פרקליטו של הקאנון

הרולד בלום, שנפטר בגיל 89, נחשב לאחר ממבקרי הספרות הדומיננטיים בארה"ב • בלום הגן על הקאנון המערבי מפני גישות רב-תרבויותיות, פמיניסטיות ופוסט קולוניאליות • פרידה

צילום: GettyImages // לשבש את "המשורר האב". הרולד בלום

ביום שני, 14/10, נפטר הרולד בלום, בן 89, ממבקרי הספרות הדומיננטיים בארה"ב. בלום היה מ"שומרי הסף" של הקאנון המערבי והגן עליו מפני גישות רב־תרבותיות, פמיניסטיות ופוסט־קולוניאליות, שהביאו בעשורים האחרונים לפתיחה של לימודי התרבות במערכות החינוך האמריקניות אל תרבויות ולשונות לא־מערביות מהמזרח (הקרוב והרחוק) ומהדרום (אפריקה ודרום אמריקה), וכן יצירות של יוצרים שנדחו אל מחוץ לקאנון המערבי (נשים ומיעוטים אחרים). 

כנגד גישות אלה החזיק בלום - שהיה מומחה לשייקספיר ולספרות אנגלית רומנטית - בתפיסת עליונותו של הקאנון המערבי. הוא טען בראיונות לעיתונות שלימודי הספרות באקדמיה האמריקנית הוחלפו בידי לימודי תרבות, שהם לדעתו "לא מלומדים ולא תרבותיים". 

ספרו המפורסם ביותר הוא "חרדת ההשפעה", משנת 1973 (ראה אור בעברית בהוצאת רסלינג, 2008), שבו מציג בלום תיאוריה פסיכולוגית־פרוידיאנית של ההתפתחות הספרותית: הוא מראה, דרך סדרה של דוגמאות קאנוניות, כיצד המשורר הצעיר מפלס את דרכו מתוך מאבק בהשפעתו המשתקת־כמעט של משורר אחר שהוא בבחינת "אביו" הפואטי. כמו הילד בתיאוריה הפרוידיאנית, הנאבק באביו וחותר תחתיו מתוך הנחה שאם לא יעשה כן אביו יסרס אותו, גם המשורר נאבק בהשפעתו של משורר גדול כדי לא להיאלם. כדי להתגבר על צילו המסרס של המשורר הגדול, על המשורר הצעיר לצייר אותו בדמות מעוותת, מתוך פרשנות מוטעית (misreading) של שירתו; רק כך יכול המשורר להשתחרר מהצל המאיים של המשורר הקודם לו. בשירה העברית נהוג לחשוב על היחסים בין נתן זך ונתן אלתרמן לפי תבנית זאת.  

הכתיבה של בלום - העמוסה בציטוטים וברמזים ליצירותיהם של "המאסטרים הגדולים" - מממשת גם בלשונה את המרחב ה"משפחתי" שעליו כותב בלום, כמו גם את גבולותיו הברורים. ככל שלתיאוריה של "חרדת ההשפעה" היתה השפעה עצומה במחשבה על התפתחויות ספרותיות, לא רק בשירה אלא גם בפרוזה, היו לה גם מבקרים רבים. תיאורטיקניות פמיניסטיות כמו סנדרה גילברט וסוזן גובאר טענו כי התהליך שבלום מתאר לא נכון לגבי כתיבה של נשים, כיוון שהמבנה האדיפלי לא חל על הילדה באותו אופן שהוא חל על הילד. לטענתן, נשים כותבות סבלו מ"חרדת היצירה", שהיא משתקת בהרבה מ"חרדת ההשפעה", כי הן הטילו ספק בעצם יכולתן לכתוב, והיו זקוקות לדמויות סמכותיות של נשים כדי לשאוב מהן לגיטימציה. 

בלום נולד ב־1930 בבית יהודי בשכונת הברונקס בניו יורק. הוא דיבר יידיש, קרא עברית והתחיל ללמוד אנגלית רק בגיל 6. הוא למד לתואר ראשון באוניברסיטת קורנל והיה תלמידו של חוקר הספרות האגדי מ"ה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר