בית המשפט המחוזי בת"א קבע שגבר סודני יוכלו לקבל מעמד קבע, על אף שחסרים לו ולזוגתו הישראלית המסמכים הנדרשים, זאת בשל היותו של הגבר מבקש מקלט. מדובר בשניים שעברו בהצלחה את המבחנים לכנות הקשר שעורכת רשות האוכלוסין וההגירה. השופטת, ד"ר מיכל אגמון גונן, נתנה החלטה המאשרת לבני הזוג להמשיך בהליך המדורג לצורך קבלת מעמד קבע לבן הזוג הזר, על אף שחסרים לו מסמכים הנדרשים לצורך הליך זה.
"יעל, אזרחית ישראלית מצאה את אהבתה עם גויה, אזרח סודן, והשניים חיים יחד כבני זוג. בני זוג, בין נשואים, ובין שאינם נשואים, כשאחד מהם אזרח ישראלי והשני אזרח זר, עוברים מבחנים לבדיקת כנות הקשר כדי לוודא שאכן מדובר בקשר זוגי אותנטי ולא בקשר למטרות הגירה. לצורך כך נבדקים נתוני בן הזוג הזר, וכן כנות הקשר לאורך מספר שנים. יעל וגויה עברו בהצלחה את המבחנים לכנות הקשר". כך פתחה השופטת אגמון גונן את פסק הדין והוסיפה: "רשות האוכלוסין וההגירה השתכנעה כי מדובר בקשר זוגי אמיתי. למרות זאת, רשות ההגירה אינה מאפשרת לשניים לפתוח בהליך המדורג כדי להסדיר את מעמדו של גויה בישראל. על הגירה, פליטים, אזרחות וחיי משפחה – בכך עוסק הערעור שלפני".
השופטת אגמון גונן עמדה בפסק הדין על הקשיים בהם נתקלים מבקשי המקלט בארץ, לאור העובדה שהטיפול בבקשות המקלט מתעכב שנים רבות. במקרה זה המערער הגיע לארץ בשנת 2007, ומאז לא טופלה בקשתו. השופטת דחתה את טענת רשות האוכלוסין וההגירה כי כיוון שהגיש את הבקשה, כפי שנדרש בשעתו, לנציבות האו"ם לפליטים, וזו לא העבירה את פרטיו לרשות האוכלוסין וההגירה אין לראות בו מבקש מקלט.
חשיבותו המרכזית של פסק הדין, הוא בפרק העוסק "בזכות לחיי משפחה בראי ההגירה בעידן הגלובלי", בו הפנתה השופטת את תשומת הלב לכך שבעידן הגלובלי, יש לתת חשיבות לעקרונות מתחום דיני המשפחה במסגרת דיני ההגירה. השופטת כתבה: "תהליך הגלוביזציה, ניידות גוברת של אנשים בין מדינות לצרכי לימודים, תיירות, ובעיקר הגירה המונית של פליטים ומהגרי עבודה, מגדילים את ההטרוגניות החברתית ומביאים למפגשים בין המהגרים לאזרחי המדינות אליהן מגיעים המהגרים. כדרכו של עולם, במפגשים אלו, נוצרות היכרויות, מתפתחת זוגיות, נהרים ונולדים ילדים, וקמות משפחות. זוגות ומשפחות אלו נמצאים בצומת בין חיי המשפחה לדיני ההגירה. צומת זו בין גלובליזציה, הגירה ומשפחה מעוררת דילמות בין הגנה על זכויות מיעוטים, לבין הצורך הלגיטימי של המדינה לפקח על ההגירה לשטחה, גם לצרכי נישואין, זוגיות והקמת משפחה. בצומת זו מתנגשים הפרטי, הזוגיות האהבה והחיים המשותפים, עם הציבורי."
השופטת אגמון גונן קבעה כי יש להתייחס לדיני ההגירה כאל דיני המשפחה החדשים ולכלול בהם שאלות הנוגעות לזכות לחיי משפחה, הורות, וטובת הילד, הן בפיתוח וגיבוש מדיניות הגירה והן בפרשנות הדין הקיים בדיני הגירה. פרשנות זו צריכה לקחת בחשבון את חשיבות המשפחה ועקרונות יסוד בדיני המשפחה. לאור חשיבות הזכות הבסיסית לחיי משפחה, נקבע כי יש לשלול אותה רק בנסיבות חריגות.
לאור חשיבותה ומרכזיותה של הזכות לחיי משפחה קובעת השופטת בפסק הדין כי יש לעשות הכל כדי לפרש את הוראות הנהלים, כך שיאפשרו את חיי המשפחה בישראל. על כן, כאשר הרשות בוחנת את הבקשה שהגישו בני הזוג לפי נוהל ידועים בציבור, יש לשים את כובד המשקל על בחינת כנות הקשר, במטרה למנוע ניצול לרעה של הליך קבלת המעמד. כמו כן, על הרשות לערוך את הבדיקות המתאימות על מנת למנוע סכנה ביטחונית או פלילית. ככל שתשתכנע הרשות כי הקשר הוא כן ואמיתי, ואין מניעה בטחונית, עליה לאפשר לבני הזוג להמשיך בהליך המדורג ולהשלימו, וזאת מבלי שיעמוד בדקדקנות על הדרישה להמצאת מסמכים.
"במקרה שלפני, צלחו יעל וגויה את מבחן כנות הקשר שנערך להם ברשות, ונמצא כי הקשר ביניהם כן ואמיתי. היינו: אין חולק כי המערערים הינם בני זוג החיים חיי משפחה וחולקים משק בית משותף, וכי הטעם היחיד בגינו לא שולבו בהליך המדורג הוא חוסר יכולתו של המערער להמציא מסמכים משלטונות סודן. בנסיבות אלה, ונוכח האמור לעיל, אני רואה לנכון להורות כי על הרשות לאפשר למערערים להשלים את ההליך המדורג במלואו, אף ללא המצאת המסמכים האמורה", סיכמה השופטת גונן אגמון את פסיקתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
