התנאי לקבלת התרופה: ניתוח להסרת איבר בריא

בלתי נתפס: לדברי רופאים בכירים, מומחי אתיקה וחולים זוהי אחת העוולות הקשות והמקוממות ביותר בסל התרופות של משרד הבריאות וקופות החולים בארץ. 

על פי התנאים הקשוחים של הסל, כ־150 החולים במחלת דם נדירה (מחלת ITP) יכולים לקבל אחת משתי תרופות יקרות שעוזרות מאוד למחלתם אך ורק בתנאי שהם עברו קודם לכן טיפולים תרופתיים אחרים וניתוח להסרת הטחול שמסייע אצל מקצת החולים להפסקת התופעות הקשות של הרס מערכת הדם. 

העיוורון של ועדת סל התרופות / פרשנות

ככל הידוע, זו התרופה היחידה בסל התרופות הישראלי שמותנית בכריתה של איבר בריא בגוף, ועכשיו עמותת החולים, רופאים בכירים וחברות התרופות מחדשות את המאבק לביטול התנאי הפוגעני ביותר לקבלת התרופה - כריתה מלאה של הטחול שמגן על הגוף מפני חיידקים וזיהומים.

דרך ייסורים קשה

המאבק המתחדש, הנחשף כאן בראשונה, חושף גם את העוול הקשה לחולים במחלה הנדירה: החולים העשירים יותר, שיש להם ביטוחי בריאות פרטיים, מקבלים בארץ את התרופה בלי לעבור את הניתוח עתיר הסיכונים, ויש חולים שנאלצים לעבור דרך ייסורים קשה מאוד מול קופות החולים בבקשה לקבל את התרופה בלי לעבור את הניתוח.

יש גם מקרים שבהם חולים נזקקו לחוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת כירורגית מיוחדת או אפילו המלצות של רבנים שהם לא יכולים לעבור את הניתוח ורק כך הם קיבלו בחלק מהמקרים אישור מיוחד מקופת החולים שלהם. 

מחלת ה־ITP (תרומבוציטופניה חיסונית) היא מחלת דם נדירה הגורמת למערכת החיסון בגוף לתקוף ולהשמיד את מרכיב הטסיות בדם שמסייע במערך קרישת הדם. התוצאה היא שהגוף של החולה מתקשה מאוד לעצור דימומים פנימיים או חיצוניים, והחולים נתונים בכל רגע לסכנה קשה של דימום מסיבי ולאובדן חיים. על פי ההערכות בישראל כ־150 חולים במחלה זו.

מסיבת עיתונאים להצגת ועדת סל הבריאות // צילום: אורן בן חקון 

זו השנה החמישית שהחולים ורופאים בכירים מבקשים מוועדת סל התרופות לבטל את תנאי ביצוע הניתוח לקבלת התרופות, אבל הפעם יש גם מידע שבמרבית מדינות המערב, כולל בביטוחי הבריאות בארה"ב ובמסגרת מערכות הבריאות הציבוריות בגרמניה, בצרפת ובאיטליה, כבר בוטל תנאי זה לאחר שמחקרים רפואיים רבים הראו שגם לאחר כריתת טחול יש חולים רבים, יותר ממחציתם, שעדיין זקוקים לתרופות אלה. התרופות עוזרות 90% יותר מאשר כריתת הטחול, וכריתת הטחול מלווה לעיתים בסיכונים עד סיכונים קשים. 

ההמלצה הרפואית המקובלת היום במערב היא לתת לרופאים להחליט ולהמליץ על הטיפול הרפואי ולא לקבוע זאת כתנאי מוחלט תקציבי־ביורוקרטי של משרד הבריאות ללא קשר למצבו של כל חולה בנפרד.

"מתחננת לתרופה"

שתי התרופות שנועדו לטיפול במחלה הן תרופת האנפלייט (NPLATE) שניתנת בזריקה שמיוצרת על ידי חברת אמג'ן ומיובאת לארץ על ידי חברת מדיסון ותרופת הרבולייד (REVOLADE) שניתנת בכדורים שמיוצרת על ידי ענקית התרופות השוויצרית נוברטיס. 

התרופות מעודדות גדילה של טסיות מח העצם, ובדיוני ועדת הסל בשנה שעברה הוערכה תוספת התקציב עבור ביטול הניתוח כתנאי לקבלת התרופה בכ־13 מיליונים שקלים בשנה לכ־145 חולים, כ־100 אלף שקלים בשנה לכל חולה.

