ישראל ירדה מקום אחד בדירוג החופש הכלכלי - כך עולה מהדו"ח השנתי שפורסם על ידי מכון ירושלים לחקר שווקים בשיתוף מכון פרייזר בקנדה.
על פי הדו"ח, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, ישראל מדורגת במקום 38 מתוך 162 מדינות וטריטוריות הכלולות בדירוג החופש הכלכלי בעולם, ירידה של מקום אחד מאז פרסום הדו"ח הקודם.
הציון שאותו מקבלת ישראל במדד הוא 7.53 מתוך 10, נמוך יותר מהממוצע במדינות ה־OECD. המדינות שמובילות את הרשימה הן הונג קונג וסינגפור, בעוד ניו זילנד, שווייץ, ארה"ב, אירלנד, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ומאוריציוס סוגרות את העשירייה הראשונה. המדינות בעלות החופש הכלכלי הנמוך ביותר הן עיראק, מצרים, סוריה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, סודאן, לוב וונצואלה, שסוגרת את הרשימה.
המדד פורסם בימים האחרונים והוא מבוסס על נתוני 2017 - השנה האחרונה שיש לגביה נתונים זמינים. במדד נכללות חמש קטגוריות עיקריות: גודל הממשלה (כלומר הוצאות ציבוריות), זכות הקניין ומערכת המשפט, יציבות המטבע וזמינות האשראי, חופש סחר בינלאומי ורגולציה.
ישראל מצטיינת בזמינות לכסף וביציבות, עם ציון 9.38, ורושמת מאזן טוב בסוגיית חופש סחר בינלאומי. המרכיבים הבעייתיים ביותר הם גודל הממשלה, היבט שבו מדורגת ישראל במקום ה־82 עם ציון 6.47, כלומר, המגזר הציבורי מנופח מדי. עם זאת, ניכר שיפור עקבי בקטגוריה זו, לאחר שב־1980 המשק נשלט כמעט כולו על ידי הממשלה, ולכן ישראל זכתה לציון נמוך במיוחד (2.33). ב־2015 המדד עמד על 6.31. בתחום מערכת המשפט וזכות הקניין רושמת ישראל ציון 6.2, ותת־הקטגוריות החלשות ביותר הן מעורבות הצבא בשלטון החוק ובפוליטיקה, אכיפת חוזים ומידת האמון שהציבור רוחש למשטרה. במדד הרגולציה מדורגת ישראל במקום ה־62, והתקנות הגרועות ביותר הן של שוק העבודה, שבהן ישראל מדורגת במקום ה־121. המשמעות היא שרק ב־41 מדינות וישויות בעולם שוק העבודה פחות חופשי מאשר בישראל.
ככלל, רמות גבוהות של חופש כלכלי מתורגמות לשגשוג ולרווחה כלכלית בקרב האזרחים. בשנת 2017, למשל, עמד התוצר לנפש במדינות הרבעון העליון של החופש הכלכלי על 36.7 אלף דולר בשנה - פי שישה מבמדינות ברבעון התחתון. בהתאמה, שיעורי העוני הקיצוני (1.9 דולרים ליום) במדינות בעלות החופש הכלכלי הרב ביותר עומד על 1.8% בלבד, לעומת 27.2% במדינות הלא חופשיות.
קורין פרנטי, מנכ"לית מכון ירושלים לחקר שווקים, אומרת ל"ישראל היום" כי "הממשלה הבאה צריכה להתמקד בעיקר בהסרת חסמי רגולציה ובהקטנת מעורבות הממשלה במשק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
