נטע, גיבורת "עגלות"- ספר ביכוריה של טל בדיחי, היא מושבניקית בשנות העשרים לחייה שנוסעת לארה"ב כדי לעבוד בדוכני מכירה של מוצרים קוסמטיים. בתחילה, הכל זר וחדש עבורה - השטחים החקלאיים מתחלפים בנופו של הקניון, היא רחוקה מאביה ומאחיה, והזוגיות שלה עם עודד, אותו היא מכירה עוד מילדותם, מגיעה לסיומה, ואילו אחד מהקולגות שלה ושותפיה לדירה הופך למושא תשוקתה.
• גנץ אצל אופירה וברקו: "ראש הממשלה הבא?"
• או מיי גאד: כך נראית היום ג'אניס מ"חברים"
• 25 שנה ל"חברים": פרויקט מיוחד
העיסוק במכירות הופך את נטע, המגיעה מבית בו חינוך, ערבות הדדית, יושר והגינות הם ערכי יסוד, למי שעוסקת במרדף אחר כסף, רואה לנגד עיניה רק הצלחה ומכירות, ומשקרת על מנת להשיג את מבוקשה, לפעמים תוך כדי ניצול רגשותיהם של הקונים ופגיעה במקומות הכאובים ביותר שלהם. ככל שהיא מסתגלת למציאות חייה החדשה, והכל סביבה הופך מוכר וקרוב, היא נאלצת להתמודד עם כך שהיא הופכת זרה לעצמה.
על אף שנטע מפוכחת ומודעת לשינויים החלים בה ולגבולות המוסר שהיא חוצה פעם אחר פעם, היא מנסה לשכנע את עצמה ואת משפחתה שיש צידוק לשקרים ולמכירות בסכומי עתק. לא רק הכסף שמניע את נטע ואת חבריה לשקר או לנקוט בערמומיות, אלו גם התחרות, ההשוואה והפומביות – כולם יודעים כמה הרווחת, וההנהלה מדרבנת אותך להצליח יותר מהאחרים. אתה נמדד במכירות, ולא בשום דבר אחר, ואתה מצטמצם לאיש מכירות – מוצלח או לא. כל מה שלא רלוונטי למכירה – נשאר בצד.
"רציתי להגיד לה שהיא תנסה להסביר לאנשים בחוץ מה עובר עליה כאן, אבל אין סיכוי שמישהו יצליח להבין אפילו חצי. להמליץ לה שתרפה מהפרשי השעות עם הארץ, שאם תדבר איתם כל שעה היא תרגיש בודדה אפילו יותר. רציתי לתאר לה את המקום המדויק בגוף שממריא כשמגהצים ללקוח את האשראי, את הסיגריה הזאת שאחרי מכירה גדולה שלא משתווה לאף סיגריה שהכרת עד היום", כך מתארת נטע, בדרך המסבירה את המורכבות שבכך, את האופן בו היא פורשת את חסותה על מוכרת חדשה שהגיעה.
האופן בו בדיחי מכניסה את הקורא לעולם העגלות ולעולמה של נטע מרשים, ומן הרגע הראשון מתעוררת סקרנות להבין את העולם הזה, לדעת מהם הכוחות שפועלים בו ולגלות מהם הכללים שנהוגים במסגרתו. הכתיבה קולחת ומאופיינת בקצב מהיר. על אף שבמרכז הספר עיסוק בנושאים טעונים, סגנון הכתיבה קליל, ויש בו שנינות וברק.
• "לינץ' ושקרים": דנית ואליאב מתפוצצים ברשת
• שחר מ"מאסטר שף": "אני טעם נרכש"
הדמויות אמינות, מדברות בשפה יומיומית ודיבורית של אנשים בגילאי העשרים, ובדיחי מצליחה לשקף היטב את התחושה האופיינית לבני הגיל והדור - שכל האפשרויות עדיין פתוחות, ודווקא השפע הוא זה שמבלבל ומקשה על המיקוד. מערכות היחסים בין נטע לבין הקולגות שלה מורכבות ורב-ממדיות, ומעניינת במיוחד זו הנרקמת בינה לבין מעיין, ההופכת לחברה-יריבה.
דבר שבכל זאת מעיב מעט על הקריאה הוא האופן בו מוצגים אנשי המושב, כמעט כמקשה אחת – ערכיים, שורשיים, מבינים היטב את כוחו של כסף אך לא רואים בו מטרה. כולם דומים מדי זה לזה באופן בו הם חושבים, מדברים ופועלים, דבר היוצר ייצוג שיש בו מן הסטריאוטיפ.
דמותה של נטע צפויה לעורר קשת של רגשות אצל הקוראים – יש שיחבבו אותה ואולי אף יזדהו עם הלבטים ועם המאבקים הפנימיים שלה, בשעה שאחרים יגנו את ההתדרדרות המוסרית שהיא עוברת. כך או כך, מדובר בדמות מעניינת ומורכבת.
"עגלות" / טל בדיחי, הוצאת "מודן". 326 ע"מ.
• אופירה לא נחה: "אמון זה כמו נייר"
• גילי נגד אופירה: "אני נגעל ממך"
• אופירה ואייל גולן: הציטוטים הגדולים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