אחת החולות שמתמודדות עם המחלה היא יעל דבירי צ'יסמרו, בת 29 מקריית אונו, שמבקשת זה כמה חודשים מקופת חולים מכבי שבה היא חברה, אישור למתן התרופה ללא ביצוע ניתוח כריתת הטחול. דבירי נאבקת כבר ממאי השנה לקבל מהקופה את אחת התרופות היקרות במקום לעבור כריתת טחול, וזאת לאחר שהרופאה המטפלת בה בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר קבעה כי מצבה הרפואי ובעבודתה כגננת היא חשופה מאוד לסיבוכים ולזיהומים לאחר כריתת טחול. ואולם, עד עתה הקופה חזרה וסירבה לבקשותיה, בין היתר בנימוק שהיא לא עברה את הניתוח.

יעל תושבת קריית אונו, נשואה ואם לתינוק בן שנה, "ממש מתחננת לקבל את התרופה לאחר שתרופות הסטרואידים שניתנות למחלה גרמו לי לתופעות לוואי מאוד קשות. אני לא יכולה להסיר את הטחול, וממש מבקשת עזרה לייצב את מצבי כדי שאוכל לצאת מסכנת חיים". 

מקופת החולים מכבי נמסר בתגובה רק כך: "אנחנו פועלים בהתאם להגדרות סל הבריאות".

ועדת סל התרופות מתכוננת להתכנס ביום ראשון הקרוב כדי להמשיך לדון במאות הבקשות שהוגשו לוועדה, ולקראת דיוני הוועדה כתבו אליה ראשי העמותה לחולי ITP בישראל, לירון להב ומיכל וינוגרד, כי "אין זה אתי לדרוש ממטופל לעבור כריתת טחול רק בשל מניעים כלכליים, וכיוון שכריתת טחול הינה הליך בלתי הפיך עם השלכות רפואיות קשות על המטופל יש למצות קודם טיפולים אחרים". 

להב ווינוגרד אמרו עוד ל"ישראל היום" כי "אין בארץ תרופה נוספת שמתנים את קבלתה בכריתת איבר בריא, ואנו מתקשות להשלים עם המצב שלפיו בישראל ב־2019 החולים מופלים בקבלת הטיפול המיטבי עבורם בניגוד לכל ההנחיות הבינלאומיות ובגלל שיקול כלכלי נאלצים להסכים לכריתת איבר חיוני ובריא מגופם. גישה זו אינה אתית, לא מקובלת במדינות אירופה וארה"ב ויוצרת חוסר שוויון קשה בין החולים".

איגוד הרופאים ההמטולוגים העוסקים במערכת תאי הדם המליצו השנה לוועדה בדירוג הגבוה והחשוב ביותר מבחינתם, ששתי התרופות יכללו בסל ללא התניה של הניתוח לכריתת הטחול. בפני ועדת הסל המליצו גם ארבעה רופאים המטולוגים בכירים לבטל את ההתניה של ניתוח הכריתה בקבלת התרופה, מאחר שהניתוח שהוא בלתי הפיך גורם אצל חלק מהחולים לסיכונים קשים להידבקות בזיהומים מסכני חיים, וכי אצל חלק ניכר מהחולים, כ־40%, המחלה בכלל חוזרת גם לאחר ולמרות הניתוח. 

הוועדה תדון בבקשות

הרב יובל שרלו, ראש תחום האתיקה בארגון רבני צהר, חבר לשעבר בוועדת סל התרופות וחבר כיום בועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני אדם במשרד הבריאות, אמר ל"ישראל היום" כי "הכלל היסודי ברפואה הוא 'אל תגרום נזק', ולא צריך להיות רופא דגול כדי להבין שכריתת טחול גורמת נזק, ועצם העבודה שמתנים קבלת תרופה בגרימת נזק גופני נראית מוזרה מאוד וכדי להצדיק אותה צריכים להיות מצבים מאוד־מאוד קיצוניים".

"ברור שבוועדת הסל יש תהליך של תעדוף תרופות, ויש מקרים שבהם חולים יקבלו תרופה קצת פחות טובה ואז תרופה חדשה ויקרה תידחה מהסל, אבל במקרה זה כריתת טחול נראית פעולה מאוד אלימה שכדי להצדיק אותה צריך מצב מאוד קיצוני. 

אני אמנם לא רופא, אבל אני יכול לתבוע מעולם הרפואה שינמקו מדוע לא לבטל את כריתת הטחול כתנאי לקבלת תרופה, וכל עוד הם לא עשו את זה צריך לקדם את התרופה ולבטל את התנאי הזה של ניתוח לכריתת הטחול".

מוועדת סל התרופות נמסר כי "השנה הוגשו למעלה מ־900 בקשות להוספת תרופות וטכנולוגיות רפואיות לסל ותקציב הוועדה טרם נקבע. שתי התרופות המדוברות מצוינות ברשימת הבקשות ואמורות לעלות לדיוני הוועדה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו