"אל קמינו": תוספת מיותרת לסדרת מופת

אם תשאלו את חיים הכט, הוא ישמח להסביר לכם באמצעות תנועות ידיים מוגזמות כי אין שום צורך לתקן משהו שאיננו שבור. כדי לצאת צדיק, כדאי מלכתחילה שלא להיכנס לסמטוחה הזאת. לכן, אם במקרה יצרת סדרת טלוויזיה שיש המגדירים אותה כיצירת אמנות הקרובה לשלמות, "שובר שורות", אז למה להרוס?

• דרישה מרוטרדם: שתפו את פלשתין באירוויזיון

• "בוחרים במשפחה" נגד שקע ותקע

• אלירז בנה סוכה, אילנית עשתה לו שיימינג

לא קשה לאתר אנשים ודירוגים שונים שהגדירו את "שובר שורות", שהסתיימה לפני שש שנים, כסדרת הטלוויזיה הטובה בכל הזמנים. היא לא. אבל היא כן לבטח בין חמש הגדולות ביותר. היוצר וינס גיליגאן בנה אנטי-גיבור החוצה את הקווים ועובר תהליך היפוך – מאדם טוב ותמים לטיפוס מרושע ואכזר, מורה לכימיה עם מחלה סופנית שמתחיל לסחור בסמים. הוא פיזר מקרי מוות בעזרת מדע וכימיה, ניהל מלחמות קרטלים עוצרות נשימה ואפילו רצח זבוב טורדני, וכך יצר סדרה שבעת שידורה היתה לתופעה בינלאומית.

"שובר שורות" היתה איכותית, פשוטה, מוגזמת ומשפיעה. היא גם הולידה סדרת ספין-אוף, "סמוך על סול", שממציאה את העולם שקדם לסדרה, ובסוף השבוע שחררה נטפליקס את "אל קמינו" – סרט באורך מלא המתעד את ההתרחשויות לאחר סיום עלילת הסדרה. ככה הגענו למצב שבו סדרה שהתפרסמה בזכות הרעיון לעצב את הטלוויזיה לכדי יצירה קולנועית – עם דגש על חלקים "אמנותיים", צילומים עוצמתיים, מונטאז'ים וכד' – אשכרה הפיקה סרט באורך מלא שמשודר באתר סטרימינג, ממש כמו פרק ארוך של סדרת טלוויזיה. למה? כי היא יכולה.

למה? כי אפשר // צילום: מתוך "אל קמינו"

התוספת שלא תופסת

(זהירות, ספוילרים) מדוע בעצם אנחנו צריכים את "אל קמינו"? בסופן של 122 דקות עם הרבה נופים מדבריים תוצרת אלבקרקי, בלי הייזנברג וללא ראש כרות על גב של צב, קיבלנו תוספת זניחה ומיותרת לסדרת המופת. אם לא הקדשתם 62 שעות כדי לצפות בכל העונות של "שובר שורות", אין שום סיכוי שתשרדו את "אל קמינו" או שתבינו את העלילה והמחוות הקטנות שיועדו למעריצים.

שברולט אל קמינו מודל 1978 זו המכונית בה נמלט בשאגה ג'סי פינקמן בפרק הסיום של "שובר שורות" (אופס, ספוילרים ביצ'ס). הוא ברח מהמוות. הוא נמלט מהמשטרה. הוא ברח מהנאצים שהחזיקו אותו בשבי כדי שיבשל עבורם קריסטל מת'. הוא ברח מוולטר וויט שקיפח את חייו למענו אחרי שסיבך את חייו במשך חמש עונות. 

פינקמן, מי שהיה תלמידו של וויט, ברח אז אל הלא נודע. כעת "אל קמינו" חושפת בקטנה מה עבר עליו, אבל לא מספרת יותר מדי. פלאשבקים רבים מלווים את הסרט, מג'סיקה ג'ונס האקסית המיתולוגית ועד וויט עצמו, בעוד דמויות חביבות כמו באדג'ר, סקיני פיט, טוד, ג'ו הזקן ואפילו מוכר שואבי האבק הנשכח (השחקן רוברט פורסטר, שהלך לעולמו ביום שבו יצא הסרט), עוזרות לג'סי לקדם קלות את העלילה.

סוף טוב, וזהו // צילום: מתוך "אל קמינו"

המשך שעומד במקום

הכי מתבקש לומר ש"אל קמינו" היא הסוף שמעריצי "שובר שורות" אף פעם לא קיבלו. מין נספח, שמשלים קווי עלילה משניים שלא נסגרו הרמטית בסדרה המקורית. ובאמת, ג'סי פינקמן, אולי הדמות האהובה ביותר בקרב הצופים, לא לגמרי קיבל סוף שמצדיק את מעמדו. הוא נפרד בסוף פתוח.

הבעיה היא שגם אחרי "אל קמינו", שעשויה היטב ובהצלחה בדיוק כמו הסדרה המקורית, הסיפור של ג'סי לא מתקדם הרבה לעומת הנקודה שבה עזבנו אותו בפעם שעברה. הקצוות נסגרו כפי שהיינו מדמיינים שייסגרו, ובכלל לא ברור מדוע דווקא הסוף האופטימי והמחודש שזכינו לו הפעם ראוי יותר לנעול את הסיפור שהתחיל בקרוואן במדבר באלבקרקי, בתחתונים ומסכת גז, לפני כמעט 12 שנה.

• לידיעת אופירה: אייל גולן סולח לך

• "הנערים": אין צד צודק, אין צד מנצח

• פייק ניוז: השמועות שאין עליהן מחילה

• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו