשות הקבוצות לרשום את הסגלים עד לשעה 19:00 בערב ביום שלפני המשחק ולאחר מכן לא יכולות לבצע שינויים. בקרב אנשי הענף נוהג זה נקרא "חוק סופו", שנועד לסייע לקבוצות להתכונן למשחקים מול מכבי ת"א בתקופה שבה שיחק בשורותיה הענק היווני.
במכבי ת"א טוענים כי החוק הזה נועד לפגוע בהם ובשאר הקבוצות הגדולות שמחזיקות בסגל חמישה זרים או יותר, בעוד בקרב חלק מהקבוצות הקטנות קיימת התמרמרות על העובדה שהעונה שעת פרסום הסגל נדחתה בשלוש שעות (לעומת 16:00 בעונות הקודמות).
במינהלת הליגה טוענים כי החוק נועד לעזור לקבוצות הקטנות, אך הם הבינו ש־16:00 זו שעה מוקדמת מדי, וזו הסיבה שדחו את מועד פרסום הסגל בכמה שעות, אחרי האימונים המסכמים של הקבוצות.
הליגה הישראלית לא צריכה להיות שונה משאר הליגות. מצד שני, אפשר להבין את הרצון של קבוצות שמחזיקות בשלושה או בארבעה זרים לצמצם פערים מול קבוצות עם שישה ושבעה זרים. המהלך שעשתה העונה המינהלת הוא צעד בכיוון הנכון למציאת פשרה מוסכמת על כל הצדדים.
זוסמן. הישראלים ממשיכים לקבל קרדיט // צילום: עודד קרני
מחפשת ערך מוסף. בעונות 2015/16 ו־2016/17 היתה הכוכב האדום בלגרד אחת הקבוצות המפתיעות ביותר באירופה. בראשונה היא הגיעה לרבע גמר היורוליג, ובזאת שאחריה פספסה את העלייה רק בגלל הפרש סלים נחות לעומת דרושפאקה העשירה של דיוויד בלאט. המאזן שלה במפעל הבכיר עמד על 28 ניצחונות ו־29 הפסדים. בשנתיים האלה היא גם זכתה בליגה האדריאטית.
הגורם המרכזי להצלחה היה המאמן דיאן ראדוניץ'. בקיץ 2017 הוא עזב לטובת באיירן מינכן, ומאז המועדון הסרבי לא מוצא את עצמו. בעונת 2017/18 סיימה הכוכב האדום במקום ה־14 ביורוליג מתוך 16 קבוצות, והפסידה גם את אליפות הליגה האדריאטית אחרי שלוש זכיות רצופות.
בעקבות איבוד התואר היא הידרדרה ליורוקאפ אחרי חמש עונות רצופות במפעל הבכיר, וגם שם לא צלחה את הטופ 16, אך החזירה לעצמה את אליפות הליגה האדריאטית. גם העונה הנוכחית נפתחה לא טוב עבורה, עם ארבעה הפסדים בשישה משחקים בכל המסגרות. המאזן הביא לפיטוריו של המאמן מילאן טומיץ', שהיה השלישי מאז ראדוניץ'.
קבוצות עם משאבים כלכליים מוגבלים צריכות מאמן שיביא איתו ערך מוסף. נכון לכתיבת שורות אלה, המועמד המוביל לתפקיד המאמן הוא אלוף אירופה לשעבר עם ברצלונה צ'אבי פסקוואל, אך נשיא המועדון אמר השבוע כי אין 800 אלף יורו שנדרשים כדי להביא מאמן בכיר כמו בלאט. הסרבים צריכים להכניס את היד עמוק אל הכיס ולהביא מאמן איכותי שיחזיר אותם למסלול, אחרת הם ישלמו הרבה יותר.
ראדוניץ'. מאז שעזב הכוכב האדום מדשדשת // צילום: Gettyimages
הכדור בידיים שלכם. כולם מדברים על ההזדמנויות שצריכים השחקנים הישראלים לקבל. מספר הדקות אכן חשוב, ושחקן לא יכול להתפתח אם הוא לא משחק. אך שאלה חשובה לא פחות צריכה להיות מכוונת כלפי השחקנים: מה הם עושים עם ההזדמנויות שניתנות להם?
בשלב הזה של העונה, כשחלק מהזרים עדיין לא התאקלמו או כבר אורזים את המזוודות בדרך ליעד חדש, המאמנים בודקים עם מי אפשר לצאת לקרב. בשלושת המחזורים הראשונים של העונה כמעט בכל קבוצה יש שניים־שלושה ישראלים שמקבלים דקות משחק משמעותיות.
מי שינצל את ההזדמנות, ישתמש במוטיבציה וברגליים הזריזות כדי להיות יתרון הגנתי ובהתקפה יקלע את הזריקות שיהיו לו, צפוי להיות חלק מהרוטציה גם בשלבים מאוחרים יותר של העונה. השאר ימשיכו להתלונן ולחפש אשמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
