המלצת המשטרה להעמיד לדין את עו"ד אפי נוה בפרשייה המכונה "מין תמורת מינוי" ממחישה שוב את הבעיות הקשות הקיימות במבנה הנוכחי של לשכת עורכי הדין והכוח הרב המופקד בידי העומד בראשה. אמת, יו"ר הלשכה האחרון אפי נוה נחשד בפרשה חמורה, שספק אם היתה כמותה בהיסטוריה של מינוי השופטים בישראל. אך לצד זאת הדעת נותנת ש"עסקאות", "דילים" והטבות הדדיות עמדו ברקע מגוון החלטות לשכת עורכי הדין בעבר, גם כאלו הנוגעות למינויים.
חשוב להזכיר: עצם מתכונת ההפעלה הנוכחית של לשכת עורכי הדין נגועה בניגוד עניינים מובנה, בלי קשר לזהות העומדים בראשה. ללשכת עורכי הדין שני נציגים מתוך תשעה בוועדה למינוי שופטים. זהו כוח משמעותי ורב. הוועדה הזו דנה כמובן במינוי שופטים לערכאות השונות, אך חשוב יותר - היא גם דנה בקידום שופטים מהשלום למחוזי ומשם לעליון. המשמעות היא שהשופטים במערכת תלויים בכל שלב ושלב של הקריירה שלהם בפוליטיקה של הלשכה ובהחלטות שיקבלו נציגיה בוועדה.
השופטת אתי כרייף // צילום: אתר בתי המשפט
ללשכת עורכי הדין ממשק בעייתי גם עם הפוליטיקה. מעבר למהלכים הפוליטיים שניהלה הלשכה בתקופת נוה, בחיבור עם שרת המשפטים שקד וביצירת בסיס פוליטי בתוך הבית היהודי, הלשכה מעורבת באופן ישיר בחקיקה. בשבתה כ"לובי" מקצועי, לנציגי הלשכה יש גישה מיוחדת למחוקקים ולמשרדי הממשלה. תחת נוה, גם הפעילות הזו התגברה. ב־2016 הקימה הלשכה משרד קבוע בכנסת, שעובדיו הרחיבו את טווח השפעתם בשלל נימוקים אידיאולוגיים ו"חברתיים". הגוף הזה, היושב בתפר שבין עולם העסקים למערכת המשפט והפוליטיקה, מחזיק בכוח חזק מדי. פרשיות אפי נוה ממחישות זאת יותר מכל: הלשכה חייבת לעבור רפורמה מקיפה, יש להגביל את כוחה במינוי שופטים ובעיצוב החקיקה, לפרק את המונופול שלה על מקצוע עריכת הדין, ולהחזיר את אמון הציבור במערכת. תהא אשר תהא זהותה, לממשלה הבאה יש כאן משימה חשובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
