משרד החינוך מפרסם היום (שלישי) את דו"ח ה- OECD בנושא חינוך לשנת 2019 (ה-Education at a Glance). הדוח כולל שורה של נתונים שמתייחסים, בין היתר, להוצאה הלאומית פר תלמיד, ההשקעה לאומית בחינוך, שכר המורים, צפיפות הכיתות, מספר שנות לימוד חובה והשכלת המורים. מדובר בדו"ח השוואתי המתייחס למדינות החברות בארגון ה- OECD בלבד.
ההוצאה הלאומית לחינוך גבוהה – ההשקעה פר תלמיד נמוכה
נתון מעניין שנחשף בדו"ח הוא שבעוד שההוצאה הלאומית על חינוך בישראל גבוהה מהממוצע ב- OECD (5.7% לעומת ממוצע של 4.3%) - עדיין ההשקעה פר תלמיד נמוכה ביחס לשאר מדינות הארגון. ההשקעה עבור כל ילד בגן נמוכה בשיעור של 35% מממוצע שאר המדינות, ובבתי הספר נמוכה בשיעור של 11%. בחינוך הקדם יסודי ממוקמת ישראל במקום 29 מתוך 31 מדינות שמסרו מידע.
בחינוך היסודי, העל יסודי והעל תיכוני ממוקמת ישראל במקום 23 מתוך 34 מדינות. המשמעות: כדי ליישר קו עם ה- OECD יש להוסיף לתקציב החינוך עוד כ- 13 מיליארד שקלים.
ישראל בין שתי המדינות המובילות במספר שנות לימוד חובה
ההורים יאהבו את הנתון הזה, התלמידים- אולי פחות: בכל הנוגע לשנות לימוד ישראל היא אחת משתי המדינות עם מספר שנות לימוד חובה הגבוה ביותר ב- - עם 15 שנות לימוד חובה, ישראל ומקסיקו הן המדינות עם מספר שנות הלימוד החובה הגבוה ביותר ב-OECD. לשם השוואה, בממוצע מדינות הארגון חובה ללמוד כ-11 שנים. רק בישראל, מקסיקו והונגריה לימודי חובה מתחילים בגיל שלוש.
בישראל הכיתות צפופות ב-25% מבמדינות ה- OECD
כמובן שאי אפשר בלי מילה על הצפיפות בכיתות, נושא שמלווה אותנו בשנים האחרונות. לפי הדו"ח צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ- 25% בחינוך היסודי - 26.5 תלמידים בכיתה לעומת 21.2 תלמידים בממוצע ה-OECD. לעומת זאת, ישראל מצמצמת את מספר התלמידים בכיתה בחטיבות הביניים: מספר התלמידים בכיתה ירד ב-9.4% משנת 2005 ל-28.1 תלמידים בשנת 2017, בעוד שממוצע ה-OECD עומד על 22.9 תלמידים בכיתה.
שכר מורי היסודי וחטיבות הביניים דומה לממוצע, שכר המורים בתיכונים - נמוך
בכל הנוגע לשכר המורים, נראה לפי הדו"ח כי ישנה גמת שיפור - שכר המורים בישראל בקדם יסודי, ביסודי ובחטיבת הביניים דומה לממוצע של ה-OECD. לעומת זאת, שכר המורה בחטיבה העליונה נמוך מהממוצע בעולם. יש לציין כי לאורך השנים חלה עליה עקבית בשכר המורים בישראל. מאז 2012 שכר המורים בפועל עלה ב-18.3% בחינוך היסודי וב-23.5% בקדם יסודי. בחטיבות העליונות הוא עלה ב-25.7% בחט", ובחטיבות הביניים - ב31.8%.
המורים בישראל צעירים יותר
אנחנו מעדיפים לילדים שלנו מורים צעירים- ואכן, בכל שלבי החינוך המורים בישראל צעירים יותר מאשר ממוצע ה- OECD , כאשר ההפרש בין גיל ממוצע של מורה בישראל וב-OECD יורד ככל שעולים בשנים ובכיתות: מורה בחינוך היסודי צעיר בכ- 2.6 שנים מאשר הממוצע ב- OECD, בחטיבת הביניים – ב-1.9 שנים ואילו בחטיבה העליונה- ב- 1.5 שנים.
מורים צעירים מרוויחים פחות, הוותיקים מרוויחים יותר
נראה שאין הפתעה רבה בנתונים הללו, ורבות כבר דובר על הפער המשמעותי בין שכר המורים הוותיקים לאלו שבתחילת הדרך- אולם כעת יש לכך גם אישוש מצד דו"ח ה-OECD. לפי הנתונים, בכל שלבי החינוך (מגיל גן ועד לחטיבה העליונה) – שכר מורים בגילי 24-34 נמוך מזה של עמיתיהם ב- OECD. לעומת זאת, השכר בפועל של המורים בני 55-64 גבוה יותר בישראל ביחס לשאר מדינות הארגון.
מבחינת היחס המגדרי של גברים-נשים בכוח ההוראה, ניכרת בישראל מגמה דומה ל- OECD – רוב רובו מתבסס על מורות. שיעור המורות בישראל גבוה משמעותית בכל שלבי החינוך, ובפרט בגני הילדים (מעל 99%) ובחינוך היסודי (מעל 85%). תופעה זו, אמור, קיימת גם במרבית מדינות ה-OECD.
