הפרק האהוב עליי בחברים הוא זה שג'ייסון אלכסנדר מתארח בו ("זה שבו רוזיטה מתה"). מדובר בפרק מצחיק באמת, יש בו עלילה מופרכת כמיטב המסורת של הסדרה (בין היתר ג'ואי מאמין שהכורסה שלו "נרפאה" ואנחנו מאמינים שהדמות שהוא מייצג אמיתית), שניים-שלושה גאגים בלתי נשכחים, כולם באינטראקציה בין פיבי ל"ארל" (אלכסנדר), ובעיקר, ג'ורג' מ"סיינפלד" מתארח בו.
בואו להצביע לפרק הכי טוב של "חברים"!
לא, אני לא האיש של "סיינפלד" שנדחף פה לחגיגה, אני דווקא מחבב את "חברים". אי שם בשנות התשעים האמצעיות אפילו קניתי חולצה של "חברים" בחנות של טאוור רקורדס ז"ל בלונדון, אבל אחרי שהיחסים הרומנטיים הנמרחים של כל הדמויות בסדרה התחילו להביא לי עצבים הפכתי אותה לחולצת בית.
אחר כך הגיעו שנים בהן הכרזתי שהסדרה צדקנית, שטחית ונטולת אמינות מינימלית אפילו עבור סיטקום, אבל אז, באחד הלופים האינסופיים של שידור הסדרה (אל תפספסו את ספיישל "חברים" בערוץ הקומדיה של הוט בשבת, הוא צפוי להסתיים ב-27.11.16649, שעה 18:15, זמן בין-גלקטי משוערך), נתפסתי לפרק הזה עם ג'ייסון אלכסנדר. סביר להניח שאם לא הוא, הייתי ממהר כהרגלי לזפזפ בבהלה.
• כל הנתונים הכי מעניינים על "חברים"
אבל יצא שנשארתי לבהות קצת בפרק, ופתאום אפילו מצאתי את עצמי נהנה מ"חברים" אחרי שנים. נכון, הפרק היה צדקני, שטחי וחסר אמינות, אבל הוא היה מצחיק. מאוד מצחיק. ואין שום סיבה שזה לבד לא יהיה מספיק.
מאז חזרתי להיתקע מדי פעם מול "חברים". אז נכון שכבר לא אקנה שוב חולצה של הסדרה, אפילו לא בשביל הבית, אבל אני יכול ליהנות מהם בלי לחוש שום רגשות אשם. "סיינפלד" היא סדרה על כלום ועל הכל, אבל "חברים" היא סדרה בהחלט מצחיקה, וגם ציניקנים מרירים רשאים ליהנות ממנה. עזבו אתכם מלבחור צד, זה לא ירדנה נגד עפרה וזה באמת מתחיל לעייף. דיס פרעצעל איז מייקינג מי ת'ירסטי.
• לכל הכתבות בפרויקט "חברים"
• גנץ אצל אופירה וברקו: "ראש הממשלה הבא?"
• או מיי גאד: כך נראית היום ג'אניס מ"חברים"
• 25 שנה ל"חברים": פרויקט מיוחד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
