לאחר הניצחון על לטביה בטרנר, יצאו שחקני נבחרת ישראל דרך המיקס־זון (אזור הראיונות). חלקם התעלמו מהתקשורת, אחרים עצרו להתראיין ורק אחד נעצר אצל הדובר איתן דותן. היה זה הקשר הצעיר עילאי אלמקייס שהגיע מהופנהיים, וכפי שהורגל במועדון הגרמני, אינו מתראיין בלי אישור ותדרוך קצר.
אלמקייס צריך להתרגל. לפני קצת יותר משנתיים בראיון ראשון ל"ישראל היום" הוא יצא מהאלמוניות. כבר אז סומן בגרמניה כהבטחה גדולה, ובתחילת העונה הזו עלה לקבוצה הבוגרת מהבונדסליגה, תוך כדי שמועדונים גדולים באירופה, שבהם מנצ'סטר סיטי, באיירן מינכן ודורטמונד, בעקבותיו.
"ברמה האישית אני בוגר יותר, אבל עדיין לומד בכל אימון ורוצה להשתפר", אמר אלמקייס בן ה־19 ל"ישראל היום" יממה לאחר טבילת האש הראשונה בנבחרת ישראל תחת אנדי הרצוג, "בכל שנה בהופנהיים אני מרגיש התקדמות, ועכשיו המטרה היא להשתלב בבוגרים. אני מתאמן עם הבוגרים, משחק בקבוצת המילואים ועובד קשה מאוד כדי להתקדם".
הופתעת מכך ששיחקת כבר בזימון הראשון שלך לנבחרת הבוגרת?
"קיוויתי לשחק, ואני שמח מאוד שקיבלתי את ההזדמנות. זה אומר שעכשיו אני צריך לחזור לקבוצה ולעבוד קשה על הזימון הבא. בכל פעם שיקראו לי לנבחרת ישראל אגיע בשמחה. קיבלו אותי יפה מאוד בנבחרת, גם הצוות וגם השחקנים. היתה לי הרגשה טובה מהרגע הראשון".
הרבה אנשים הרימו גבה כשקיבלת את הזימון, הרגשת את זה?
"לא ממש. התרגשתי מאוד לקבל את הזימון. הייתי עם אבא שלי כשקיבלנו את ההודעה ומהר עזבנו הכל והלכנו לארוז מזוודה בדרך לאוסטריה. חשבנו אם לעשות את יום הכיפורים בשטרסבורג או לבקר בארץ, אבל אחרי שקיבלנו את הההודעה מהנבחרת הכל השתנה. הגעתי לווינה ואבא שלי המשיך לשטרסבורג ליום כיפור. הוא הגיע ביום המשחק מול אוסטריה וקיווה שאשחק. הוא לא ויתר וטס איתי גם למשחק מול לטביה. הוא מלווה אותי בכל מקום, אני שמח שהוא היה גאה בי".
דאבור עם עילאי אלמקייס בהופעת הבכורה. עתיד ורוד // צילום: אלן שיבר
אביך דודו הוא האיש הכי קרוב אליך בגרמניה. הוא לא מפספס שום טיסה?
"לא טיסה ולא נסיעה למשחקים. הוא מגיע לכל מקום, דואג, שואל ומתעניין, אבל בסוף יודע שאקבל את ההחלטות הנכונות. הוא שם לייעץ ולתמוך, וגם אמא שלי לימור עושה הכל מהארץ. אנחנו עדיין חיים יחד בהופנהיים. עכשיו קל יותר, כי אני מדבר גרמנית שוטפת ברמת שפת אם, וגם אבא למד".
אתה מאמין שתוכל להשתלב בקבוצה הבוגרת של הופנהיים?
"זאת השאיפה. אף אחד לא ייתן לי את המקום סתם כך. כדי להיות שחקן בבונדסליגה צריך להוכיח בכל אימון שאתה ראוי לכך. זה מה שאני מנסה לעשות ומאמין שגם אצליח".
"אני פטריוט גדול"
כאמור, בתחילת העונה עלה אלמקייס לבוגרים של הופנהיים. המאמן אלפרד שרוידר הבהיר מייד כי הכישרון הישראלי ימשיך בקבוצה הבוגרת ואף העניק לו לא מעט דקות משחק במשחקי ההכנה, כולל בהתמודדות מול סביליה של מונאס דאבור. שם צפה בו מאמן הנבחרת אנדי הרצוג, שהבין מייד כי מדובר בכישרון גדול.
עילאי אלמקייס. "אני לא שולט בכותרות" // צילום: אלן שיבר
היתה התעניינות מצד מועדונים כמו מנצ'סטר סיטי, באיירן מינכן ודורטמונד. לא חשבת לעבור כבר עכשיו למועדון גדול?
"אני כרגע תחת חוזה בהופנהיים ומתרכז רק בקבוצה. זה מחמיא, אבל אני לא שולט בכותרות".
מסמנים אותך ואת מנור סולומון ככאלה שיכולים להוביל את הנבחרת בעתיד, אתה חושב שזה אפשרי?
"אתה מדבר על מטרות רחוקות, וכדי להגיע למטרה הרחוקה צריך קודם כל להשיג את המטרות הקרובות - להיות שחקן בונדסליגה, להשתפר מקצועית, להיות שחקן טוב יותר. ברור שאני מאמין בעצמי ויודע שאני מסוגל להכל, אבל כלום לא יבוא לי בקלות, רק דרך עבודה קשה".
אי אפשר בלי מילה על השירות הצבאי. קיבלת פטור משירות כי עזבת את הארץ בגיל 14, לא חששת מהתגובות בישראל?
"אני פטריוט גדול של המדינה ולא שוכח מאיפה באתי. אני נחשב לבן מהגרים בגרמניה ולכן קיבלתי פטור. עזבתי בגיל צעיר מאוד, ואם יבוא יום שאשוב לישראל ואצטרך לשרת את המדינה, אעשה זאת בשמחה. אני אוהב את המדינה ואת הנבחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
