ב־2007 נפרד הנשיא ז'אק שיראק מארמון האליזה עם הצהרה כנה ואמיתית לאומה הצרפתית: "אני אוהב אתכם". אמר והתכוון.
שיראק אולי הנשיא האותנטי האחרון של העולם הישן. הוא היה אהוב על אוהדיו ושנוא על שונאיו באותה מידה. את שיראק אוהבים או שונאים. כך כשהיה ראש עיריית פריז, כך כשהיה ראש ממשלה וכך כשהיה נשיא בשתי קדנציות.
שיראק היה לחלק בלתי נפרד מחיי העיתונאיים, עת כיהנתי כשליח ידיעות אחרונות בפריז. הייתי חלק מאגודת העיתונאים הנשיאותית, והצטרפתי אליו לנסיעות רבות. תמיד היה לו זמן לבדיחה, ללחיצת יד, הוא תמיד שאל על המשפחה. היה בו חום אמיתי, למרות שהוא היה "רוצח פוליטי". כמה פעמים הצליח לחזור מהקבר הפוליטי אחרי שנבגד על ידי חברי מפלגתו. את הדרך לצמרת וההישארות בצמרת עשה בזכות הקשר הישיר בינו לבין קהלו. והוא עשה זאת ללא רשתות חברתיות אלא בזכות מפגשים "לא נגמרים" בכל סלון ובכל תערוכה. כל צרפתי הרגיש הכי חשוב בעולם כששיראק לחץ את ידו.
שיראק ריגש אותי מאוד פעמיים, ועצבן אותי מאוד פעם אחת. פעמיים כאשר בשנת 95', באחת ההחלטות הנשיאותיות הראשונות שלו, הוא הכיר בפשעי וישי (אחריותה של צרפת לפשעי וישי, דבר שהנשיא מיטראן סירב לעשות 14 שנה), וב־2003, כאשר הקים ועדה שתהדק את יחסי ישראל־צרפת בלי קשר לסכסוך הישראלי־פלשתיני.
נשיא צרפת המנוח, ז'אק שיראק // צילום: רויטרס
הוא עצבן אותי ב־96' כאשר בעת ביקורו בירושלים הוא דרש לשוב למטוסו מאחר שסבר כי אנשי הביטחון הישראלים מונעים ממנו להתחכך עם הקהל הערבי שבא לחבק אותו. שיראק היה מאוד פרו־יהודי, אך ביקר קשות את מדיניות ישראל.
הוא העריץ את היהודים. לא אשכח כיצד קבוצה של כתבים, ובהם ניצן הורוביץ, מצאנו את עצמנו בארמון האליזה מתארחים אצלו בעודנו מלווים ברב של חב"ד, הרב יוסף פבזנר, ומניחים תפילין אל מול היועצים ורוקדים ושרים עם שיראק.
הוא האמין בשלום תמורת שטחים, והתקשה לקבל ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, אבל היה הראשון לברך על הריבונות היהודית בעולמנו.
שיראק נהג בכבוד בכתבים הישראלים בפריז. ב־93', ערב נסיעתי לטהרן (ביקור ראשון של עיתונאי ישראלי שם), הוא הזמין אותי לארוחת ערב רשמית עם הנשיא מובארק. ערב בלתי נשכח. שיראק, מובארק ועיתונאי ישראלי צעיר מדברים שלום. סיפרתי ליועצת שלו, קולונה, בהמשך הערב, כי אני טס לאיראן למחרת. היא רמזה לי שאם תהיה בעיה, שיראק תמיד יעזור. מרכיב חשוב בעולם של אתמול נפרד מאיתנו. לא פלא שאני מתגעגע לשיראק מאוד.
האיש שעבורו הבוחר היה איש או אישה ולא אמצעי. "אני אוהב אתכם", אמר שיראק כשנפרד ב־2007. "אנחנו אוהבים אותך", ענתה לו צרפת אתמול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו